ב – 11.3.2009 חתמה ישראל על האמנה למניעת שחיתות של ה – OECD ובכך הפכה למדינה החתומה ה – 38. ישראל הצטרפה לקבוצת העבודה למלחמה בשוחד עוד ב- 9 דצמבר 2008. בהתאם כחלק ממאמצי ישראל להשתלב בארגון, הוחל בתהליך קבלתה עוד ב – 16.5.2007, עת מועצת ה – OECD החליטה לפתוח בשיחות כניסה (accession) לארגון. לצורך זה, ישראל נדרשת לעמוד בתנאי סף מסוימים, ובכלל זה – מלחמה בשחיתות, הפוסלת חד משמעית הכרה בהוצאות שוחד בחו"ל ממגוון סיבות, כולל עמידה בקריטריוני ה – OECD. (ראה מבזקנו מספר 242 מיום 14.02.08 לעניין עמ"ה 1015/03, כב' השופט אלטוביה, אשר קיבל את עמדת רשות המסים בדבר אי התרת ההוצאה וייחוס המשיכות כהכנסה בידי הנישום, בקובעו כי זו "מדיניות פיסקאלית ראויה שמונעת הטיית נטל המס, אלא עונה על קריאת מדינות העולם הנאור לפעול למיגור תופעה של שחיתות שלטונית ועסקית תוך נקיטה גם באמצעים פיסקאליים לשם כך.")
במסגרת מאבק ה – OECD בתשלומי שוחד במסגרת עסקאות בינ"ל, יזם הארגון (10.09.1998) את האמנה למניעת תשלומי שוחד לאנשי ציבורConvention on Combating Bribery of Foreign Public Officials in International Business Transactions . האמנה מחייבת את חברות הארגון ואת המועמדות להצטרף לחוקק הוראות פליליות וכן למנוע רישום "נפרד" ולא מפורט דיו של הוצאות, העלולות להיות שוחד (ס' 8 לאמנה).
לאחרונה (19.03.2009) פרסם הארגון דוח לגבי יישום האמנה (כולל ההערות וההמלצות הרשמיות) על ידי ישראל -Review of Implementation of the
לדברי ההסבר לאמנה זו, גם מדינות לא חברות בארגון יכולות להצטרף לאמנה, זאת, במטרה להרחיב את רשת השת"פ נגד שוחד הרבה מעבר לחברות ה – OECD.
n>) לארגון. לצורך זה, ישראל נדרשת לעמוד בתנאי סף מסוימים, ובכלל זה – מלחמה בשחיתות, הפוסלת חד משמעית הכרה בהוצאות שוחד בחו"ל ממגוון סיבות, כולל עמידה בקריטריוני ה – OECD. (ראה מבזקנו מספר 242 מיום 14.02.08 לעניין עמ"ה 1015/03, כב' השופט אלטוביה, אשר קיבל את עמדת רשות המסים בדבר אי התרת ההוצאה וייחוס המשיכות כהכנסה בידי הנישום, בקובעו כי זו "מדיניות פיסקאלית ראויה שמונעת הטיית נטל המס, אלא עונה על קריאת מדינות העולם הנאור לפעול למיגור תופעה של שחיתות שלטונית ועסקית תוך נקיטה גם באמצעים פיסקאליים לשם כך.")
במסגרת מאבק ה – OECD בתשלומי שוחד במסגרת עסקאות בינ"ל, יזם הארגון (10.09.1998) את האמנה למניעת תשלומי שוחד לאנשי ציבורConvention on Combating Bribery of Foreign Public Officials in International Business Transactions . האמנה מחייבת את חברות הארגון ואת המועמדות להצטרף לחוקק הוראות פליליות וכן למנוע רישום "נפרד" ולא מפורט דיו של הוצאות, העלולות להיות שוחד (ס' 8 לאמנה).
לאחרונה (19.03.2009) פרסם הארגון דוח לגבי יישום האמנה (כולל ההערות וההמלצות הרשמיות) על ידי ישראל -Review of Implementation of the
לדברי ההסבר לאמנה זו, גם מדינות לא חברות בארגון יכולות להצטרף לאמנה, זאת, במטרה להרחיב את רשת השת"פ נגד שוחד הרבה מעבר לחברות ה – OECD.
Convention, במסגרת ה"שלב הראשון" של בחינת היישום והמערכת הפלילית בישראל (Phase 1 Review). ככלל, עפ"י הדוח, הדין בישראל הולם את דרישות ה – OECD. בין היתר, מציין הדוח לחיוב את התיקון לחוק העונשין (ס' 291א') בהתאם לסעיף 1 לאמנה. התיקון: "מתן שוחד לעובד ציבור זר – הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כדין נותן שוחד לפי סעיף 291", קרי – מחצית העונש של לוקח השוחד שעונשו מאסר עד 7 שנים (סעיף 3 לאמנה דורש עונש מאסר אפקטיבי). ס' 297 לחוק העונשין קובע גם סנקציה כספית חמורה על המורשע בעבירות שוחד: חילוט מה שניתן כשוחד ו"מה שבא במקומו" וחיוב נותן השוחד לשלם למדינה את שווי התועלת שהפיק מהשוחד. לתיקון חוק העונשין גם השלכות בכל הקשור לחוק איסור הלבנת הון.
ההמלצות האמורות של המועצה ליישום האמנה כוללות אי התרת תשלומי שוחד לאנשי ציבור לצורך מס. המועצה מורה לועדות השונות בארגון לעקוב אחר יישום ההמלצות ע"י המדינות החתומות.
יצוין כי האמנה מוגבלת לתשלומי שוחד לעובד ציבור זר, כולל עובד מדינה, גוף ציבורי או ארגון בינלאומי. עוד יצוין, כי האמנה מאפשרת הסגרה בין מדינות בעבירות אלה, מה שחושף נותני שוחד תושבי ישראל להליכים פליליים במדינות החתומות.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד עופר רחמני או לעו"ד ורו"ח גדי אלימי, ממשרדנו.
