מבזק מס מספר 266 - 14.8.2008

ביום 17 ביולי 2008 פורסמו תקנות הפחת בדבר פחת מואץ בגין ציוד שנרכש/יִרָכֵש בתקופה הקובעת לצורך פעילות מזכה. ככלל, הוראותיהן של תקנות אלו דומות במהותן להוראות בגין פחת מואץ משנת 2005 ולפיכך ניתן ללמוד את התנאים הבסיסיים לתחולת התקנות כמפורט במבזקים מס' 131 ומס' 207 ביחס לאישור רו"ח.

התקופה הקובעת לעניין תקנות אלו היא ביחס לציוד שנרכש מיום 1 ביוני 2008 עד ליום 31 במאי 2009.

בתקנות אלו הוסף תנאי ביחס לתחילת השימוש במסגרתו נקבע כי הציוד החל לשמש בייצור הכנסה בישראל  תוך  6 חודשים מיום רכישת הנכס או ביום 31 במאי לפי המאוחר שבהם. לפיכך יש ליתן את הדעת לפני רכישתם של נכסים כך שלא ניתן עוד לנצל את התקופה הקובעת באמצעות רכישה בלבד אלא יש לדאוג כי השימוש בהם יחל  לא יאוחר מהתקופה האמורה.

הבדל נוסף הוא בשיעור ההאצה של הפחת, בתקנות משנת 2005 נקבע כי בשנת רכישתו יינתן פחת על פי השיעורים הרגילים ואילו בשנה העוקבת, 2006 או 2007 לפי העניין תינתן השלמה להפחתתו המלאה של הנכס כך שלמעה הופחת הנכס שוטף+שנה מיום רכישתו. בתקנות החדשות נקבע כי "…והוא זכאי בשלו לניכוי בעד פחת, רשאי לבקש בעד אותו ציוד פחת, במקום הפחת שהוא זכאי לו לפי כל דין, בשיעור של 50% ממחירו המקורי של הציוד…." (ההדגשה אינה במקור א.א.ח) נראה כי בתקנות אלו הוראות הפחת מצביעות על כך כי שיעור הפחת השנתי משתנה מהשיעור הקבוע בכל דין אחר ל – 50% כאילו זהו שיעור הפחת הרגיל של הנכס. כך למעשה נכס שהחל לייצר הכנסה במהלך השנה יזכה לפחת בשיעור של 50% באופן יחסי לחלקיות השנה בה ייצר הכנסה. על אף שהוראת החוק אינה ברורה דיה בעניין זה, נראה כי הלכת חברת חשמל לישראל בע"מ (ע"א 636/71) חלה גם בענייננו כך שלמעשה הנכס מופחת על פני 24 חודשים מיום שהחל בייצור הכנסה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לישי כהן, רו"ח ומשפטן ממשרדנו.

לאחרונה, פסק ביהמ"ש בגרמניה כי כללי מחירי ההעברה החלים על עסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים לא יחולו על הלוואה בין-חברתית, בנסיבות שיפורטו להלן. המדובר בחברה גרמנית המחזיקה בחברה בריטית בשיעור של 75%. החברה הגרמנית העניקה לחברה הבריטית הלוואות שאינן נושאות ריבית, כדי לסייע לה בראשית דרכה. רשויות המס בגרמניה ייחסו לחברה הגרמנית הכנסת ריבית רעיונית, בהתאם לעקרון ה- Arm's length (מחירי שוק), עפ"י שיעור ריבית של 4.5%. הכללים בגרמניה חלים גם על עסקאות אשראי; כמו כן, קיימת חזקה כי מתקיימים יחסים מיוחדים בין חבר בני אדם לבין בעל זכויות המחזיק בו בשיעור של 25% או יותר. ביהמ"ש למסים בגרמניה פסק בעניין זה, כי התאמת גובה ההכנסה אפשרית רק כאשר מתקיימים יחסים עסקיים בין הצדדים (קרי, החלפת שירותים או סחורות), ואין די בכך שהצדדים לעסקה הם צדדים קשורים. עוד קבע ביהמ"ש שבנסיבות בהן ההון ההתחלתי שהושקע בחברה המוחזקת הוא מזערי (2 ליש"ט ע.נ.), ראוי לראות להתייחס להלוואה מבעל המניות לחברה המוחזקת כאל השקעה בה. לדידי ביהמ"ש, העובדה שההלוואה היא נחותה מחזקת את הטענה שמדובר בפעולה בעלת אופי של השקעה ולא של הענקת שירות (לא נחתם הסכם, לא ניתנו ערבויות, מועדי פירעון בלתי מוגדרים, העדר ריבית). ביהמ"ש הגרמני מפרש אם כן באופן מצמצם את המונח "יחסים עסקיים" וקובע כי הם לא יחולו על הלוואה בין צדדים קשורים הנושאת אופי הוני ולא התחייבותי. גם על פי הוראות סע' 85א לפקודה, כללי מחירי העברה יחולו על "עסקה בינלאומית", לרבות עסקת אשראי. בחוזר שפורסם לפני כחודש ע"י רשות המסים בישראל בדבר מחירי העברה, מרחיבה הרשות, ללא גבולות ברורים, את פרשנות המונח "יחסים מיוחדים" הנדרשים לקיומה של עסקה בינלאומית; ואולם, הובהר בחוזר שבעקבות ההבנה כי שטר הון הינו מכשיר מימוני שכיח ובעל חשיבות עסקית לגופים רבים בישראל, הוחלט ברשות המיסים ליזום הליך חקיקה בו יקבע כי בהתאם לקריטריונים שיפורטו בחוק, שטר הון (קרי, "הלוואה נחותה") יסווג כהשקעה ולא כהלוואה לעניין סעיף 85א.

נקווה כי רשות המיסים תאמץ את הכללים הליברליים שנקבעו בפסיקה זו ביחס להגדרת הלוואה נחותה.

במאמר מוסגר ציין ביהמ"ש הגרמני כי קיים ספק לגבי חוקיותם של כללי מחירי העברה, לאור העדר כללים דומים בעסקאות שבהן לא מעורבים תושבי חוץ ולאור חוקי אי האפליה של האיחוד האירופי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח גדי אלימי, או לעו"ד לילך רובין-אשרוב, ממשרדנו.

ביום 26/03/08 ניתן פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה, שעניינו מתן הודעה מוקדמת בעיני הביטוח הלאומי.

לסוגיה זו מספר היבטים:

1.   ניכוי מהתשלום לעובד, ותשלום חלקו של המעביד.

2.   זכאות לדמי אבטלה בתקופת ההודעה המוקדמת.

3.   האם תקופת ההודעה המוקדמת היא תקופת אכשרה לזכאות לדמי אבטלה.

בית הדין פירש את החוק באופן שונה מהבט"ל. לאור זאת, הבט"ל התאים את הנהלים בחוזר ואלו עיקריו:

1. מעביד רשאי לוותר על עבודתו של העובד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, ובלבד שישלם לעובד פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו של העובד.
2. עד כה  כאשר נותקו יחסי עובד– מעביד, המוסד לביטוח לאומי ראה בתשלום ששולם לעובד כפיצוי,  ולא כשכר עבודה. לכן לא היתה חובת תשלום דמי ביטוח למעביד לשלם דמי ביטוח בגין הפיצוי. אולם, על פי פס"ד הנ"ל, יש לראות בפיצוי שכר עבודה עד למועד תום תקופת ההודעה המוקדמת.
3. בפס"ד של ביה"ד הארצי נקבעו העקרונות הבאים:

 (א) התקופה בה היה זכאי להודעה מוקדמת, אף אם לא עבד בה, תוכר כתקופת עבודה לענין הזכאות לדמי אבטלה;

(ב) התשלום שמשולם ע"י המעביד לעובד בגין "ההודעה המוקדמת" אף אם העובד פוטר לאלתר, יש לראותו "כשכר עבודה". לפיכך, המעביד חייב בתשלום דמיהרקע לקביעה זו הוא סעיף 320(ז) לחוק, שבעקבותיו נקבע בצו שתשלום הניתן לעובד בשל אי מתן הודעה מוקדמת על פיטוריו ייחשב כפיצוי על הפסד שכר לעניין סעיף 143(ה) לחוק לתקופה שבעדה ניתן התשלום" והוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה הזו. שלילת הזכאות לדמי אבטלה היתה קיימת גם בעבר, כאשר המעסיק לא היה חייב בדמי הביטוח בשל הפיצוי האמור.

חשוב לשים לב, שלעיתים מעסיקים מחוייבים על פי הסכם לשלם פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, לתקופה ארוכה יותר מהנדרש בחוק. המוסד לביטוח לאומי אינו משלם דמי אבטלה במשך כל התקופה הזו.

תקופת הודעה מוקדמת כתקופת אכשרה לדמי אבטלה–

בפסק דין בעניינם של זפרני וקרויטרו, בבית הדין הארצי לעבודה, דנו בסוגיות שעלו בעניין תקופת ההודעה המוקדמת והורו למוסד לבט"ל לשנות את הפרוש הקיים כיום במוסד לביטוח לאומי.

הקביעה – בשני פסקי הדין שלעיל קבע בית הדין, שתשלום תמורת הודעה מוקדמת נחשב לשכר עבודה לעניין תקופת האכשרה לזכאות לדמי אבטלה. כלומר, יש למנות את ימי תקופת ההודעה המוקדמת כחלק מתקופת האכשרה לעניין הזכאות לדמי אבטלה, בין שתקופת ההודעה המוקדמת נספרה כימי עבודה ובין ששולם פיצוי בשל אי מתן תמורת הודעה מוקדמת.

העדרויות עובד בתקופת האכשרה לדמי אבטלה – כב' השופט מבהיר, כי בהסדר הקבוע בחוק לעניין מניין ימי תקופת האכשרה, המחוקק ער להיעדרויות של העובד מעבודתו שלא מרצונו. מכאן ההסדרים, שקבע לעניין מניינם של ימי אבל, ימי מחלה, או ימי שירות סדירביטוח כמקובל. 

החבות בדמי ביטוח בתקופת ההודעה המוקדמת

מצב א' – הודעה לעובד ביום 1.1.08, שהוא יפוטר ביום 1.2.08. העובד המשיך לעבוד כרגיל עד תום התקופה במצב זה קיימים יחסי עובד ומעביד עד יום הפיטורים. לכן, המשכורת בעבור התקופה הזו חייבת בדמי ביטוח.

מצב ב' – הודעה לעובד, ביום 1.1.08, שהוא יפוטר ביום 1.2.08. המעסיק ויתר על שירותי העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, ושילם לעובד שכר עבודה רגיל. במצב זה עדיין מתקיימים יחסי עובד ומעביד, על אף שהעובד אינו נמצא בעבודה ואינו עובד. לכן, המשכורת חייבת בדמי ביטוח.

מצב ג' – הודעה לעובד ביום 1.1.08 על פיטוריו באותו היום, ותשלום פיצוי אי מתן הודעה מוקדמת (להלן:"פיצוי") .

על פי הוראות הבט"ל, שפורסמו בחוזר בשנת 1995 (לפני חקיקת חוק הודעה מוקדמת), המעסיק אינו מנכה דמי ביטוח מהפיצוי ופטור מתשלום בגין חלקו בדמי הביטוח הלאומי. הפטור האמור חל, כיוון שהתשלום שולם עקב ניתוק יחסי עובד ומעביד, ותוך כדי ניתוקם.

על פי ההוראות החדשות הפיצוי נחשב כשכר עבודה לכל דבר ועניין, לרבות לעניין תשלום דמי ביטוח.

שלילת זכאות לדמי אבטלה בתקופה שבמהלכה עובד מקבל תמורת הודעה מוקדמת

בשני המצבים הראשונים, קיימים יחסי עובד ומעביד בתקופת ההודעה המוקדמת. אי אפשר לממש את הזכאות לדמי אבטלה כיוון שהעובד עדיין לא פוטר.

במצב ג', העובד פוטר וקיבל פיצוי. העובד אינו זכאי לדמי אבטלה בתקופה זו, כיוון שמדובר בתחליף שכר.ומילואים, כחלק מתקופת אכשרה, אף אם לא שולמו בעדם דמי ביטוח, והעובד לא עבד בהם.

מכאן גם ההסדר המיוחד בעניין ה"ימים החסרים", שאין מחשבים אותם במניין התקופה שלפני "התאריך הקובע", ביניהם נמצא גם ימים של "היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות  ברצונו עד 30 ימים". כלומר, המחוקק אינו זוקף לחובתו של המובטל היעדרויות שלו מן העבודה, מסיבות שאינן תלויות בו.

חובת תשלום דמי ביטוח – בית הדין קבע, כי את תמורתה של ההודעה המוקדמת נכון לראות כ"שכר עבודה", לעניין הגדרת "מבוטח" בקשר לזכאות לדמי אבטלה ולכן, ממילא, יש חובה לשלם דמי ביטוח עבורה.

יישום ההוראות בפועל- בשלב כתיבת המאמר, טרם פורסמו הוראות לביצוע, בעקבות פסק הדין.

בשל פס"ד קודמים ונהלים בעבר, עולים הדברים הבאים :

1.    מועד ניתוק יחסי עובד ומעביד נותר ללא שינוי לעניין דמי אבטלה. לפיכך, התקופה שבעדה משולם הפיצוי אינה מובאת בחשבון בחישוב הבסיס לתשלום דמי האבטלה .

2.    כיוון שהפיצוי הוא "שכר עבודה", אין לפרוס אותו על פי תקנות הפריסה. ההתייחסות לפיצוי היא כאל משכורת חודשית לתקופה, שבעדה הפיצוי משולם.

לסיכום – המוסד לבט"ל תיקן את הוראותיו, בהתאם לפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה.

הפיצוי חייב בתשלום דמי ביטוח גם לעובד וגם למעסיק, ולעניין הזכאות לדמי אבטלה – יש להביא בחשבון את ימי ההודעה המוקדמת כתקופת אכשרה, בין ששולמו כשכר או כפיצוי.

נכתב על ידי  רו"ח אורנה צח (גלרט)