בימים אלו ניתן פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א בנושא שבנדון.

הסוגיות המשפטיות שנידונו בפסק הדין:

– טענת המלאכותיות במקרה של פירוק חברה והקמת חברה חדשה תחתיה.

– חלוקת הרווחים הבלתי מחולקים ובכלל זה יתרת החובה של בעל המניות כדיבידנד אגב פירוק.

עובדות המקרה:

מר זלינגר החזיק ב-95% ממניות חברת מסטר דר בע"מ (להלן-"החברה הישנה ") ביום 25 לדצמבר 2000 קיבלה החברה הישנה החלטה על פירוק מרצון.

בטרם פירוקה, מכרה החברה הישנה את פריטי הרכוש הקבוע בהתאם לשווי השוק שלהם, לחברה חדשה (להלן: "החברה החדשה").

החברה החדשה הוקמה בחלקים שווים, ביום 29 לנובמבר 2000, ע"י מר זלינגר וגב' כהן, שהיתה עובדת של החברה הישנה. החברה החדשה עוסקת באותה פעילות עסקית של החברה הישנה.

החברה הישנה "חילקה" לבעלי מניותיה, כדיבידנד אגב פירוק את רווחיה הבלתי מחולקים שנצברו בחברה (באמצעות חלוקה זו "נסגרה" יתרת החובה של מר' זלינגר שנצברה בעיקר במהלך שנתיים שקדמו לפירוק) ובנוסף שילמה החברה הישנה למר' זלינגר פיצויי פיטורין.

טוען פקיד השומה שאין הצדקה של ממש לסגירת החברה הישנה ולהקמתה של חברה חדשה תחתיה, מלבד הרצון להפחתת מס. לטענתו יש לחייב את פיצויי הפיטורין כהכנסת עבודה ואת חלוקת דיבידנד הפירוק ובכלל זה משיכות הבעלים עד למועד הפירוק כדיבידנד רגיל .

לחלופין טען פקיד השומה  כי יש למסות את החברה הישנה בגין מכירת פעילותה לחברה החדשה כמכירת נכס הוני החייב ברווח הון.

ביהמ"ש בדומה לפס"ד ארנון הראל עמ"ה 1283/03 (ראה מבזק מס מספר 285) דחה את טענת המלאכותיות על סמך הראיות העובדתיות וביניהן הכנסת שותף חדש.

 עוד מוסיף ואומר כבוד השופט מגן אלטוביה:

"..כאשר בפני הנישום מספר חלופות להשגת יעדיו, אין בכך כדי ללמד כי הבחירה בחלופה דלת המס תחת הבחירה בחלופה עתירת המס הינה כשלעצמה עסקה מלאכותית…"

בהקשר למחיקת יתרת הבעלים קיבל ביהמ"ש  את טענת פקיד השומה וקבע כי יתרת חובה העומדת ביום הפירוק אינה יכולה להיחשב בנסיבות המקרה דנן כ"דיבידנד פירוק" אלא כדיבידנד רגיל החייב במס בשיעור של 25%.

בעניין זה נראה לנו כי קביעתו של ביהמ"ש בעניין זה הינה חריפה מידי שכן המדובר ביתרות חובה חדשות אשר חלקן נצבר מספר חודשים קודם לפירוק, ניתן ללמוד בעניין זה גם על עמדת רשות המיסים העולה מתוך חוזר מס הכנסה לצורך חלוקת רר"ל ב – 12% במסגרתה נקבע כי ניתן לאחר למעלה מ – 4 שנים לסגור יתרות חובה באמצעות דיבידנד:

"לענייןהוראתהשעהבלבד, לאיראובקיזוזההכנסותמהדיבידנדהמוטב,במישריןאו בעקיפין, כנגדאותוחלקמיתרתהחובהשלבעלהמניותמקבלהדיבידנד, שנצמחלאחר1.1.2006 , כהפרהשלתנאיזהבהוראתהשעה."

בשל העובדה כי ביהמ"ש חוזר על עמדתו בעניין זה שוב לאחר פס"ד ארנון הראל הרי שראוי כי בעלי מניות בחברה המתפרקת אשר מצויים ביתרת חובה, יחזירו את חובם לחברה בטרם הפירוק (לתקופה סבירה) ובכך ינסו להימנע מתקלה מסוג זה.

עניין נוסף עליו על הנישומים ליתן את הדעת הוא בנושא מכירת הפעילות, שכן כל פירוק הינו למעשה מכירת הנכסים (המאזניים והחוץ מאזניים) ובכלל זה שווי הפעילות אם וככל שקיים לבעל המניות. במקרה זה תידון הסוגיה בהמשך לאור הקביעה כי אין מדובר בעסקה מלאכותית.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ורו"ח ענת דואני ממשרדנו.