ביום ה-28.01.09 ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין סגנון הכרך בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (עב"ל 000748/07). השאלה שנידונה בפסק הדין, האם תיקון משכורות רטרואקטיבי לבעלי שליטה שנעשה על ידי רשות המיסים מחייב את הביטוח הלאומי, כך שעל סמך תיקון זה, יחויב המוסד לבצע אף הוא, תיקון רטרואקטיבי של משכורות תוך החזרת כספי דמי ביטוח ששולמו ביתר.

עובדות פסק הדין: בעלי השליטה בחברת סגנון הכרך בע"מ הפחיתו את שכרם באופן רטרואקטיבי בשל מצוקה כלכלית (יצוין, כי לבעלי השליטה לא שולם בפועל שכר והוא נותר כולו בידי החברה). החברה פנתה לפקיד השומה, שהסכים להפחית את השכר והוגשו דוחות 102, 106 ו-126 מתוקנים. החברה פנתה עם האישור מפקיד השומה למוסד לביטוח לאומי, שסרב להפחית את השכר.

פסק הדין קבע כי תיקון משכורות רטרואקטיבית ברשות המיסים לא יחייב את הביטוח הלאומי. השופטים סמכו ידיהם על שני נימוקי הערכאה הראשונה כדלקמן: הנימוק הראשון, הוא השיקול הביטוחי ולפיו בלתי סביר לאפשר קבלת זכות ביטוחית, ולאחר שהיא לא מומשה להקטין בדיעבד את מחירה. האמור נכון שבעתיים כשעוסקים בבעלי שליטה, שהרי במקרה של עובד מן השורה המצב העובדתי של הפחתת השכר בדיעבד, אינו יכול להתקיים.

הנימוק השני הוא, אי החלת פירוש מורחב. סע' 344 לחוק הבט"ל מגדיר מהי הכנסתו של המבוטח וקובע כי, "ההכנסה החודשית" היא: "הכנסתו החודשית של העובד בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה". אין לפרש את חוק הביטוח הלאומי באופן, שבו כל פעם שפקיד השומה קובע בדיעבד שומה מתוקנת ל"עובד", הדבר יחייב את המוסד לביטוח לאומי. כל שנקבע בסעיף 344 הוא, שההכנסה היא הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה. לא נקבע  בסעיף כי ההכנסה היא לפי מה שקבע פקיד השומה.

יחד עם זאת, וכפי שנפסק בעניין גדות תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כח 514, ראוי ורצוי כי קביעת הרשויות המנהליות יהיו אחידות. דהיינו, ש"ההכנסה" לפי הפקודה תהיה בעלת גודל זהה ביחסי הפרט עם הרשויות השונות : רשויות המס והמוסד לביטוח לאומי. אלא, שכלל זה אינו מוחלט וזוהי רק נקודת המוצא.

אך בהתקיים נימוקים וטעמים לכך, המוסד לביטוח לאומי רשאי לסטות מקביעת פקיד השומה. למשל, מה דין ביקורת של המוסד לביטוח לאומי, המגלה כי שכר העובד שדווח אינו השכר האמיתי (דב"ע  מא/0-115 המוסד לביטוח לאומי נ. שולמית פיקהולץ, פד"ע י"ד 46). הרי אין חולק כי המוסד לביטוח לאומי רשאי לגבות את דמי הביטוח האמיתיים גם ללא תיקון "השומה" אצל פקיד השומה. במקרה זה קיים טעם לסטות מקביעת פקיד השומה בשל העיקרון הביטוחי.

לסיכום, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי בעלי שליטה, המקבלים משכורות בחברה שבבעלותם, חייבים לנהוג כפי שהם נוהגים כלפי משכורותיהם של יתר העובדים.  כל שינוי רטרואקטיבי (שאינו טעות) הגם שאושר על ידי פקיד השומה, לא בהכרח יתקבל על ידי המוסד לביטוח לאומי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח (גלרט)