פרופ' אליעזר גלעדי (המבוטח), הגיע לגיל 70 בתאריך 15.4.2002. במועד זה הוא היה זכאי לקצבת זקנה ללא קשר להכנסתו. הוא קיבל מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: " המל"ל ")  מכתב הנחיות למילוי התביעה וטופס.

שנתיים וחצי לאחר הגיעו לגיל 70, הגיש לראשונה תביעה לקצבת זקנה. המל"ל הסתמך על סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק) ואישר את קצבת הזקנה שנה למפרע ממועד הגשת התביעה במקום שנתיים וחצי. בית הדין הארצי (עב"ל 000628/08) קבע שתנאי הכרחי להענקת גמלה לפי החוק  הינו הגשת תביעה למל"ל.

לטענת המבוטח, קצבת הזקנה מגיעה לו מיום הגיעו לגיל המזכה באופן אוטומטי, אינה מותנית בהגשת

תביעה ואינה כפופה להוראות סעיף 296 לחוק (המבוטח סבר שהוראת ההתיישנות היא בת שבע שנים לפי חוק ההתיישנות).

המבוטח טען כי גמלאות אחרות כגון מענק לידה, משתלמות ללא צורך בהגשת טופס תביעה בהסתמך על נתונים שבמאגר המידע המצוי במל"ל.

 לטענת המל"ל, ככלל אין משולמות קצבאות באופן אוטומטי, בהסתמך על הפרטים המצויים במאגרי המידע שלו, שכן יש צורך בבדיקת נתונים רלוונטיים לעניין קצבת הזקנה, כגון: צבירת תקופת אכשרה, בדיקת חוב בדמי ביטוח, בחינת תושבות, זכאות לקבל קצבה ועוד.

היועץ המשפטי לממשלה שנתבע אף הוא בפס"ד זה, צידד בעמדת המל"ל וקבע כי "הביטוח הסוציאלי נועד לצרכים שוטפים ומחייב את מימוש הזכאות מהר ככל האפשר על ידי המבוטח".

בית הדין הארצי הסתמך על סעיף 296 וקבע  שלמל"ל אין שיקול דעת לאשר את התביעה למעלה מ-12 חודשים למפרע.

 כיום, המוסד לביטוח לאומי מאשר זכאות אוטומטית כאשר כל המידע הרלוונטי מצוי במוסד והמבוטחים הגיעו לגיל הזכאות שאינה תלויה בהכנסות (כולל עקרות בית).

בדרך כלל, המוסד מתייחס להכנסות המצויות במאגר המידע שלו ונדרשות השלמות באשר להכנסות בשנים האחרונות, עבור זכאות ל"תוספת דחיית קצבה".

כאשר יש מחסור במידע, כגון: מספר חשבון בנק, המוסד פונה למבוטח בכתב ומבקש השלמת פרטים. במידה והמבוטח אינו מתייחס לפנייה, חלים כללי השיהוי (סעיף 296).

 מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י חיים חיטמן ורו"ח אורנה צח (גלרט).