ישראל נטלה על עצמה בחקיקה, בשונה מכל מדינה אחרת בעולם, את פיצוי תושביה בגין נזקי מלחמה הנגרמים לרכושם. החוק דרכו מיושמת החלטה ערכית זו הוא: "חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א- 1961" והתקנות שהותקנו מכוחו.
עקרונות הפיצוי נקבעו בחוק ומוסדרים כאמור,בתקנות. החוק האמור מטפל בשני ראשי נזק עיקריים: "נזק ישיר" ו-"נזק עקיף" כאשר קיימים ראשי נזק נוספים המוגדרים אף הם בחוק.
"נזק ישיר": כהגדרתו נזק לגופו של נכס, כלומר פגיעה ישירה כתוצאה מירי קסמים פצ"מרים או בעת פיגוע או בכל מקרה דומה אחר.
"נזק עקיף": הינו נזק הנגרם כתוצאה מאי יכולת לנצל נכס כתוצאה מפעולות מלחמה שונות.
לאורך השנים המחוקק פיתח, שִכלל והתאים את דרך הפיצוי לאור הנסיבות המשתנות תוך ניסיון לתת מענה הולם לנזקים כלכלים הנגרמים בעת מלחמה, זאת במסגרת רוח החוק העיקרי.
בחוק העיקרי הפיצוי ניתן לעסקים ומפעלים בתחום "ישובי ספר", רשימת ישובים סגורה המנויה כאמור,בחוק.
עם זאת, בעיקר במהלך מלחמת לבנון השנייה ,ניתן פיתרון רוחבי ומותאם לפי "אזורי הגבלה" שהוגדרו בהוראת שעה מיוחדת . בהוראה זו אף נקבעו משכי הזמן הרלוונטיים לפיצוי על פי המצב ששרר בשטח ובהתחשב במבחנים כלכליים שונים.
בהוראת שעה זו ובהוראות שעה שהוצאו והותאמו למצב ששרר באזור הדרום טרם היציאה למבצע "עופרת יצוקה", נקבעו מספר חלופות ("מסלולים") לפיצוי לפי פרמטרים שונים שיכולים להצביע על נזקים כלכלים לסוגי העסקים השונים. ה"מסלולים" מבחינים בסוג העסק ,מבנה ההוצאות וההכנסות ופרמטרים נוספים. נטל ההוכחה, בהתאמה לדיני הראיות של מדינית ישראל ,חל על הניזוק. לכן לצורך הרמת נטל ההוכחה על הניזוק לקשור את הנזק לפעולה ולפעילות העסקית. חשיבות רבה יש לתת לבחירת המסלול המתאים לניזוק המגיש את התביעה,לצורך קבלת הפיצוי המרבי עליו החליט המחוקק.
בשבועות הקרובים נרחיב ונפרט בהקשר לפיצויים האמורים .
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר או לרו"ח צחי אבוהב,שביט – [עד לאחרונה ( 1 בינואר 2009 ) מנהל מס רכוש (קרן פיצויי פעולות איבה) ברשות המסים בישראל] ממשרדנו.
