ביום 27/12/2010 קבע בית הדין הארצי לעבודה בפס"ד עיריית אשדוד ואח' נגד המוסד לביטוח לאומי (עב"ל 111-09), כי על פי תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) (להלן: תקנה 22) כאשר רכיבי שכר משולמים לאחר התקופה שבגינה זכאי העובד לדמי פגיעה ושיוצרים זכאות להפרשי גמלה, המעסיק יקבל את הפרשי הגמלה.

להלן סקירת נקודות חשובות לפי מיטב הבנתנו וכפי שעולה מבין השורות בפסק הדין:

• מעבידים המשלמים דמי פגיעה על פי תקנה 22, התחייבו לשלם לעובדים שנפגעו בעבודה, שכר בגובה דמי הפגיעה לפחות, ולקבל החזר מן המוסד לביטוח לאומי (להלן- המל"ל) אם וכאשר התביעה תוכר כפגיעה בעבודה.
• הנוהל הוא כי העובד ממלא את התביעה למל"ל, והמעביד מגיש את הטפסים ומקבל החזר מהמל"ל רק אם אישר המעביד למוסד כי שילם את דמי הפגיעה בפועל לעובד.
•  תמורת הסדר זה מקבל המעביד  מהמל"ל עמלה בגובה 2.5% מדמי הפגיעה שהמל"ל משלם.

בלא קשר, מרבית המעבידים המצטרפים להסדר על פי תקנה 22 האמורה, כפופים להסכמים אישיים או קיבוציים על פיהם משולם לעובד שכר גם בתקופה שבה עובד אינו מסוגל לעבוד (בדרך כלל העובד יקבל בגין תקופה זו שכר בסיסי, ללא שעות נוספות וללא תוספות, תלוי בהסכם הקיבוצי החל).

במקביל, דמי פגיעה על פי החוק מחושבים לפי 75% מהשכר החייב בדמי ביטוח ברבעון שקדם לפגיעה בעבודה, כולל מתוספות השכר ששולמו אחרי הפגיעה ונפרסו לרבעון שקדם לפגיעה.

השכר לעניין דמי הפגיעה מהווה גם את הבסיס לקצבת נכות מעבודה, לנפגע בעבודה שנותר נכה.

העובד מקבל מהמוסד לביטוח לאומי אישור על הרכיבים שעליהם מבוססים דמי הפגיעה ועל סכום דמי הפגיעה.

כאשר שולם לעובד תשלום נוסף שנפרס לאחור, אמורה להיות מוגשת תביעה נוספת כדי להגדיל

את השכר ברבעון שקדם לפגיעה וכתוצאה מכך להגדיל את דמי הפגיעה (ובמידת הצורך את קצבת הנכות מעבודה).

העובד אמור לקבל אישור מתוקן מן המוסד לביטוח לאומי.

השאלה שנדונה ונקבעה בהלכת עירית אשדוד הינה האם המעביד הוא שיגיש את התביעה הנוספת, ויזכה גם בהפרש הגמלה לעצמו.

השופט רבינוביץ (אחד משופטי הרוב) קבע בפסק הדין, שהמל"ל אמור לבדוק את הנתונים ולקבוע  האם הפרש דמי הפגיעה שולם כבר לעובד (בין אם בעת תשלום השכר הבסיסי ובין אם בעת תשלום השכר הנוסף) ורק אז יחזיר את למעביד התוספת לדמי הפגיעה.

להלן דוגמה למצב שבו שולם שכר רגיל, שלא מכסה את הפרשי הגמלה:

                                                                ש"ח

שכר חודשי רגיל                                      10,000

דמי פגיעה לפי חוק                                   9,000

תשלום "עודף"  לעובד                               1,000

הפרש דמי פגיעה בשל פריסת תשלום נוסף      2,000

 סה"כ מגיע לעובד, תוספת של  דמי פגיעה       1,000

אנו ממליצים לעובדים ולמעסיקים (ולאו דווקא למעסיקים שחלה עליהם תקנה 22, בשינויים המחויבים) לבצע את הבדיקות הבאות:

 1.  האם בתקופת ההיעדרות מהעבודה קיבל העובד את סל הזכויות לפי הסכמי העבודה התקפים במקום העבודה.

2.  האם המעביד שילם את כל דמי הפגיעה שהיה אמור לשלם, על פי חוק  (בדוגמא שלנו-  11,000 ₪) .

3. ככל ששולמו כל דמי הפגיעה על פי החוק, תוספת דמי הפגיעה מעבודה המתקבלת מהמל"ל, מגיעה לו ולא לעובד, וההיפך.

4.  העובד יבדוק, ככל שרלוונטי, האם קצבת הנכות מעבודה משולמת לפי הבסיס הנכון.

 המעסיקים יכולים לשלב בדיקה זו בעת עריכת ההתאמות השנתיות של השכר.

 מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

 נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן, ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.