מחלוקות רבות ניטשות לעיתים אל מול רשות המיסים אשר בסיסן הינו חקיקה בעלת תחולה רטרואקטיבית. כלומר חקיקה אשר פורסמה בתאריך מסוים ומשנה למעשה מצב קיים בעבר, עד לפרסום אותה חקיקה.

אחת מאותן הוראות חוק נדונה בפסק הדין שבנדון, אשר עיקר הדיון נסב סביב השאלה בדבר שלילת הסטאטוס של "גיל פרישה" לצורך קבלת פטור בשיעור 35% בגין קצבה כאמור בסעיף 9א לפקודה.

כידוע במסגרתו של תיקון 136 לפקודה, נמחקה פסקה (1)  להגדרת "גיל פרישה" שנוסחה בעבר היה:

"(1) עברו 25 שנים באישה ו-30 בגבר מהשנה הראשונה שבעדה משתלמת הקצבה; או שהוא זכאי על–פי דין לקצבת פרישה, והכול בתנאי שאין לו הכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2); לעניין זה לא יראו הכנסת בן זוג שאיננו בן–הזוג הרשום כהכנסת בן–הזוג הרשום;"

בהתאם לפסקה זו עד לביטולה כאמור, נחשב אדם הפורש פרישה מוקדמת ובלבד שצבר 25/30 שנות ותק לפי העניין בגדר "גיל פרישה", ולפיכך זכאי לפטור בגין הקצבה.

תיקון 136, אשר יום התחילה לגביו 1.1.2004 מתייחס למי שעונה לגדר "גיל פרישה" כמשמעותו החדשה בחוק גיל הפרישה, התשס"ד – 2004 אשר לגביו יום התחילה הוא מיום 1.4.2004.

לפיכך, בהתאם לעמדת רשות המיסים, על אף שהנישומים פרשו בשנת 1996, שנים לפני פרסום תיקון 136, תוך שהם ללא ספק עונים לגדר גיל פרישה באותה עת, יהפכו החל משנת המס 2004 למי שאינו עונה לגיל פרישה ולפיכך לא יזכו בפטור על הקצבה.

ביהמ"ש אינו מקבל את עמדת רשות המיסים וקובע  כי סטאטוס של אדם (ובעניין זה "גיל פרישה") הינו בבחינת קניינו, ובקניינו של אדם אין לבטל לחלוטין "…ככול שמדובר בביטול הסטאטוס של אדם שרכש כדין, תיקון החקיקה אינו יכול לחול באופן רטרואקטיבי."

כמו כן קובע ביהמ"ש כי מקומה של חקיקה רטרואקטיבית ככלל אינו ראוי, וכי חזקה היא שדבר חקיקה אינו בעל תחולה רטרואקטיבית אלא מכאן ואילך. ביהמ"ש חוזר על קביעותיו של הבג"ץ בעניינו של אברהם מרדכי נ' פ"ש גוש דן  "יישומם של עקרונות כלליים אלה – החזקה בדבר אי–רטרואקטיביות של חקיקה והחזקה בדבר אי פגיעה בזכויות מוקנות – לתחום דיני המס מורה, כי בתחום דיני המס, אמנם אין לנישום זכות מוקנית כי לא יחול שינוי בדיני המס ובכלל זה שיעור המס המתחייב, "אך יש לנישום זכות מוקנית כי משהתגבשה חבותו במס על פי הדין שבתוקף, אין לשנותה עוד אלא במקרים חריגים ומפורשים" (בג"ץ 7159/02 אברהם מרדכי…")."

לפיכך ובעקבות קריאותיו החוזרות ונשנות של בית המשפט שלא ליישם חקיקה באופן שתחול רטרואקטיבית נתקלים אנו מפעם לפעם במצבים כגון זה. בהם בין היתר שינוי הגדרת "מדד" בסעיף 125 לפקודה במסגרת תיקון 158 אשר פורסם ביום 19.8.2007 ולעמדת רשויות המס הינו בעל תוקף החל מיום 1.1.2006 (ראו הרחבה במבזק מס' 206 בעניין שיעור המס החל על פיקדון במט"ח – 15%/20%)

ולסיום אין לנו אלא להצטרף לקריאתו של בית המשפט לרשות המיסים: ".. גביית מס אינה יכולה להיעשות על בסיס שיקול אחד בלבד – גבייה בשיעורי מס מקסימאליים, שעה שאין כול בטחון כי דווקא שיקול כזה תואם שיקולי מס טוב. קיימת הגישה כי דווקא שיעורי מס מופחתים ירחיבו את מספר הנישומים הנושאים בנטל המס, ובסופו של דבר ההכנסה הכוללת ממס תגדל."

לפרטים נוספים ניתן לפנות לישי כהן, רו"ח (משפטן) ממשרדנו.