לאחרונה, פסק ביהמ"ש בגרמניה כי כללי מחירי ההעברה החלים על עסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים לא יחולו על הלוואה בין-חברתית, בנסיבות שיפורטו להלן. המדובר בחברה גרמנית המחזיקה בחברה בריטית בשיעור של 75%. החברה הגרמנית העניקה לחברה הבריטית הלוואות שאינן נושאות ריבית, כדי לסייע לה בראשית דרכה. רשויות המס בגרמניה ייחסו לחברה הגרמנית הכנסת ריבית רעיונית, בהתאם לעקרון ה- Arm's length (מחירי שוק), עפ"י שיעור ריבית של 4.5%. הכללים בגרמניה חלים גם על עסקאות אשראי; כמו כן, קיימת חזקה כי מתקיימים יחסים מיוחדים בין חבר בני אדם לבין בעל זכויות המחזיק בו בשיעור של 25% או יותר. ביהמ"ש למסים בגרמניה פסק בעניין זה, כי התאמת גובה ההכנסה אפשרית רק כאשר מתקיימים יחסים עסקיים בין הצדדים (קרי, החלפת שירותים או סחורות), ואין די בכך שהצדדים לעסקה הם צדדים קשורים. עוד קבע ביהמ"ש שבנסיבות בהן ההון ההתחלתי שהושקע בחברה המוחזקת הוא מזערי (2 ליש"ט ע.נ.), ראוי לראות להתייחס להלוואה מבעל המניות לחברה המוחזקת כאל השקעה בה. לדידי ביהמ"ש, העובדה שההלוואה היא נחותה מחזקת את הטענה שמדובר בפעולה בעלת אופי של השקעה ולא של הענקת שירות (לא נחתם הסכם, לא ניתנו ערבויות, מועדי פירעון בלתי מוגדרים, העדר ריבית). ביהמ"ש הגרמני מפרש אם כן באופן מצמצם את המונח "יחסים עסקיים" וקובע כי הם לא יחולו על הלוואה בין צדדים קשורים הנושאת אופי הוני ולא התחייבותי. גם על פי הוראות סע' 85א לפקודה, כללי מחירי העברה יחולו על "עסקה בינלאומית", לרבות עסקת אשראי. בחוזר שפורסם לפני כחודש ע"י רשות המסים בישראל בדבר מחירי העברה, מרחיבה הרשות, ללא גבולות ברורים, את פרשנות המונח "יחסים מיוחדים" הנדרשים לקיומה של עסקה בינלאומית; ואולם, הובהר בחוזר שבעקבות ההבנה כי שטר הון הינו מכשיר מימוני שכיח ובעל חשיבות עסקית לגופים רבים בישראל, הוחלט ברשות המיסים ליזום הליך חקיקה בו יקבע כי בהתאם לקריטריונים שיפורטו בחוק, שטר הון (קרי, "הלוואה נחותה") יסווג כהשקעה ולא כהלוואה לעניין סעיף 85א.
נקווה כי רשות המיסים תאמץ את הכללים הליברליים שנקבעו בפסיקה זו ביחס להגדרת הלוואה נחותה.
במאמר מוסגר ציין ביהמ"ש הגרמני כי קיים ספק לגבי חוקיותם של כללי מחירי העברה, לאור העדר כללים דומים בעסקאות שבהן לא מעורבים תושבי חוץ ולאור חוקי אי האפליה של האיחוד האירופי.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח גדי אלימי, או לעו"ד לילך רובין-אשרוב, ממשרדנו.
