מבזק מס מספר 382 - 6.1.2011

לאחרונה תוקן חוק המיסוי הרומני לפיו החל מהראשון בינואר, 2011 יונהג מחדש משטר המס המיוחד שניתן בעבר לחברות מסוג Micro -Company (ראה מבזק 176). כזכור, עד לשנת 2010 היה נהוג ברומניה משטר מס מיוחד לחברה מסוג  Micro-Company (על פי בחירתה) כך ששיעור המס על הכנסותיה היה 3% ממחזור ההכנסות, ואף פחות בשנים מסוימות. זאת במקום שתתחייב בשיעור מס חברות של 16% ברומניה.

על מנת להיחשב כחברה מסוג זה, היה על החברה לקיים מספר תנאים, כאשר עם השנים הייתה נטייה להקשיח את התנאים על מנת לצמצם את השימוש בכלי זה. בשנת 2010, בוטל לחלוטין משטר זה, בין היתר, בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את מדינות אירופה.

כעת, לאור התיקון החדש, חברה שתקיים את התנאים הבאים תוכל להיחשב כחברת Micro-Company (על פי בחירתה) וליהנות משיעור מס מיוחד, כאמור: מחזור הכנסות שאינו עולה

על 100,000 אירו לשנה; העסקה של בין 1-9 עובדים;

הון המניות שייך לחברות אחרות שאינן המדינה או רשויות מקומיות; החברה אינה עוסקת בתחומים הבאים: בנקאות, ביטוח וני"ע (למעט תיווך בתחומים אלו), הימורים, ייעוץ וניהול.

 החזרת משטר המס האמור עשויה להיות בעלת השלכות חשובות ליחידים ישראלים הפועלים מחוץ לישראל באמצעות חברה זרה. הגם שנקבע בחוק המס הרומני כי לא ניתן יהיה לפעול באמצעות חברה מסוג זה לצורך מתן שירותי ייעוץ ו/או ניהול, עדיין יתאפשר שימוש בחברה מסוג זה בתחומים אחרים, הנחשבים למשלח יד (כפי שנקבעו בתקנות מ"ה), כגון: אדריכלות, הוראה תיווך וכדומה. בהתאם לכך, אנו ממליצים ליחיד ישראלי שמעוניין לפעול ברומניה תחת משטר המס האמור, לדאוג לכך שההכנסה בחברה תסווג בהתאם לשירותים שניתנים על ידו בפועל ולהימנע מסיווגים תחת מעטה כללי של "שירותי ניהול" או "ייעוץ" כגון: שירותים הנדסיים, שירותי תיווך, שירותי שיווק ועוד. שימוש מושכל בחברה זרה, תושבת רומניה לצורך הפקת הכנסות ממשלח-יד מחוץ לישראל, עשוי להוות כלי תכנון מיטבי במישור הבינלאומי. בהקשר למגבלת מחזור ההכנסות, כאמור לעיל, נציין, כי אנו בוחנים בשיתוף עם עמיתנו בחו"ל פתרונות אשר יתגברו על קושי זה.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד לילך אשרוב-רובין, ועו"ד אתי גורלי – הלמן, ממשרדנו. 

במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 -2012 שעבר לאחרונה בקריאה שלישית, נוספה חלופה נוספת בהגדרת עסקת אקראי לחוק מס ערך מוסף (ראה מבזק מס מספר 373).

במסגרת חלופה זו מכירת זכות במקרקעין ע"י מוכר (שאינו עוסק במקרקעין) לקבוצת רכישה תחשב אף היא כעסקת אקראי.

נעיר כי החבות במע"מ תיוותר על המוכר שכן בהתאם לנוסח החוק אין בסמכותו של שר האוצר להעביר, כמו בעסקאות אקראי אחרות, את חבות המע"מ אל הקונה.

תחולתה של הוראה זו הינה על עסקאות שנעשו החל מיום 1 בינואר 2011, למעט

" עסקת אקראי של מכירת זכות במקרקעין שהיא מימוש זכות לקבלת זכות במקרקעין או מימוש אופציה לפי פרק חמישי 2 לחוק מיסוי מקרקעין, שדווחה למנהל עד ליום 18 לאוקטובר 2010 ". (הדגשה אינה במקור – א.א.ח)

כך נקבע למעשה כי גורם מארגן אשר חתם על הסכם אופציה ודאג לדווח עליה בהתאם להוראות סעיף 49י(א)(7) עד ליום 18 באוקטובר 2010, ייהנו חברי קבוצת הרכישה שאורגנו על ידו מתחולת הדין הישן, דהיינו אי חיוב עסקת הרכישה במע"מ גם אם מכירת המקרקעין בפועל לקבוצת הרכישה בוצעה לאחר 1 בינואר 2011.

גם חוק מיסוי מקרקעין תוקן במסגרת חוק המדיניות הכלכלית (ראה מבזק מס מספר 355) ובמסגרתו נקבע שעל הרוכשים במסגרת "קבוצת רכישה", יוטל מס הרכישה בין אם זו דירת מגורים או מבנה אחר על "שווי המכירה" של הנכס הבנוי ולא רק על שווי הקרקע.

הוראה זו תחול על כל מכירת זכות במקרקעין מיום 1 בינואר 2011 ואילך. ללא הבחנה האם האופציה בגין הנכס נרכשה לפני 18 באוקטובר 2010 או אחרי, כפי שנעשה לעניין חבות המע"מ.

כך שלמעשה יתכנו מצבים בהם ביחס להסכם אופציה אשר נחתם ודווח לפני 18 באוקטובר 2010 יחול הדין הישן בעניין המע"מ והעסקה לא תחויב במע"מ, ואילו במימוש הזכות בפועל – רכישת המקרקעין ככל שתבוצע לאחר 1 בינואר 2011 יחול הדין החדש ויחול מס רכישה על שווי הנכס הבנוי ולא על שווי הקרקע לבדה.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ורו"ח ענת דואני.

ביום 27/12/2010 קבע בית הדין הארצי לעבודה בפס"ד עיריית אשדוד ואח' נגד המוסד לביטוח לאומי (עב"ל 111-09), כי על פי תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) (להלן: תקנה 22) כאשר רכיבי שכר משולמים לאחר התקופה שבגינה זכאי העובד לדמי פגיעה ושיוצרים זכאות להפרשי גמלה, המעסיק יקבל את הפרשי הגמלה.

להלן סקירת נקודות חשובות לפי מיטב הבנתנו וכפי שעולה מבין השורות בפסק הדין:

• מעבידים המשלמים דמי פגיעה על פי תקנה 22, התחייבו לשלם לעובדים שנפגעו בעבודה, שכר בגובה דמי הפגיעה לפחות, ולקבל החזר מן המוסד לביטוח לאומי (להלן- המל"ל) אם וכאשר התביעה תוכר כפגיעה בעבודה.
• הנוהל הוא כי העובד ממלא את התביעה למל"ל, והמעביד מגיש את הטפסים ומקבל החזר מהמל"ל רק אם אישר המעביד למוסד כי שילם את דמי הפגיעה בפועל לעובד.
•  תמורת הסדר זה מקבל המעביד  מהמל"ל עמלה בגובה 2.5% מדמי הפגיעה שהמל"ל משלם.

בלא קשר, מרבית המעבידים המצטרפים להסדר על פי תקנה 22 האמורה, כפופים להסכמים אישיים או קיבוציים על פיהם משולם לעובד שכר גם בתקופה שבה עובד אינו מסוגל לעבוד (בדרך כלל העובד יקבל בגין תקופה זו שכר בסיסי, ללא שעות נוספות וללא תוספות, תלוי בהסכם הקיבוצי החל).

במקביל, דמי פגיעה על פי החוק מחושבים לפי 75% מהשכר החייב בדמי ביטוח ברבעון שקדם לפגיעה בעבודה, כולל מתוספות השכר ששולמו אחרי הפגיעה ונפרסו לרבעון שקדם לפגיעה.

השכר לעניין דמי הפגיעה מהווה גם את הבסיס לקצבת נכות מעבודה, לנפגע בעבודה שנותר נכה.

העובד מקבל מהמוסד לביטוח לאומי אישור על הרכיבים שעליהם מבוססים דמי הפגיעה ועל סכום דמי הפגיעה.

כאשר שולם לעובד תשלום נוסף שנפרס לאחור, אמורה להיות מוגשת תביעה נוספת כדי להגדיל

את השכר ברבעון שקדם לפגיעה וכתוצאה מכך להגדיל את דמי הפגיעה (ובמידת הצורך את קצבת הנכות מעבודה).

העובד אמור לקבל אישור מתוקן מן המוסד לביטוח לאומי.

השאלה שנדונה ונקבעה בהלכת עירית אשדוד הינה האם המעביד הוא שיגיש את התביעה הנוספת, ויזכה גם בהפרש הגמלה לעצמו.

השופט רבינוביץ (אחד משופטי הרוב) קבע בפסק הדין, שהמל"ל אמור לבדוק את הנתונים ולקבוע  האם הפרש דמי הפגיעה שולם כבר לעובד (בין אם בעת תשלום השכר הבסיסי ובין אם בעת תשלום השכר הנוסף) ורק אז יחזיר את למעביד התוספת לדמי הפגיעה.

להלן דוגמה למצב שבו שולם שכר רגיל, שלא מכסה את הפרשי הגמלה:

                                                                ש"ח

שכר חודשי רגיל                                      10,000

דמי פגיעה לפי חוק                                   9,000

תשלום "עודף"  לעובד                               1,000

הפרש דמי פגיעה בשל פריסת תשלום נוסף      2,000

 סה"כ מגיע לעובד, תוספת של  דמי פגיעה       1,000

אנו ממליצים לעובדים ולמעסיקים (ולאו דווקא למעסיקים שחלה עליהם תקנה 22, בשינויים המחויבים) לבצע את הבדיקות הבאות:

 1.  האם בתקופת ההיעדרות מהעבודה קיבל העובד את סל הזכויות לפי הסכמי העבודה התקפים במקום העבודה.

2.  האם המעביד שילם את כל דמי הפגיעה שהיה אמור לשלם, על פי חוק  (בדוגמא שלנו-  11,000 ₪) .

3. ככל ששולמו כל דמי הפגיעה על פי החוק, תוספת דמי הפגיעה מעבודה המתקבלת מהמל"ל, מגיעה לו ולא לעובד, וההיפך.

4.  העובד יבדוק, ככל שרלוונטי, האם קצבת הנכות מעבודה משולמת לפי הבסיס הנכון.

 המעסיקים יכולים לשלב בדיקה זו בעת עריכת ההתאמות השנתיות של השכר.

 מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

 נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן, ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.