מבזק מס מספר 263 - 24.7.2008

בהמשך לדיונים ולעדכונים השוטפים שלנו בנושא רפורמת המס של 1.1.2008 בגרמניה (ראו מבזקינו 208 ו-210), אנו מביאים התייחסות להצעת החוק להחמרת תחולת מס המסחר (Trade\Business Tax) בגרמניה, האמורה להיכנס לתוקף בתחילת 2009.

הדין החל

מס המסחר הוא מס המוטל ברמה האזורית בגרמניה על הכנסה הנובעת מפעילות עסקית מסחרית ודומה במהותו למס החברות הפדראלי (מדינתי).

ככלל, שיעורו משתנה בהתאם למחוזות השונים במדינה. יובהר עוד כי בסיס המס לעניין מס המסחר שונה מזה של מס החברות (הגם שבמסגרת הרפורמה, נעשה מאמץ ליתר הרמוניזציה של השניים). המס מוטל על פעילות מסחרית, אולם החזקות לתחולתו העקרונית יכולות לנבוע מעובדות שונות, לדוגמא, אופיו ה"תעשייתי" של נכס מקרקעין מניב ההכנסה (סוג הנכס, מחוברים לו המעידים על היותו נכס מסחרי וכד').

על פי הדין החל כעת, בטרם ייכנס לתוקף התיקון ב- 2009, הכנסת שכירות שלחברה שאינה תושב תגרמניה מנכס הממוקם בגרמניה, אינה אמורה להקים חבות ב"מס מסחר" גרמני, אלא במס חברות בלבד, בהתקיים תנאים מסוימים ובתנאי כי לא נלווית להשכרה כל פעילות נוספת שעלולה להיות מסווגת כ"מסחרית".

במסגרת הרפורמה שנכנסה לתוקף ב- 2008, במקביל להפחתת מס החברות משיעור של 26.25% ל- 15.75% (כולל מס הסולידריות), מס המסחר הופחת אף הוא בכשליש, אולם הוא לא מותר עוד בניכוי לצורך חישוב מס החברות. שיעור מס המסחר הינו כ- 14% (בממוצע), שיעור דומה למס החברות. כפועל יוצא, ציבור המשקיעים ורשויות המס מעניקים חשיבות הולכת וגדלה לתחולתו או אי תחולתו.

התיקון המוצע לה חמרת תחולת"מס מסחר" גרמני

כעת, על פי התיקון המוצע (שעדיין לא נכנס לתוקף ונמצא בשלבים האחרונים לגיבושו), עצם ההשכרה של נכסים בגרמניה על ידי חברה זרה, המניבה הכנסת שכירות באופן שוטף, אמורה להקים חזקה לתחולת "מס מסחר", גם אם אין בסיס לטענה כי לתושב הזר יש מוסד קבע.

האמור מעורר אי ודאות באשר לתחולה בפועל של מס מסחר ביחס לחברות זרות המחזיקות נכסי נדל"ן מניבים בגרמניה.

לאחר בירור לא פורמאלי שערכו עמיתינו בגרמניה במשרד האוצר הגרמני, סבורים עמיתינו כי בפועל, חזקה זו של תחולת מס מסחר גרמני יכול ותהא ניתנת לסתירה על בסיס עובדותיה הספציפיות של כל השקעה מניבה בנדל"ן ואופי הפעילות. אם אין מוסד קבע בגרמניה ואין מנגנון או פעילות כלשהם מצדהמשכיר הקשורים בנכסים המושכרים, מעבר להשכרה גרידא, הרי שהאפשרות לחשיפה ל"מס מסחר" תהא נמוכה. כאמור, זו עמדה לא מחייבת של גורם זה, לאור אי הוודאות בשלב זה של הצעת חוק והפרשנות שתינתן לה.

המבחנים לתחולתו של מס מסחר אינם חד משמעיים. לכן, נציין לעניין זה, כי גם היום ולאור הדיון המתקיים בין מומחים בגרמניה בסוגיה זו, כדי לצמצם ככל הניתן חשיפה אפשרית ל"מס מסחר" בנסיבות שלעיל, יש לשקול בשלב זה ועד התבהרות הסוגיה, התנהלות לפיה תִשלל טענה למוסד קבע מצד רשויות המס בגרמניה, בכדי לצמצם ככל הניתן חשיפה דה-פאקטו ל"מס מסחר".

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח גדי אלימי, או לעו"ד עופר רחמני ממשרדנו.

בהמשך לדיונים ולעדכונים השוטפים שלנו בנושא רפורמת המס של 1.1.2008 בגרמניה (ראו מבזקינו 208 ו-210), אנו מביאים התייחסות להצעת החוק להחמרת תחולת מס המסחר (Trade\Business Tax) בגרמניה, האמורה להיכנס לתוקף בתחילת 2009.

הדין החל

מס המסחר הוא מס המוטל ברמה האזורית בגרמניה על הכנסה הנובעת מפעילות עסקית מסחרית ודומה במהותו למס החברות הפדראלי (מדינתי).

ככלל, שיעורו משתנה בהתאם למחוזות השונים במדינה. יובהר עוד כי בסיס המס לעניין מס המסחר שונה מזה של מס החברות (הגם שבמסגרת הרפורמה, נעשה מאמץ ליתר הרמוניזציה של השניים). המס מוטל על פעילות מסחרית, אולם החזקות לתחולתו העקרונית יכולות לנבוע מעובדות שונות, לדוגמא, אופיו ה"תעשייתי" של נכס מקרקעין מניב ההכנסה (סוג הנכס, מחוברים לו המעידים על היותו נכס מסחרי וכד').

על פי הדין החל כעת, בטרם ייכנס לתוקף התיקון ב- 2009, הכנסת שכירות שלחברה שאינה תושב תגרמניה מנכס הממוקם בגרמניה, אינה אמורה להקים חבות ב"מס מסחר" גרמני, אלא במס חברות בלבד, בהתקיים תנאים מסוימים ובתנאי כי לא נלווית להשכרה כל פעילות נוספת שעלולה להיות מסווגת כ"מסחרית".

במסגרת הרפורמה שנכנסה לתוקף ב- 2008, במקביל להפחתת מס החברות משיעור של 26.25% ל- 15.75% (כולל מס הסולידריות), מס המסחר הופחת אף הוא בכשליש, אולם הוא לא מותר עוד בניכוי לצורך חישוב מס החברות. שיעור מס המסחר הינו כ- 14% (בממוצע), שיעור דומה למס החברות. כפועל יוצא, ציבור המשקיעים ורשויות המס מעניקים חשיבות הולכת וגדלה לתחולתו או אי תחולתו.

התיקון המוצע לה חמרת תחולת"מס מסחר" גרמני

כעת, על פי התיקון המוצע (שעדיין לא נכנס לתוקף ונמצא בשלבים האחרונים לגיבושו), עצם ההשכרה של נכסים בגרמניה על ידי חברה זרה, המניבה הכנסת שכירות באופן שוטף, אמורה להקים חזקה לתחולת "מס מסחר", גם אם אין בסיס לטענה כי לתושב הזר יש מוסד קבע.

האמור מעורר אי ודאות באשר לתחולה בפועל של מס מסחר ביחס לחברות זרות המחזיקות נכסי נדל"ן מניבים בגרמניה.

לאחר בירור לא פורמאלי שערכו עמיתינו בגרמניה במשרד האוצר הגרמני, סבורים עמיתינו כי בפועל, חזקה זו של תחולת מס מסחר גרמני יכול ותהא ניתנת לסתירה על בסיס עובדותיה הספציפיות של כל השקעה מניבה בנדל"ן ואופי הפעילות. אם אין מוסד קבע בגרמניה ואין מנגנון או פעילות כלשהם מצדהמשכיר הקשורים בנכסים המושכרים, מעבר להשכרה גרידא, הרי שהאפשרות לחשיפה ל"מס מסחר" תהא נמוכה. כאמור, זו עמדה לא מחייבת של גורם זה, לאור אי הוודאות בשלב זה של הצעת חוק והפרשנות שתינתן לה.

המבחנים לתחולתו של מס מסחר אינם חד משמעיים. לכן, נציין לעניין זה, כי גם היום ולאור הדיון המתקיים בין מומחים בגרמניה בסוגיה זו, כדי לצמצם ככל הניתן חשיפה אפשרית ל"מס מסחר" בנסיבות שלעיל, יש לשקול בשלב זה ועד התבהרות הסוגיה, התנהלות לפיה תִשלל טענה למוסד קבע מצד רשויות המס בגרמניה, בכדי לצמצם ככל הניתן חשיפה דה-פאקטו ל"מס מסחר".

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח גדי אלימי, או לעו"ד עופר רחמני ממשרדנו.

בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים, קבע, בניגוד להלכה שהייתה קיימת, כי נסיבות אישיות מהוות שיקול להטלת העונש בעבירות כלכליות.

בית המשפט השלום (ת.פ. 2208/04) הרשיע את מר שנהב בעבירות שונות שתוצאותיהן גרעון של למעלה מ – 24,000,000 ₪ מקופת המדינה, וגזר עליו : 20 חודשי מאסר, מתוכם 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, והיתרה 14 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, ובנוסף קנס בסך 20,000 ₪.

המדינה ערערה על קולת גזר הדין. בית המשפט המחוזי בת"א החמיר את עונשו של המבקש והעמידו על 30 חודשי מאסר בפועל (בניכוי 6 חודשים אותם ריצה בדרך של עבודות שירות). כמו כן, הועמד הקנס על סכום של 200,000 ₪.

כידוע ערעור נוסף צריך להיות ברשות – אליבא ד'בית המשפט העליון "… עצם קיומו של פער ענישה בין הערכאה הדיונית לערכאה הערעור אינו מצדיק, דרך השגרה, מתן רשות ערעור בפני ערכאה שלישית. יחד עם זאת, בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, ובכללן מקרים בהם הפער בענישה הינו חריג, עשויה להימצא הצדקה לבחינה נוספת של היקף הענישה הראויה בידי ערכאה שלישית…".

בית המשפט העליון מציין, כי יש להחמיר עם עברייני העבירות הכלכליות וכך בלשונו "לא אחת עמד בית משפט זה על החומרה הרבה של העבירות הכלכליות ופגיעתן הקשה במשק ובערך השוויון בעמידה בנטל המס. … העונש ההולם עבירות פיסקאליות הוא עונש מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח וכי אין להסתפק בעבודות שירות."

אולם, לדעת בית המשפט העליון יש לשמור על יחס מסוים בין הענישה בערכאה הראשונה לענישה בערכאת הערעור "על ערכאת הערעור, השוקלת להחמיר את העונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית, להתחשב בהיקף הענישה שנגזרה על הנאשם … על מנת שישמר יחס הולם בין מידות הענישה שנגזרו בשתי הערכאות ועל מנת שלא יהא זה מהפך קיצוני מדי בעונש שמוטל על הנאשם."

כך גם טענה כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"פ 5060/04 (דוד הגואל נ' מ"י) "ראוי כי ערכאת הערעור, גם מקום שהיא רואה להחמיר בעונש, תייחס משקל להיקף הענישה שנגזרה על הנאשם בערכאה הדיונית ותראה בו גורם שיש להתחשב בו בין שאר שיקולי הענישה, כדי שישמר יחס נאות בין מידות הענישה שנגזרו בשתי הערכאות.

בחודש אפריל 2008, אושר בכנסת חוק שירות מילואים, התשס"ח – 2008. התיקונים נועדו לשפר את מצב המשרתים במילואים (להלן- שמ"פ).סעיף 34 להלן הבהרות לסעיף 34 לחוק זה המתקן את חוק הבט"ל, בתחולה מיום 1 באוגוסט 2008.

שמ"פ לאחר שעות העבודה – ביטול השלכות הלכת "גב ים"

אחד התיקונים החשובים בחוק שירות מילואים החדש הוא ביטול ההשלכות של הלכת "גב ים" בביה"ד הארצי לעבודה בו נקבע, כי העובד אינו זכאי לתגמול בגין ימים, בהם לא נעדר מעבודתו ולא נפגעה הכנסתו (בין היתר, כאשר השירות נעשה לאחר שעות העבודה, או ביום מנוחה, או ביום חופש).

כתוצאה מפסק הדין, עד חודש יולי 2008 המוסד אינו משלם תגמולי מילואים עבור הימים, שבהם לא נפגעה הכנסתו של המשרת במילואים.

לאחר תיקון סעיף 271 לחוק הביטוח הלאומי אשר קבע כי, התגמול ישולם אף אם הכנסתו של המבוטח לא פחתה מחמת שירותו, ישלם המוסד החל משירות מילואים שיתחיל בחודש אוגוסט 2008 תגמול מילואים, גם אם הכנסת המבוטח לא פחתה מחמת שירותו.

 חישוב התגמול– המצב הקיים

שיעור התגמול ליום הוא השכר ברוטו, ב- 3 החודשים, שקדמו ליום 1 בחודש, שבו החל שירות המילואים, מחולקל– 90.

סכום ההכנסה שחושב ליום מוכפל במספר ימי המילואים. כלומר, בגין שמ"פ של  5 ימים, תגמולי המילואים מחושבים כדלקמן :

                                5  ימים X הכנסהשל 3 חודשים

                                                              90

מובן כי  תשלום על פי תחשיב  זה אינו מכסה הפסד שכרו של אדם אשר עובד חמישה ימים בשבוע.

מובטל מקבל תגמולי מילואים בהתחשב בדמי האבטלה אם בחודש, שבו יצא לשמ"פ, הוא היה זכאי לדמי אבטלה. אם בחודש זה הוא לא היה זכאי לדמי אבטלה, הוא יקבל תגמול מינימום.

מינימום התגמול ליום הוא בסך שכר המינימום החודשי מחולק ל- 30.  כלומר, החודשים אשר בהם השתכר המבוטח פחות משכר המינימום לחודש, או שלא השתכר בהם בכלל, מחושבים כחודשים אשר בהם הוא השתכר שכר מינימום.

למי שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי, שיעור התגמול המגיע לו שווה לשיעור המינימום.

מקסימום התגמול ליום לעובד שכיר, לעובד עצמאי, או למי שהוא גם עובד שכיר וגם עובד עצמאי, הוא 5 פעמים הסכום הבסיסי, מחולק ל- 30. (הסכום הבסיסי כיום הינו 7,352  ₪)

 התיקונים החל מחודש אוגוסט 2008

בחישוב התגמול נעשו שלושה תיקונים חשובים כדלקמן :

1.   שינוי נוסחת חישוב התגמול.

2.   קביעת תגמול לשירות חצי יומי.

3.   הגדלת סכום המינימום.

נוסחת חישוב התגמול– החל מאוגוסט 2008

בחישוב תגמול מילואים לתקופת שירות של שבוע ברציפות, או בכפולות של שבוע, לא חל שינוי. כלומר, ההכנסה הרבעונית תחולק ב- 90 כפול מס' ימי המילואים, שהוא בכפולות של 7.

בחישוב התגמול לתקופה שונה משבוע ימים, החישוב נעשה כמפורט להלן, בעבור תקופת מילואים שהחלה בחודש אוגוסט 2008 ואילך:

1. עבור שירות מיום אחד ועד חמישה ימים – התגמול ישולם בתוספת 40% למספר הימים.

2. עבור שירות מילואים שעולה על שבוע ימים – מפחיתים מסך ימי המילואים כפולות של שבוע ועם היתרה נוהגים כדלקמן:

• אם היתרה היא 6 ימים (וכמוהו גם שמ"פ של שישה ימים) – התגמול יחושב כאילו האדם שירת שבוע ימים ברציפות במקום 6 ימים.  לדוגמה: אדם שירת במילואים 27 ימים רצופים. לצורך חישוב התגמול יראו אותו כאילו שירת 28 ימים רצופים.
•   2.2  אם היתרה היא מיום אחד ועד חמישה ימים – התגמול ישולם בתוספת 40% למספר הימים. לדוגמה:  שמ"פ של שמונה ימים (וכמוהו גם של יום בודד) – ליום          הבודד  יתווסף 40%, כלומר: 1.4 ימים.

                                1.4 ימים  X הכנסהשל 3 חודשים

                                                                  90

המעסיקים חייבים להמשיך ולדווח על תקופות השירות כפי שנרשמו באישורים הצבאיים, ולא לפצל לפי חודשים קלנדריים.

תגמול  חצייומי

נוספה הגדרה לשירות חצי יומי, בסעיף 370 לחוק הביטוח הלאומי

"שירות חצי – יומי" – שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, …"

בשירות חצי  יומי, בדרך כלל, המשרת לא קיבל אישור על יום המילואים, או שהוא לא הפסיד שכר (כי השירות היה לאחר שעות העבודה).

החל מאוגוסט 2008, מי שמשרת בשירות חצי יומי, יקבל אישור מיוחד מן הצבא על השירות. הוא יקבל מחצית מהתגמול הבסיסי שהיה מגיע לו, לו שירת יום מלא. החוק אינו מגדיל את בסיס ההכנסה בעבור שירות חצי יומי במכפלה של 1.4, כפי שמקבל מי שמשרת במילואים יום אחד מלא.

שיעורי התגמול

החל מחודש אוגוסט 2008, התגמול המזערי יהיה 68% מהסכום הבסיסי. כלומר, התגמול המינימלי לא יפחת מסך של  7,352 X  68%=5,000 ₪ (בחישוב של 166.65 ₪ ליום X 30). המשמעות היא, שמי שעובד בשכר מינימום יחול שיפור בשכרו, והוא יקבל תגמול גבוה יותר.

בשמ"פ, שהחל לפני חודש אוגוסט 2008 ונמשך בחודש אוגוסט 2008, תגמול המינימום המוגדל יחול על חלק הימים שלאחר 1 באוגוסט 2008. יתר השינויים בחוק יחולו רק על מי שהחל את שירות המילואים בחודש אוגוסט 2008, ואילך.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט). 

בחודש אפריל 2008, אושר בכנסת חוק שירות מילואים, התשס"ח – 2008. התיקונים נועדו לשפר את מצב המשרתים במילואים (להלן- שמ"פ).סעיף 34 להלן הבהרות לסעיף 34 לחוק זה המתקן את חוק הבט"ל, בתחולה מיום 1 באוגוסט 2008.

שמ"פ לאחר שעות העבודה – ביטול השלכות הלכת "גב ים"

אחד התיקונים החשובים בחוק שירות מילואים החדש הוא ביטול ההשלכות של הלכת "גב ים" בביה"ד הארצי לעבודה בו נקבע, כי העובד אינו זכאי לתגמול בגין ימים, בהם לא נעדר מעבודתו ולא נפגעה הכנסתו (בין היתר, כאשר השירות נעשה לאחר שעות העבודה, או ביום מנוחה, או ביום חופש).

כתוצאה מפסק הדין, עד חודש יולי 2008 המוסד אינו משלם תגמולי מילואים עבור הימים, שבהם לא נפגעה הכנסתו של המשרת במילואים.

לאחר תיקון סעיף 271 לחוק הביטוח הלאומי אשר קבע כי, התגמול ישולם אף אם הכנסתו של המבוטח לא פחתה מחמת שירותו, ישלם המוסד החל משירות מילואים שיתחיל בחודש אוגוסט 2008 תגמול מילואים, גם אם הכנסת המבוטח לא פחתה מחמת שירותו.

 חישוב התגמול– המצב הקיים

שיעור התגמול ליום הוא השכר ברוטו, ב- 3 החודשים, שקדמו ליום 1 בחודש, שבו החל שירות המילואים, מחולקל– 90.

סכום ההכנסה שחושב ליום מוכפל במספר ימי המילואים. כלומר, בגין שמ"פ של  5 ימים, תגמולי המילואים מחושבים כדלקמן :

                                5  ימים X הכנסהשל 3 חודשים

                                                              90

מובן כי  תשלום על פי תחשיב  זה אינו מכסה הפסד שכרו של אדם אשר עובד חמישה ימים בשבוע.

מובטל מקבל תגמולי מילואים בהתחשב בדמי האבטלה אם בחודש, שבו יצא לשמ"פ, הוא היה זכאי לדמי אבטלה. אם בחודש זה הוא לא היה זכאי לדמי אבטלה, הוא יקבל תגמול מינימום.

מינימום התגמול ליום הוא בסך שכר המינימום החודשי מחולק ל- 30.  כלומר, החודשים אשר בהם השתכר המבוטח פחות משכר המינימום לחודש, או שלא השתכר בהם בכלל, מחושבים כחודשים אשר בהם הוא השתכר שכר מינימום.

למי שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי, שיעור התגמול המגיע לו שווה לשיעור המינימום.

מקסימום התגמול ליום לעובד שכיר, לעובד עצמאי, או למי שהוא גם עובד שכיר וגם עובד עצמאי, הוא 5 פעמים הסכום הבסיסי, מחולק ל- 30. (הסכום הבסיסי כיום הינו 7,352  ₪)

 התיקונים החל מחודש אוגוסט 2008

בחישוב התגמול נעשו שלושה תיקונים חשובים כדלקמן :

1.   שינוי נוסחת חישוב התגמול.

2.   קביעת תגמול לשירות חצי יומי.

3.   הגדלת סכום המינימום.

נוסחת חישוב התגמול– החל מאוגוסט 2008

בחישוב תגמול מילואים לתקופת שירות של שבוע ברציפות, או בכפולות של שבוע, לא חל שינוי. כלומר, ההכנסה הרבעונית תחולק ב- 90 כפול מס' ימי המילואים, שהוא בכפולות של 7.

בחישוב התגמול לתקופה שונה משבוע ימים, החישוב נעשה כמפורט להלן, בעבור תקופת מילואים שהחלה בחודש אוגוסט 2008 ואילך:

1. עבור שירות מיום אחד ועד חמישה ימים – התגמול ישולם בתוספת 40% למספר הימים.

2. עבור שירות מילואים שעולה על שבוע ימים – מפחיתים מסך ימי המילואים כפולות של שבוע ועם היתרה נוהגים כדלקמן:

• אם היתרה היא 6 ימים (וכמוהו גם שמ"פ של שישה ימים) – התגמול יחושב כאילו האדם שירת שבוע ימים ברציפות במקום 6 ימים.  לדוגמה: אדם שירת במילואים 27 ימים רצופים. לצורך חישוב התגמול יראו אותו כאילו שירת 28 ימים רצופים.
•   2.2  אם היתרה היא מיום אחד ועד חמישה ימים – התגמול ישולם בתוספת 40% למספר הימים. לדוגמה:  שמ"פ של שמונה ימים (וכמוהו גם של יום בודד) – ליום          הבודד  יתווסף 40%, כלומר: 1.4 ימים.

                                1.4 ימים  X הכנסהשל 3 חודשים

                                                                  90

המעסיקים חייבים להמשיך ולדווח על תקופות השירות כפי שנרשמו באישורים הצבאיים, ולא לפצל לפי חודשים קלנדריים.

תגמול  חצייומי

נוספה הגדרה לשירות חצי יומי, בסעיף 370 לחוק הביטוח הלאומי

"שירות חצי – יומי" – שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, …"

בשירות חצי  יומי, בדרך כלל, המשרת לא קיבל אישור על יום המילואים, או שהוא לא הפסיד שכר (כי השירות היה לאחר שעות העבודה).

החל מאוגוסט 2008, מי שמשרת בשירות חצי יומי, יקבל אישור מיוחד מן הצבא על השירות. הוא יקבל מחצית מהתגמול הבסיסי שהיה מגיע לו, לו שירת יום מלא. החוק אינו מגדיל את בסיס ההכנסה בעבור שירות חצי יומי במכפלה של 1.4, כפי שמקבל מי שמשרת במילואים יום אחד מלא.

שיעורי התגמול

החל מחודש אוגוסט 2008, התגמול המזערי יהיה 68% מהסכום הבסיסי. כלומר, התגמול המינימלי לא יפחת מסך של  7,352 X  68%=5,000 ₪ (בחישוב של 166.65 ₪ ליום X 30). המשמעות היא, שמי שעובד בשכר מינימום יחול שיפור בשכרו, והוא יקבל תגמול גבוה יותר.

בשמ"פ, שהחל לפני חודש אוגוסט 2008 ונמשך בחודש אוגוסט 2008, תגמול המינימום המוגדל יחול על חלק הימים שלאחר 1 באוגוסט 2008. יתר השינויים בחוק יחולו רק על מי שהחל את שירות המילואים בחודש אוגוסט 2008, ואילך.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט).