מבזק מס מספר 290 - 

מיסוי ישראלי  12.2.2009

פיצויים בגין נזקי מבצע "עופרת יצוקה" – הלכה ומעשה - 12.2.2009

ביום 8.2.2009 אושרו בועדת הכספים של הכנסת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים(תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשס"ט- 2009 (להלן- הוראת השעה).

הוראת השעה קובעת כי ה"אזור קובע" ,קרי, ישובים הנמצאים בדרום באזור שהוגדר במפה, שצורפה לתקנות יחשבו כ- "ישובי ספר" בתקופת הוראת השעה, דהיינו בין 27.12.2008 ועד 19.1.2009 (להלן- תקופת הוראת השעה) ויהיו זכאים לפיצוי עקיף בגין נזקים שנגרמו להם בעקבות מבצע "עופרת יצוקה". ההגדרה כוללת ישובים המרוחקים עד כ-40 ק"ממגבול רצועת עזה.

ככלל, הוראת השעה דומה במהותה להוראות דומות בעבר וקובעת מספר מסלולי פיצוי (המוגדרים "ירוקים") כלומר, מתבססים על נוסחאות הכוללות רכיבים מסוימים בלבד לצורך חישוב הפיצוי.

קיימים מסלולי פיצוי נוספים לענפים כלכליים ספציפיים כגון: אולמות שמחות, חקלאים, חברות אשר עיסוקן במסחר בדלק, קבלנים ועוד.

הוראת השעה מגדירה כאמור את נוסחאות הפיצוי ואת מסלולי הפיצוי. להלן, בקצרה, המסלולים הקיימים בהוראת השעה:

מסלול שכר עבודה

 

מסלול זה נותן מענה למעסיק אשר שילם שכר לעובדיו בתקופת הוראת השעה למרות שעובדים אלו נעדרו מן העבודה "בשל המצב הביטחוני" כמוגדר בהוראת השעה.

במסלול זה קיימת הגדרה לשכר העבודה שיהווה בסיס לצורך פיצוי ותקופת ההיעדרות הרלוונטית.

הפיצוי יחושב על פי השכר המוכפל פי- 132.5% ומהווה את הפיצוי למעביד.

יש לציין כי קיימת למעביד חובת תשלום שכר עבודה לעובדיו (עפ"י תיקון מקביל שנעשה בדיני עבודה).

עוד יש לציין כי קיימים מקדמי הכפלה אחרים לגבי מעביד שהוא קיבוץ, מעביד שהוא קבלן כוח אדם ומעביד שהוא מוסד ציבורי.

תקרת "השכר המרבי" לפיה יחושב הפיצוי, היא השכר הממוצע למשרת שכיר כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מוכפל פי- 2.5.

במסלול זה יש לבדוק את השפעות ההגדרות השונות על סוגי המעבידים השונים ובמקביל לבדוק את חלופות המסלולים הנוספים.

נוסחת הפיצוי :

  * "תשומות" – ללא תשומות על ציוד.

גם למסלול זה תקרה לגובה הפיצוי שהיא הסכום הנמוך מבין :

א.           2.5 מליון ₪.

ב.            מחזור עסקאותיו של הניזוק כשהוא מוכפל במקדם ההאטה (כפי שחושב במסלול המחזורים).

עפ"י הוראת השעה, לא כל הניזוקים יכולים להיכנס לכל מסלול שיבחרו.

הוראת השעה אף מגדירה את הניזוקים עליהם אינה חלה כלל הוראה זו כגון המדינה, גופים מתוקצבים,חברות ממשלתיות, קופ"ח ועוד.

כמו כן, ההוראה אינה חלה על עסקים שנסגרו לפני

מסלול מחזורים

מסלול זה קובע כי יינתן פיצוי אשר יחושב על פי השוואת מחזורים (ינואר 2009 בהשוואה לינואר 2008), לאחר קיזוז הוצאות נחסכות והשפעות המיתון במשק. נוסחת החישוב נבנתה בהתבסס על ההנחה כי קיימת ירידה במחזור עסקאותיו של הניזוק כתוצאה מהמלחמה, אך עם זאת, קיימת במקביל ירידה בהוצאות התפעול המשתנות של העסק הניזוק (דוגמא: הוצאות חשמל להפעלת המכונות בעסק עתיר מכונות, שפעולתן מופסקת).

"שעור ההוצאה הנחסכת" מהווה במהותו את ההוצאות המשתנות אשר נחסכו, במקביל לירידה במחזורים, כתוצאה מהפגיעה בפעילות העסק. נקבע כי שיעור ההוצאה הנחסכת יקבע ע"פ סך התשומות השוטפות חלקי המחזור ב- 2008 ומוכפל במקדם של  0.85 (בהוראה קודמת המקדם היה 0.8, ולפיכך בהשוואה לעבר, הפיצוי יוקטן עקב הגדלת ההוצאה הנחסכת ב- 5%).

בשונה מהוראות שעה קודמות, כלל המחוקק גם "מקדם האטה" שמשמעותו השפעה צפויה של  המיתון במשק על מחזורי הפעילות בהשוואה למחזורי העסקאות ב- 2008. מקדם זה אמור לשקף את הירידה במחזורים, שאינה נובעת מהמצב המלחמתי (מקדם זה נקבע ע"פ השוואת מחזור העסקאות נובמבר, דצמבר 2008 עם זה של 2007).

נוסחת הפיצוי (למעט חריגים):

 

קיימות בהוראות השעה הבחנות בין ניזוק המדווח בשיטה דו חודשית לבין המדווח בשיטה חד חודשית. כמו כן, קיימת הבחנה בין ניזוק לניזוק שעסקו בהפעלת בית מלון/חדר אירוח/ אולם שמחות או גן אירועים. לגביהם קיימות מספר חלופות להגדרת "מחזור עסקאות".

למסלול זה קיימת תקרה לגובה הפיצוי והיא 2.5 מליון ₪.

 

מסלול הוצאות

 

מסלול זה נבנה תחת ההנחה שמחזור עסקאותיו של הניזוק, נמוך מהוצאותיו בגין תקופת הנזק,כלומר, עסקו של הניזוק בהפסד תפעולי.

קיימת התניה כי הימצאותו בהפסד נובעת מן המצב הביטחוני ולא מנסיבות אחרות המוגדרות אף הן בהוראת השעה.

תקופת ההכרזה או שלא היו פעילים לפני תקופת ההכרזה.

מסלול הוצאות לא חל על העוסקים במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, על חקלאים , על מי שרכש נכס להגדלת עסקו במהלך חודש ינואר ועוד.

חשוב לציין כי ניזוקים אשר עליהם חל החוק הראשי (הם "ישובי ספר" מתחילת שנות ה- 90) או חלה עליהם הוראת השעה שהוארכה עד לסוף שנת 2009 יכולים להגיש תביעה באופן שבו יחושב הנזק הממשי שנגרם להם ללא הסייגים שהוזכרו לעיל ובכלל זה בגין נזקים שנגרמו ע"י צה"ל.

לאור ריבוי החלופות והמסלולים השונים, מומלץ להתייעץ ולבדוק את המסלול הראוי ביותר לכל ניזוק וניזוק.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר או לרו"ח צחי אבוהב,שביט – [עד לאחרונה ( 1 בינואר 2009 ) מנהל מס רכוש (קרן פיצויי פעולות איבה) ברשות המסים בישראל] ממשרדנו.

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום הביטוח הלאומי

מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה