לפני מספר שבועות, נדרש ביהמ"ש למסים בהודו להכריע בקביעת שומת מחירי העברה לחברת מו"פ תושבת הודו ("הנישומה"). מדובר ב –  captive company – חברה המוקמת ע"י חברה אחרת לשם ביצוע שירות ספציפי ומתוחם בלבד בעבורה החברה האם.  בענייננו, הבת בבעלות מלאה של חברת תוכנה אמריקאית ("החברה האם"). החברה ההודית מעניקה שירותי פיתוח לחברה האם בתמורה למרווח רווח של 5% בלבד (cost plus 5%). בעוד שהנישומה דיווחה על מרווח רווח של כ-5%, מחלקת מחירי ההעברה ברשות המסים ההודית קבעה לה שומה על פי מרווח רווח של כ- 16% לאחר חקר השוואתי שנערך בקרב 20 חברות "ברות השוואה". הנישומה טענה, בין השאר, שהמרווח הנמוך נובע מכך שההכנסה מהחברה האם היא "הכנסה מובטחת".

הנישומה חלקה על בחירת החברות "ברות ההשוואה" (comparables) ע"י רשות המסים ההודית ועל כך שהאחרונה לא ביצעה כל התאמות.

ביהמ"ש קבע שע"פ תקנות מחירי ההעברה בהודו, יש לערוך התאמות לעסקאות הדומות במידת הצורך, וכאשר לא ניתן לכמת את ההתאמה בעסקה דומה מסוימת, יש לשלול אותה כליל. ביהמ"ש השתכנע שלא בוצעו התאמות כנדרש והותיר על כנו את המרווח בשיעור של 5%. בין השאר, לשתיים מתוך 20 החברות שנבחרו ע"י הרשות היו הכנסות בסכומים מהותיים מריבית, דיבידנד ומכירת רישיונות, סכומים שלא נוטרלו לצורך ביצוע ההשוואה. כמו כן, לא נלקחה בחשבון העובדה שהחברות ברות ההשוואה נושאות בחלקן בסיכוניםמשמעותייםבהרבה מאלו בהם נושאת הנישומה. ביהמ"ש שלל את טענת הרשות לפיה, להבדיל משיטות אחרות, השפעת ההתאמות בשיטת ה- cost plus היא זניחה. ביהמ"ש הדגיש שהקווים המנחים שפורסמו ע"י ה- OECD כמו גם התקנות בארה"ב דורשים לבצע התאמות לעסקאות הדומות המובאת כהשוואה.

גם תקנות מחירי ההעברה בישראל דורשות ביצוע התאמות לעסקאות הדומות, כפי שמובהר בחוזר המקצועי שפורסם לאחרונה (ראה מבזקנו מס' 262). מטרת ההתאמה היא להביא בחשבון פרמטרים מבחינים בין העסקה הנבחנת לבין ה – comparables, הגורמים לחריגה בייחוס הרווח או ההכנסה שהתקבלו מאותן עסקאות דומות, כך שישקפו ביתר דיוק ואמינות את התנאים המאפיינים של הצד הנבדק.

על ההתאמות להיות ליישם עקרונות כלכליים מקובלים, פרקטיקה מסחרית וניתוחים סטטיסטים.  לדוגמא – התאמה עקב הבדל מהותי בתקופת אחריות, הבדל בתקופת האשראי, הבדל בשל מיקום גיאוגרפי, וכדומה. חקר מחירי העברה, מטיל על ציבור הנישומים ועל הרשות לבצע התאמות משקפות כראוי, ובכלל זה, התאמות ביחס לרמת הסיכון שנוטלת החברה הנבדקת. בשולי הדברים נוסיף כי, למרות שביהמ"ש ההודי לא קבע מפורשות שמרווח רווח בשיעור של 5% משקף מחיר שוק, ניתנה תשומת לב מיוחדת בפס"ד לרמת הסיכונים הנמוכה בהן נושאת חברה שתוגדר כ – captive company   וכפועל יוצא – למרווח רווח נמוך.

לפרטיםנוספיםניתןלפנות לרו"ח ועו"דגדיאלימי, או לעו"ד עופר רחמני ממשרדנו.