מבזק מס מספר 371 - 21.10.2010

ביום 5 באוקטובר, ניתן בביהמ"ש המחוזי בחיפה (כב' השופטת ד. קרת-מאיר) פס"ד סדרוןפרופרטיז  לימיטיד נ'מע"מת"א (ע"מ1279-05).

 דובר בחברה זרה אשר התקשרה ב- 9/95 בעסקת קומבינציה עם הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית  של ירושלים, להקמת פרויקט שלמלון דירות על אדמות הפטריארכיה בשכונת אבו טור בירושלים. לצורך ביצוע ההסכם, נכנסה המערערת בנעלי חברת אלקונטרן בע"מואפריקה ישראל בע"מ(חברות שהתקשרו בשנות ה-80 בהסכם קומבינציה עם הפטריארכיה, הסכם שלא יצא לפועל) ושלמה להן כ- 2.4מיליון $ לרכישת  זכויותיהן בעסקה המקורית. בנוסף, שילמה המערערתמס רכישה, דמי תיווך ושירותימשפטיים. רכישת הזכויות נדרשה ע"י המערערת כתשומות. לאחר חתימת ההסכם עם הפטריארכיה, החלה המערערת בביצוע פעולות, לטענתה,מקדמיות בביצוע ההסכם, של התקשרות עם אדריכל במטרה לתקן תב"ע קיימת, פינוי 2 דייריםמוגניםמהקרקע והריסתמבנימגורם.

כ-3 חודשים לאחר חתימת ההסכם, התברר למערערת כי הפטריארכיה אינהמתכוונת לקיים את ההסכם ולאחר ניסיונות ארוכים לשיתוף פעולה, ביטלה המערערת את ההסכם ב- 2/97.

המערערת החלה בהליכיםמשפטיים במהלכם פנו הצדדים לבוררות בפני נשיא (בדימוס) ביהמ"ש העליון, השופט שמגר. בפסק הבורר אשר קיבל תוקף של פס"ד נפסקו למערערת פיצויים בסך כ- 26.4מיליון ₪ (להלן הפיצוי במחלוקת) וכן  כ- 2.3מיליון ₪ בגין אובדןרווחים (הפיצוי בגין אובדןרווחים לא היה שנוי במחלוקת כי לא יחוייב במע"מ).

לטענת המערערת הפיצוי במחלוקת אינו חייב במע"מ, שכן, לטענתה, בפסק הבורר נקבע כי העסקה הופרה ובוטלה במלואה וכי המערערת זכאית לפיצוי בגין הפרת ההסכם, לפיכך, לא התקיימה עסקה בגינה יקום חיוב במע"מע"פ סעיפים 2 ו-  7(2) לחוק (הכולל במחיר העסקה החייבת במע"מ  פיצוי בגין הפרת הסכם, כשאין בהפרהמשום ביטול העסקה).

לטענת המשיב הפיצויים שנקבעו בפסק הבורר הינם בגין תמורות עבור שירותים שנתנה המערערת בפעילות אשר ביצעה עד לביטול ההסכם. סכומים אלו חייבים במע"מ.

ביהמ"ש קובע בהתאם להלכת פראג' (ע"א 5267/03 פראג' גשורי נ'מיטל) כי כיוון שההסכם בוטלמחמת הפרה של  הפטריארכיה ולא עקב פגםמהותי בו, הרי הביטול פועלמכאן ולהבא ואינומאיין את ההתקשרות החוזית כאילו בוטלהמעיקרה. לפיכך, יש לבחון את הפיצוי ע"פמהותו, כלומר האם שולם פיצוי עבור שירותים שסיפקה המערערת עד לביטול ההסכם, שאזמדובר בעסקה החייבת במע"מ?

ביהמ"ש מנתח את מהות הפיצוי ע"פ קביעת הבורר וקובע, בהסתמך על פס"ד מבני פלס (ע"ש 143/89+59/90) בלשון ביהמ"ש:"…יש להבהיר כי העובדה שעובדות המקרה שבפניי אינן זהות למקרה של מבני פלס, אין בה כדי לשנות את הקביעה העקרונית על פי אותו פסק דין, על פיה פיצוי המהווה למעשה "תשלום הכרוך בדרך זו או אחרת בשירותי העבר" חייב במע"מ. כב' השופט ביין הבהיר כי הגדרת שירות כוללת "כל עשיה ותמורה למען הזולת שאינה מכר". הגדרה זו רחבה, וכוללת במקרה שבפניי כל עשייה שהיא במסגרת ההסכם הקומבינציה שבין הצדדים – בין אם מדובר בפעולת בנייה ובין אם מדובר בקיום התחייבויות אחרות על פי ההתקשרות החוזית".

ביהמ"ש, בהסתמך על פסק הבורר שקבע: "המסקנה היא איפא כי כל הוצאת הכספים על ידי סדרון כמפורט בפסק מטרתה היתה ביצוע הסכם הקומבינציה…."אינומבחין בין רכישת הזכויותמאלקונטרן ומאפריקה ישראל ובין פינוי הדיירים המוגנים, לדוגמא.

ביהמ"ש רואה בכל פעולות המערערת ממועד חתימת ההסכם, כביצוע התחייבויותיה ע"פ ההסכם וכחלק מביצוע הפרוייקט:"….הפיצויים שנפסקו מהווים למעשה החזר של הוצאות והשקעות אשר בוצעו על ידי המערערת כחלק מביצוע הסכם הקומבינציה. יש בהחלט לראות בהם כחלק מהתשלום עבור השירות אותו ביצעה המערערת  במסגרת הסכם זה, גם אם לא מדובר בפעולות בניה כפי שהיה בעניין מבני פלס". לפיכך קובע כי סכום הפיצוי במחלוקת חייב במ"מ עסקאות.

לדעתנו, על אף העמדה המשפטית שנקבעה בביהמ"ש העליון כהלכה (בעניין פראג' לעייל)  בדבר היותו של הסכם שבוטל עקב הפרתו, כמבוטל מיום הפרתו ואילך בלבד, ולא באופן רטרואקטיבי,הרי שלא צריכה להיות לקביעה זו השלכה על היות הפיצוי חייב במע"מ עסקאות אם לאו, שכן סעיף 7(2)  לחוק הינו ברור, ופיצוי בגין הפרת הסכם מתווסף למחיר העסקה רק אם לא היה ביטול עסקה.

יתרה מכך ובאופן כלכלי טהור: עלויות רבות שנשאה בהן המערערת כלל לא נשאו מע"מ תשומות, ועתה הפיצוי שנתקבל על פי פסק הבורר שבו קבע במפורש כי חושב על מנת להשיב הסכומים שהוציאה, יחוייבו עתה במע"מ עסקאות, והמערערת תצא נפסדת כספית בכל אופן.

לדעתנו השומה הנכונה שהיה ראוי לקבוע בנסיבות העניין, (וזו אף הועלתה כטענה חלופית של מנהל מע"מ), הינה שומת תשומות, בה ישללו התשומות שנתבעו בגין העסקה שבוטלה בסופו של דבר. מכל מקום- פסק הדין קבע אחרת, ויש לידע ולהתאים הציפיות לאמור בפסה"ד.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ורו"ח רונית בר ממשרדינו.

במסגרת תיקון מס' 37 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו -1975 (להלן "החוק"),התפרסמה הוראת השעה "חוק התייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2010-2009) התשס"ט – 2009" (להלן: הוראת שעה) שבעקבותיה פרסמה רשות המיסים הוראת ביצוע.

בעקבות התיקון כאמור שונו כללי הדיווח התקופתי ואופן הגשתו. במסגרת התיקון יידרש ציבור העוסקים להגיש באופן מקוון (On-line) דיווח מופרט על עסקאותיהם ותשומותיהם כאשר חובת הדיווח תוטל בארבעה שלבים על קבוצות שונות של עוסקים, מוסדות כספים ומוסדות ללא כוונת רווח, (למעט מלכ"רים הפטורים ממס מכוח סעיף 35 לחוק מע"מ), כאשר בכל שלב מצטרפת קבוצתמדווחים נוספת.

לאור העובדה כי לאחר פרסום הוראת השעה ביחס לתחולת החוק ל-1.1.2011 פרסמה רשות המיסים מספר הודעות (מתאריך – 26 במאי 2010,  ומה-7 לספטמבר 2010 ומה – 18 לאוקטובר 2010) מצאנו לנכון להביא לידיעתכם את הוראות התחולה ליום 1.1.2011 כפי שהן נכון להיום.

על מנת למקד את הממצאים בחרנו להתייחס להוראות התחולה לעוסקים בלבד.

ע"פ הוראת השעהמ-01/01/2011 חובת הדיווח חלה על כל אחדמהפורטים להלן:

• עוסקים שמחזור עסקאותיהםמעל 1מיליון ₪.
• עוסקים החייבים לנהל ספרי חשבונות בשיטה הכפולה ע"פ הוראות ניהול פנקסי חשבונות.

בהודעה האחרונה מיום 18 באוקטובר 2010 נראה כי הוסרו כל הספיקות בנושא ועל פיה יכנסו למעגל הדיווח המקוון עוסקים שמתקיים בהם אחד (או יותר)מהקריטריונים הבאים, כדלהלן:

• כל העוסקים אשר מחזור עסקאותיהם השנתי לשנת 2010 גבוה מ – 4 מיליון ש"ח (ללא תלות בשיטת ניהול החשבונות). 
• כל עוסקים החייבים בניהול מערכת חשבונאות בשיטה הכפולה לפי הוראות ניהול פנקסים (ללא תלות בגובה מחזור עסקאותיהם).

הודעה זו הינה למעשה קבלה של עמדת לשכת רו"ח לפיה כל מי שאינו חייב בכפולה (למרות שהוא בפועל מנהל חשבונאות כפולה) לא יחויב בדיווח מקוון ובלבד שמחזור עסקאותיו לשנת 2010 אינו עולה על 4,000,000 ₪!!!

קביעה זו אינה תלויה בהיותו יחיד או חברה וקשורה אך ורק לחובת ניהול חשבונאות כפולה בהתאם להוראות ניהול פנקסים.

נציין כי עוסק שנכלל בטעות באוכלוסיות החייבים בדיווח, רשאי לבקש באמצעות טופס "בקשה להסרת עוסקמרשימת החייבים בדיווחמפורט למע"מלשנת 2011 להוציאומאוכלוסיות החייבים בדיווח.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ממשרדינו.

במסגרת תיקון מס' 37 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו -1975 (להלן "החוק"),התפרסמה הוראת השעה "חוק התייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2010-2009) התשס"ט – 2009" (להלן: הוראת שעה) שבעקבותיה פרסמה רשות המיסים הוראת ביצוע.

בעקבות התיקון כאמור שונו כללי הדיווח התקופתי ואופן הגשתו. במסגרת התיקון יידרש ציבור העוסקים להגיש באופן מקוון (On-line) דיווח מופרט על עסקאותיהם ותשומותיהם כאשר חובת הדיווח תוטל בארבעה שלבים על קבוצות שונות של עוסקים, מוסדות כספים ומוסדות ללא כוונת רווח, (למעט מלכ"רים הפטורים ממס מכוח סעיף 35 לחוק מע"מ), כאשר בכל שלב מצטרפת קבוצתמדווחים נוספת.

לאור העובדה כי לאחר פרסום הוראת השעה ביחס לתחולת החוק ל-1.1.2011 פרסמה רשות המיסים מספר הודעות (מתאריך – 26 במאי 2010,  ומה-7 לספטמבר 2010 ומה – 18 לאוקטובר 2010) מצאנו לנכון להביא לידיעתכם את הוראות התחולה ליום 1.1.2011 כפי שהן נכון להיום.

על מנת למקד את הממצאים בחרנו להתייחס להוראות התחולה לעוסקים בלבד.

ע"פ הוראת השעהמ-01/01/2011 חובת הדיווח חלה על כל אחדמהפורטים להלן:

• עוסקים שמחזור עסקאותיהםמעל 1מיליון ₪.
• עוסקים החייבים לנהל ספרי חשבונות בשיטה הכפולה ע"פ הוראות ניהול פנקסי חשבונות.

בהודעה האחרונה מיום 18 באוקטובר 2010 נראה כי הוסרו כל הספיקות בנושא ועל פיה יכנסו למעגל הדיווח המקוון עוסקים שמתקיים בהם אחד (או יותר)מהקריטריונים הבאים, כדלהלן:

• כל העוסקים אשר מחזור עסקאותיהם השנתי לשנת 2010 גבוה מ – 4 מיליון ש"ח (ללא תלות בשיטת ניהול החשבונות). 
• כל עוסקים החייבים בניהול מערכת חשבונאות בשיטה הכפולה לפי הוראות ניהול פנקסים (ללא תלות בגובה מחזור עסקאותיהם).

הודעה זו הינה למעשה קבלה של עמדת לשכת רו"ח לפיה כל מי שאינו חייב בכפולה (למרות שהוא בפועל מנהל חשבונאות כפולה) לא יחויב בדיווח מקוון ובלבד שמחזור עסקאותיו לשנת 2010 אינו עולה על 4,000,000 ₪!!!

קביעה זו אינה תלויה בהיותו יחיד או חברה וקשורה אך ורק לחובת ניהול חשבונאות כפולה בהתאם להוראות ניהול פנקסים.

נציין כי עוסק שנכלל בטעות באוכלוסיות החייבים בדיווח, רשאי לבקש באמצעות טופס "בקשה להסרת עוסקמרשימת החייבים בדיווחמפורט למע"מלשנת 2011 להוציאומאוכלוסיות החייבים בדיווח.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ממשרדינו.

לאחרונה פורסמה החלטה של רשויות המס בצרפת, לפיה שינוי סטאטוס התושבות הפיסקאלית (תושבות לצורךמס), של חברה לוקסמבורגית (שהינה חברת החזקות), והפיכתה לחברה תושבת צרפת אינומקים אירועמס לבעלימניותיה הצרפתים. אירוע המס ידחה עד למכירת החברה לצד שלישי או לפירוקה בפועל. החלטה זו באה בהמשך לעמדת רשויות המס בצרפת, כפי שפורסמה בעבר באשר לסיטואציה הפוכה, קרי, כאשר חברה צרפתיתמעתיקה אתמקוםמושבה הרשום למדינה אחרת שהינה חברה באיחוד האירופי – רשויות המס בצרפת לא יראו בכך אירועמס בצרפת.

נציין כי במקומות רבים באירופה, כמו בישראל,מקוםמושבה הפיסקאלי של החברה נקבע גם בהתאם למקום הניהול האפקטיבי אומקוםמושב ההנהלה. כך, חברה יכולה "להגר"ממדינה אחת למדינה אחרת (לצורךמס, במקביל לרישוםמשפטי של החברה במדינה האחרת) . בעניין זה קיימים דינימסמיוחדים ודירקטיבות באיחוד האירופי לפיהם לא יראו בשינוימקוםמושבה הפיסקאלי של חברה למדינה אחרת בתוך האיחוד כאירוע החייב במס בידי החברה ו/או בעלימניותיה.מעבר לכך, קיימותמספרמדינות אירופאיות, כגון הולנד ולוקסמבורג, שאףמרחיקות לכת ומעניקות לחברה Step Up במדינתמושבה החדשה (קביעת עלות ויום רכישה חדשים לנכסי החברה בהתאם למועד שינוי התושבות).

סוגיהמעניינת העולה בהקשר זה היא במקרה של חברה נכדה תושבת חוץ המוחזקת על ידי תושבי ישראל בעקיפין, באמצעות חברה בת זרה: האם במקרה של שינוי תושבות של החברה הנכדה, ייווצר רווח הון "רעיוני", אשר יהווה "רווחים שלא שולמו" בידי החברה הבת ובהתאם, דיבידנד רעיוני בידי בעלי המניות הישראלים? סעיף 75ב(א)(12) לפקודה קובע כי סכום הרווחים שלא שולמו יחושב בהתאם לדיני המס החלים כהגדרתם בסעיף 5(5) לפקודה. במקרה שמדובר בחברה תושבתמדינה גומלת יחושבו סכומי הרווחים בהתאם לדיני המס של אותהמדינה גומלת. ניתן לתמוך בעמדה לפיה עצם שינוימושבה של החברה הנכדה, לא יקיים אירועמס בידי בעלי המניות הישראלים, ככל שהחברה הבת היא תושבתמדינה גומלת ושינוי התושבות לא הקים אירועמס במדינתמושבה.

 גם במקרה בו קיימת החזקה ישירה של תושבי ישראל בחברה זרה או בחברה "ישראלית" שמשנה אתמקום התושבות שלה למדינה אחרת, ניתן יהיה לטעון כי אין בכך להקים אירועמס בידי בעלי המניות הישראלים. "הגירה" של חברה ישראלית למדינה זרהמתקיימת כאשר חברה שהתאגדה בחו"ל והוגדרה כתושבת ישראלמכוח

שליטה וניהולמעבירה אתמקום השליטה וניהול אלמחוץ לישראל, או כאשר חברה שהתאגדה בישראל נחשבת כחברה זרהמכוח שובר השוויון באמנה המכריע בהתאם למקום הניהול האפקטיבי. נזכיר כי במקרה של שינוי תושבות של חברה ישראלית, יחולו עליה הוראות סעיף 100א ("מס יציאה"), על חלופותיו.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ועו"ד אתי גורלי – הלמן ממשרדנו.

בית הדין הארצי דחה ביום 15.9.2010 את תביעתה לדמי לידה של עליזה בן אלישע (עב"ל 535-09), לאחר שזו נדחתה על ידיביתהדין האזורי לעבודה (2974/08), בהיעדר קיומם של יחסי עובד ומעביד.

 רקע עובדתי:

1. בעלה של המבוטחת היה בעלים וניהלביתמלון בטבריהמשנת 2005,מאז שנפתח.

2. רקמשנת 2007 דיווח בית המלון על המבוטחת כעובדת עד סמוך ללידה במאי 2008, (למעט בחודשים אוקטובר ועד דצמבר 2007, שבהם עבדה במקום אחר כעוזרת טבח).

3. המעביד הנפיק תלושי שכר ושילם בעד המבוטחת דמי ביטוח בהתאם לשכר חודשי בסך 3,000 ₪, ללא קשר להיקף שעות הפעילות, והתשלום היה, לטענתם, במזומן בלבד.

4. בית הדין האזורי שוכנע כי האישה אכן עבדה, אך בחן האם עבודה זו הייתה בגדר עזרהמשפחתית (במקרה זה לאמגיעים לה דמי לידה) או שהתקיימו יחסי עובד ומעביד המזכים אותה בדמי הלידה.

 החלטת בית הדין הארצי:

בית הדין הארצי הדגיש כי הלכה פסוקה היא "כי שעה שמדובר בהעסקת בןמשפחה, יש לבחון בקפידת יתר אם אכן היחסים שנוצרו בין הצדדים הינם יחסי עובד ומעביד, או שהעבודה שנעשתה, הינה בגדר עזרהמשפחתית… עם זאת, בפעילותמשותפת של בנימשפחה בעסקמשפחתי, לרווחת העסק ולקידומו, אין כדי לשלול קיומם של יחסי עובדמעביד".

 בית הדין הארצי קבע כי שני העניינים המהותים שבחןביתהדין האזורי, היטו את הכף לקבוע, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד:

1. לא הוכח תשלום בפועל של שכר. גם סכומו  הבלתימשתנה של השכר בתקופות השונות, לא סייע לתובעת בעניין זה.
2. לא הוכח כי עובד אחר עשה את עבודת התובעת בתקופות בהן נעדרהמעבודתה במלון.

 נציין כי על אף קביעתו של ביה"ד הארצי בעניין זה, הרי נקבע בפסק כי תביעות לדמי לידה של התובעת בעתיד ייבחנו לגופן, על סמך כלל הנסיבות לכל תביעה.

 מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

 נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט) ועל ידי חיים חיטמן ממשרדינו.