מבזק מס מספר 258 - 

ביטוח לאומי  19.6.2008

"תאונת עבודה" לשכיר הנותן שירותיו באמצעות חברה בשליטתו. - 19.6.2008

לא אחת אנו נתקלים במצב בו שכיר בוחן האפשרות לתת  שרותיו למעבידו (להלן – "המעביד בפועל") באמצעות חברה בשליטתו אשר ממנה הוא יקבל שכר. לשאלה זו השפעות מס רבות אשר בדרך כלל המניע העיקרי לביצוע המהלך הינו תשלום מס חברות ולא מס שולי על חלק הסכומים, אשר אינם משולמים לעובד כשכר מאת החברה בשליטתו.

במסגרת מאמר זה נעלה חשיפה נוספת אשר קיימת לביצוע המהלך, ואשר יש לתת עליה את הדעת בביצוע מהלכים כגון זה.

הבעיה: מי מוגדר כמעבידו של העובד. ההכרעה תקבע ממי רשאי המוסד לביטוח לאומי לתבוע תביעת שיבוב. זאת, בשל שילוב סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי עם סעיף 82 לפק' הנזיקין .

סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי, מקים למוסד לביטוח לאומי עילה לתביעת שיבוב נגד צד שלישי, החב בפיצויי נזיקין כלפי נפגע, אשר זכאי לגימלה מאת המוסד לביטוח לאומי (מדובר בגימלה המשולמת בשל אותו אירוע נזיקי, שבגינו חויב  אותו צד שלישי בפיצויים).

בסעיף 82 לפקודת הנזיקין ,שתי קביעות:

סעיף 82(א) קובע, כי כאשר עובד שנפגע בתאונת עבודה, זכאי לקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי, וגם פיצויי נזיקין ממעבידו, יש לנכות מסכום הפיצוי לו זכאי העובד מהמעביד, את הגימלה אותה מקבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי.

סעיף 82(ג) קובע, כי על אף הזכות לתביעת שיבוב, שהוענקהנושא השיבוב כלפי "המעביד בפועל" נדון למעשה בפס"ד ויטל ולינת ואלוטה והמוסד לביטוח לאומי נגד חברת עוז עתיד אינטרנשיונל בע"מ ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים (א2490/00) מיום 15/11/07 בפני כב' השופט משה דרורי. בפס"ד עולה סוגיית "המעסיק האמיתי" בבחינת הזכות של המוסד לביטוח לאומי לתבוע בתביעת שיבוב, את הגמלאות ששולמו לעובד שנפגע בעבודה.

חברת עוז עתיד אינטרנשיונל בע"מ (להלן: "עוז עתיד") היא חברת כוח אדם, שסיפקה עובדים לחברת מנרב בע"מ, שהיא חברת בנייה פרטית (להלן : "מנרב"). חברת עוז עתיד דווחה על העובדים ושלמה את דמי הביטוח.

את העבודה מחברת מנרב הזמינה חברת נכסי הר חוצבים בע"מ, חברת פרטית, שיזמה את עבודות הבנייה באתר הר חוצבים.

אחד העובדים, שהוא עובד זר מרומניה, נפגע במהלך העבודה פגיעות גוף קשות, והגיש תביעה לפיצויים.

המוסד לביטוח לאומי הכיר בעובד קודם לכן כנפגע בעבודה, ומתוקף כך הוא זכאי לקצבת נכות מעבודה ולכיסוי הטיפול הרפואי.

טענות הצדדים:

המוסד לביטוח לאומי טוען כי חברת עוז עתיד היא זו שהיתה מעבידתו של ויטל, ועל כן סלולה  בפניו הדרך לתבוע תביעת שיבובלמוסד לביטוח לאומי בסעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי אינו זכאי לחזור ולתבוע מהמעביד שיפוי על הגימלה ששילם.

סעיף 82(ב) קובע, כי "מעביד" לעניין  סעיף זה, הוא החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד המבוטח, על פי החוק.

שילוב סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי יחד עם סעיף 82 לפקודת הנזיקין, מעלה שזכותו של המוסד לביטוח לאומי לתביעת שיבוב היא רק כלפי צד שלישי, שאינו המעביד.

הנה כי כן, ובנסיבות המתוארות לעיל, נראה כי הביטוח הלאומי עלול להגיש תביעה נזיקית כנגד "המעביד בפועל", שכן זה אינו המעביד ששילם את דמי הביטוח בעבור העובד, כי אם מקבל שירותים מהחברה בשליטתו של העובד. מאחר והנזק נגרם במסגרת מתן השירותים ואצל מקבל השירותים בדרך כלל, הרי שעשויה לקום עילה נזיקית לתביעת "המעביד בפועל". לפיכך נראה, כי "המעביד בפועל"/חברת הביטוח שלו יידרשו לשלם לביטוח הלאומי תשלום בגין הסכומים שהביטוח הלאומי שילם וישלם לעובד שנפגע. אולם כאן אינה מסתיימת מערכת היחסים, שכן בדרך כלל, ובהתאם להמלצות שמקבל מעביד בהתקשרויות כגון אלו, חותם העובד על כך כי כל חובה שתוטל על "המעביד בפועל", כתוצאה מחוזה הניהול שמחליף את עובדת העסקתו כשכיר – העובד ישפה את המעביד בפועל בשל כך. כלומר העובד יידרש לשלם למעביד בפועל את כל תשלומי הגמלה שקיבלו ייצא נפגע בעבודה ללא ביטוח כלל!!!את חברת מנרב, שהיא צד שלישי שאינו המעביד.

מנגד, הן חברת עוז עתיד והן חברת מנרב טוענות, כי דווקא חברת מנרב, היתה מעבידתו של ויטל, ועל כן – מכוח הוראת סעיף 82(ג) הנ"ל – המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לתבוע את חברת מנרב, אלא רק את חברת עוז עתיד.

לדעת כב' השופט, בסעיף 328(א) אין מדובר בסוגיה הקשורה לדיני העבודה, אלא בחוק, בקביעה הכלכלית של משמעות התמורה : מי שמשלם דמי ביטוח, פטור מלשלם שוב, במסגרת תביעת השיבוב, כי זו המשמעות הכלכלית של תשלום דמי הביטוח : "קניית הסיכון" וקבלת הפטור מתביעות שיבוב.

פועל יוצא מכך הוא, שמי שלא שילם את דמי הביטוח למוסד לביטוח לאומי (אף שיתכן כי מבחינת דיני העבודה הוא המעביד) – יסווג כצד שלישי ויהיה חייב לשלם למוסד לביטוח לאומי במסגרת זכות השיבוב, שכן המוסד לביטוח לאומי אכן חסך לאותו מזיק את הסכומים שהיה צריך אותו מזיק לשלם לניזוק.

לדעת בית המשפט, המשמעות האופרטיבית היא פשוטה : כאשר ניגש בית המשפט להחליט  בשאלה מיהו "מעביד" ומיהו "צד שלישי שאינו המעביד", לעניין זכות המוסד לביטוח לאומי לתביעת שיפוי – ולצורך עניין זה בלבד – שומה עליו לבדוק דבר אחד בלבד : מי שילם עבור העובד את דמי הביטוח הלאומי.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט).

מומחית בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום הביטוח הלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה