בחודש פברואר 2010 חל מועד תשלום מקדמות דמי ביטוח של העובד העצמאי, בפעם הראשונה עבור שנת 2010. קיימות שתי סוגיות עקרוניות הקשורות למקדמות דמי הביטוח, המבדילות אותן ממקדמות למס הכנסה. האחת היא סוגיית ה"גמלה החוסמת", והשנייה היא החובה לשלם את דמי הביטוח לכיסוי תקופת הביטוח המזכה בקבלת גמלאות – לפני לידה; או לפנישמירת הריון;

או לפני שמירת הריון; או לפני אימוץ ילד.

האופןשבו נקבעים תשלומי המקדמות השוטפים לביטוח הלאומי

מקדמות דמי הביטוח נקבעות, בדרך כלל, פעם אחת בתחילת השנה. המקדמות מחושבות כדלקמן: לפי ההכנסה שנקבעה בשומה האחרונה של מס הכנסה שנתקבלה במוסד לביטוח לאומי; או על פי הצהרת המבוטח כאשר לא התקבלה עדיין שומת מס בביטוח הלאומי; או על פי הצהרה שהתקבלה במועד מאוחר יותר ממועד קבלת השומה, לדוגמה: בעת שינוי מקדמות דמי ביטוח במהלך השנה.

יש להקפיד לבדוק את ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ואת המעמד, כדי לבחון שינוי במקדמה ובמיוחד הגדלתה.

מועד השינוי של המקדמות

אפשר להגדיל או להקטין את המקדמות פעם אחת ברבעון.

כאשר מבוטח הוא עובד עצמאי וגם עובד שכיר, יתכן, שהמקדמות אינן מתאימות כיוון שהמבוטח לא העביר למוסד לביטוח לאומי תלוש שכר מעודכן. כאשר יעודכן המידע על הכנסותיו ממשכורת של המבוטח, יעודכנו המקדמות במקביל.

לא ניתן לשלם דמי ביטוח ללא חיוב מהמוסד לביטוח לאומי. לכן מבוטח, שמשלם מיוזמתו בלי שקיבל דרישה, ומחליט על דעת עצמו להגדיל מקדמות על ידי תשלום בלבד, יקבל את כספו בחזרה ולא יזכה בביטוח.

המשמעות של תשלום ההפרשים בסוף השנה בלבד

אם מבוטח מחליט שלא לתקן את המקדמות, המוסד לביטוח לאומי ישלח הפרשי דמי ביטוח לחובה או לזכות, כשיקבל מידע על השומה.

המשמעות לעדכון ההפרשים בסוף השנה בלבד יכולה להיות בעוכרי המבוטח, כאמור  להלן בסעיף "גמלה חוסמת".

לעומת זאת, לאחר לידה, המבוטחת מקבלת דמי לידה בסופו של דבר בהתאם לשומה.

שלילת דמי לידה, דמי אימוץ וגמלה לשמירת הריון בעת פיגור בתשלום דמי ביטוח

כשמבוטחת בהריון מגדילה מקדמות במשך השנה, עליה לשלם את כל התשלומים עד מועד הלידה, או שמירת הריון (כולל גם מי שמתכוון לאמץ ילד). אם יימצא פיגור בתשלום דמי ביטוח, הזכאות לגמלה עלולה להישלל כיוון שיתכן שלא תהיה צבירת תקופת אכשרה – תקופה בה שולמו דמי ביטוח המזכים בגמלה (הדבר נכון גם עבור בן הזוג), כמפורט בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי.

אם הזכאות לגמלה נשללה, בתנאים מסויימים ניתן להגיש בקשה להענקה מטעמי צדק, אולם, יחד עם הבקשה להענקה מטעמי צדק נערך גם מבחן הכנסות למקבלי הגמלה.

שלילת גמלאות בעת פיגור בתשלום דמי ביטוח

סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי קובע מהן הסנקציות שמוטלות על מבוטח המפגר בתשלום דמי ביטוח, על פי עומק הפיגור בתשלום דמי הביטוח, עד כדי שלילת גמלאות לחלוטין.

"גמלה חוסמת"

עובד עצמאי זכאי לגמלאות בשל פגיעה בעבודה בהתמלא התנאים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי. סכום הגמלה מותנה, בדרך כלל, בהכנסה שעל פיה שילם המבוטח מקדמות למוסד לביטוח לאומי לפני הפגיעה, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי, וההכנסה הזו תיחשב כהכנסה לפי שומה סופית.

חסימת השומה חלה רק במצבים המפורטים להלן:

פגיעה המזכה בדמי פגיעה (בשל פגיעה בעבודה, או בשל פגיעה בעת התנדבות מוכרת) לתקופה של 90 ימים לפחות, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, או פגיעה המזכה בקצבת נכות, בקצבת תלויים, או במענק לנכה או לאלמנה.

חישוב הגמלה ייעשה על בסיס ההכנסה לפיה חוייב המבוטח במקדמות דמי הביטוח לפני הפגיעה. על פי התקנה, במקרים אלו, בסיס ההכנסה שלפיה שולמה הגמלה הוא בסיס סופי, שלגביו לא יחושבו הפרשי דמי ביטוח והפרשי גמלה, בהתאמה. אולם אם קיימת שומה מלפני הפגיעה, שמיטיבה עם המבוטח

 (להלן: "שומה מיטיבה"), ישולמו דמי פגיעה לפי השומה, וידרשו הפרשי דמי ביטוח בעקבות עדכון השומה (העדכון בדרך כלל נעשה באופן אוטומטי).

למעט במצב של שומה מיטיבה, הגמלאות הנ"ל אינן מעודכנות לאחר הפגיעה – גם אם מתברר, שההכנסה הייתה בדיעבד שונה. מכאן החשיבות של תשלום מקדמות לביטוח הלאומי לפי בסיס הכנסה נכון, לרבות הקפדה על בסיס הכנסה נכון כבר במקדמה הראשונה בשנה.

בהתקיים התנאים ל"גמלה חוסמת", יהיה דין ההכנסה לפיה שולמו דמי ביטוח, כדין הכנסה על פי שומה סופית לאותה שנה – הן לעניין תשלום הגמלאות, והן לעניין הפרשי דמי הביטוח בגין שומה.

כאשר יש יותר מפגיעה אחת בשנה אחת, חישוב הימים לעניין חסימת השומה לאותה השנה
מתבסס על סכום הימים הכולל בכל הפגיעות ביחד, על פי פרשנות הביטוח הלאומי בעניין זה.

ההכנסה המירבית

מאז אוגוסט 2009 ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח מבוססת על סכום גבוה משמעותית מההכנסה המירבית לתשלום גמלאות בשל פגיעה בעבודה.

פגיעה, שאירעה בשני החודשים הראשונים של שנת המס

הפרשנות של המוסד לביטוח לאומי לטיפול בתביעה, כאשר הפגיעה ארעה בשני החודשים הראשונים של שנת המס, הועמדה למבחן בבית הדין הארצי לעבודה, בפס"ד עבל (ארצי) 377/03 מיום 14/4/05 המוסד לביטוח לאומי נ' סלומון לוי.

בעקבות פסק הדין, הוחלט במוסד לביטוח לאומי כי לגבי מבוטח, שנפגע בעבודה בחודשיים הראשונים של שנת מס, יופעלו כללי "גמלה חוסמת" הן על השנה שבה אירעה הפגיעה  והן על השנה שקדמה לה ויחסמו, במקרים מסויימים, שתי שנות המס.

אם הזכאות לגמלה נשללה, בתנאים מסויימים ניתן להגיש בקשה להענקה מטעמי צדק, אולם, יחד עם הבקשה להענקה מטעמי צדק נערך גם מבחן הכנסות למקבלי הגמלה.

לסיכום

לאור כל האמור לעיל חשוב לוודא, שהמקדמות בתחילת השנה משולמות לפי בסיס הכנסה מעודכן ואין חובות במוסד לביטוח לאומי.

 מיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

 נכתב ע"י אורנה צח (גלרט)