מבזק מס מספר 372 - 28.10.2010

בתחילת השבוע נתן כבוד השופט סילברג בביתהמשפט המחוזי בת"א החלטה לפיה תידרש המדינה לחשוף חלקיםמ"מסמך הפטור" ומ"מסמך הסדרי המס" בהקשר לפרשת הסדרי המס עם EMG  ספקית הגז המצרי ויוסימימן השולט בכ-26%ממניות חברת EMG .

ביתהמשפט קובע כי אין חיסיון גורף על כלמידע הקיים בידי הרשות על הנישום, אלא רק על חומר אשר עשוי ללמד על הכנסותיו של הנישום. כלמידע אחר  אינו במסגרת החיסיון. גם אם נרצה להרחיב במקריםמסוימים את חובת החיסיון קובע ביהמ"ש כי יש להביא בחשבון אינטרסים נוספים ובראשם זכות הציבור לדעת וחופש המידע. לשיטת ביהמ"ש המדובר בהסכם שחתמה רשות עם גוף פרטי בגין התחייבות צופה פני עתיד לפטורמתשלומימס, וקיימת חשיבות רבה לשקיפות של הרשות בענייןמסוג זה, בין היתר עלמנת שמתחרים יוכלו לעמוד על זכויותיהם בעניין זה.

פסיקה זו כהמשך של עקרוןהפתיחות והשקיפות אותו דורשת המערכת המשפטיתמן הרשות, הינהמבורכת וזאת עלמנת לייצר שיווין ואחידות. אולם מן הראוי  להשתמש בה במינון נכון, שאם לא כן תועמס על הרשות בירוקרטיה רבה אשר תסרבל את יכולת הרשות לספקמידעמקום שאכן הכרח יש לכך.

נזכיר כי בשנים האחרונות היומספר פסקי דין בעניין גילוי נתונים ומסמכים בעניינימיסוי: ברע"א 291/99 ד.נ.ד אספקת אבן ירושלים ואח' נ' מנהל מע"מ, נקבע כי ביהמ"ש יפעיל שיקול דעת להורות על גילוי ועיון או במידת הצורך למנוע זאת, בשים לב לתכליות החיסיון והגילוי במיסים ומתוך שאיפה להבטיח חשיפת האמת והגעה לתוצאה הצודקת ביותר. מס' שנים מאוחר יותר, פסק ביהמ"ש המחוזי בעמ"ה 1139/03, זיסר מרדכי נ' פשמ"ג, כי במקרה הנדון זכויות ההגנה על הפרטיות ועל הקניין צריכות להטות את הכף לשם שמירה על הוראות החיסיון שבפקודה. בע"א 1651/08 צביון בע"מ נ' ממונה מע"מ גוש דן, נקבע כי כאשר מטרת העיון היא ללמוד את הטענות המשפטיות של הצדדים בעת טיפול בתיק בו מתעוררת סוגיה דומה, המדובר באינטרס לגיטימי שעשוי להצדיק עיון בתיק בית משפט.

 בשולי הדברים נבהיר כי נראית לכאורה  נאיבית עמדתביתהמשפט ביחס לטענות המדינה כי המדובר ב"החלטתמיסוי" ובשל כך אמורה היא לעמוד בקריטריונים לסודיות הקבועים ביחס להחלטתמיסוי. בית המשפט קובע כי אין המדובר בהחלטתמיסוי וכלשונו:

"טענתם של ב"כ המדינה כי מדובר ב'החלטת מיסוי' אף היא אינה יכולה לעמוד. 'החלטת מיסוי', על – פי הגדרתה בסעיף 158 ב לפקודה, היא "החלטה בכל הנוגע לחבות המס של מבקש, לתוצאת המס או להשלכה על חבות המס שלו, בשל פעולה שביצע או בשל הכנסה, רווח, הוצאה או הפסד שהיו לו". החלטת מיסוי שבה עוסקת הפקודה עניינה אפוא בעבר – החלטה על חבות המס של נישום בעקבות אירועים שאירעו בעבר. התחייבות צופה פני עתיד איננה החלטת מיסוי במובן זה, ודינה ככל התקשרות של הרשות הציבורית עם גוף פרטי. אין אפוא לקבל את טענות ב"כ המדינה כי יש להחיל על מסמך הפטור או על מסמך הסדרי המס את הוראות הפקודה בעניין 'החלטת מיסוי'."

אומנם לשון הפקודה נוקט בלשון עבר אולם ברי לכל העוסקים במלאכה כי החלטותמיסוי הינן בעיקר צופות פני עתיד.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ורו"ח ענת דואני  ממשרדנו.

לאחרונה אושרו תיקוניםמשמעותיים בקוד המס האמריקאי בתחוםמיסוי היחיד. התיקונים ייכנסו לתוקף החלמה- 1 בינואר 2011. כפי הנראה, תיקונים אלו ירעו בצורה ניכרת אתמצבם של יחידים הכפופים למיסוי האמריקאי, ובכלל אלו ישראלים המשקיעים בארה"ב, כפי שיפורט להלן:

• העלאת מדרגות המס השולי– עלייה במדרגות המס הגבוהות ביותר מ- 33% ו- 35% ל- 36% ו- 39.6%, בהתאמה. נזכיר, כי בישראל צפויה ירידה הדרגתית בשיעורי המס ליחיד במהלך השנים 2011-2016, דבר שיביא לצמצום הפער והצורך בהשלמתמס בישראל לישראלים המפיקים הכנסה בארה"ב; נציין כי חישוב ההכנסה החייבת (בסיס המס) שונה בארה"ב ובישראל, ולכך גם השפעה על גובה המס בארה"ב והצורך בהשלמתמס בישראל. כאשרמדובר בהכנסותמדמי שכירות בארה"ב, לדוגמא, שינויים אלומכרסמים בכדאיות חלופת תשלוםמס בשיעור של 15% על ההכנסה ללא ניכוי הוצאות (למעט פחת) וללא זיכוי בגין המס ששולם בארה"ב, לעומת חלופת תשלום המס על ההכנסה החייבת נטו על פימדרגות המס הקבועות בסעיף 121 לפקודה תוך קבלת זיכויממס אמריקאי ששולם.
• החזרת מס העיזבון – בעוד שבשנת 2010 לא חלמס עיזבון, החלמה- 1 בינואר 2011, יוחל שובמס עיזבון, בשיעור קבוע של 55%, החלמשווי נכסים שלמעלמיליון דולר (עד לשווי זה קיים פטורממס עיזבון לתושבי ואזרחי ארה"ב). שיעור זה זהה לזה שהיה נהוג בשנת 2001 (החלמשווי נכסים של 675 אלף דולר) כאשר הוא ירד בהדרגתיות עד ל- 45% בשנת 2009 (החלמשווי נכסים של 3.5מיליון דולר ארה"ב). שינוי זהמחדד את הצורך ביצירתמבנים ו/או בקיום הסדרים עלמנת לנסות להפחית את תשלוםמס העיזבון. לכך יש רלוונטיות למי שהינם בעלי אזרחות אמריקאית וכן לתושבים ישראלים שמחזיקים בנכסים בארה"ב.
• העלאת שיעורי המס על דיבידנד ורווח הון– שיעור המס המופחת על דיבידנד "מאושר" (qualifying dividend) בשיעור של 15% שהונהג בשנים האחרונותמבוטל, כך ששיעור המס על דיבידנד יגיע לכדי 39.6%. בדומה, העלאת שיעור המס הפדראלי על רווח הוןממכירת נכסים שהוחזקו למעלהמשנהמ- 15% ל- 20% (מ- 0% ל- 10% ליחידים הנמצאים במדרגות הכנסה נמוכות). חשוב לזכור כי יש להוסיף לשיעורמס זה גם אתמס המדינה המוטל על היחיד, שיכול להגיע עד לשיעור של 12% (תלוי במדינה.מס זהמותר כהוצאה לצורךמס פדראלי). נציין כי שיעורי המס החדשים על רווח הון ודיבידנד צפויים לעלות בשיעור נוסף של 3.8% בשנת 2013. העלאת שיעורי המס ואףמעבר מאי-מיסוי להטלתמיסוי על רווחים מסוימים, היא זכות הנתונה למחוקק. עם זאת, סביר כי גם הנישום יהיה רשאי לכלכל את צעדיו עלמנת לנסות להימנעמהמס בשיעור הגבוה על עליית הערך שנוצרה קודם לתיקון החוק, שאם לא כן, ניתן לראות בכך במובןמסויםמיסוי רטרואקטיבי.מעניין יהיה לראות כיצד יתמודדו רשויות המס והנישומים בארה"ב עם החלת השינוי הצפוי. בהקשר זה נזכיר כי בעבר התאפשרה בישראל "מכירה רעיונית" לקראת הרפורמה במס, וכן לקראת העלאת שיעורי המס על השקעות בבורסה.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד לילך אשרוב  – רובין ועו"ד אתי גורלי – הלמן, ממשרדנו.

פרק ה' להצעת החוק הנ"ל שנתפרסמה הרשומות ביום 18.10.2010, עוסק במוסד לביטוח לאומי ומכילמספר שינויים שאינםמבשרי טובות לציבור המעסיקים והעובדים.

 השארת התקרות הגבוהות –

כוונת האוצר כפי שכתבנו במבזקמסמס' 357, נותרה בהצעת החוק ללא שינויים:

בתכנית הכלכלית לשנים 2010-2009 נקבע כהוראת שעה הגדלה של תקרה לתשלום דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות, כך שתעמוד על הסכום הבסיסי כפול 10 (כיום 79,750 ₪ לחודש).

התקרות היו אמורות לרדת חזרה ל"פי 5" בלבד ביום 1.1.2011. אלא שבהצעת החוקמוצע כי התקרה לתשלום דמי ביטוח בשנת 2011 תעמוד על 8 פעמים הסכום הבסיסי (63,800 ש"ח), ובשנת  2012, תעמוד על 7 פעמים הסכום הבסיסי (55,825 ₪), לחודש.

 יש לזכור כימדובר רק בחיוב בדמי ביטוח, בעוד שהגדלת התקרה לצורך הגדלת גמלאותמחליפות שכר, לא קיימת!

 הגדלת חלק המעביד בדמי בט"ל –

 מוצע להגדיל את שיעור דמי הביטוח הלאומי שייגבהממעסיקים על חלק השכר העולה על 60%מהשכר הממוצע (כיום 4,805 ₪ לחודש) ב 0.47%,מ- 5.43% ל- 5.90%.

יצוין, שעובד שכיר שעובד במספרמקומות עבודה, ישלם דמי ביטוח עד התקרה האמורה, תוך אפשרות לביצוע תיאום דמי ביטוח.

עם זאת, כלמעסיק בנפרד ישלם בעד העובד דמי ביטוח עד תקרת ההכנסה, כך שעובד שמועסק ב- 2 מקומות, ובכלמקוםמשכורתומגיעה לתקרה, ישלמו 2 המעסיקים בעד העובד כל אחד  בנפרד עד להכנסת המקסימום כאמור.

יש לשקול, ככל שהדבר רלוונטי, ובמיוחד בידי בעלי שליטה במספר חברות, העסקה בחברהמרכזת אחת, תוך חיוב דמי ניהול לחברות האחרות. ככל הקשור לדמי ביטוח, בישום האמור ישולמו דמי ביטוחממעביד – בגובה תקרה אחת בלבד.

 מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

 נכתב ע"י חיים חיטמן, וישי חיבה , רו"ח ומשפטן.