במבזק זה נדון בקצרה בסוגיית ייחוס דיבידנד רעיוני מכח סעיף 75ב לפקודה, לבעל שליטה תושב ישראל שהינו יחיד המחזיק במלוא המניות של חברה נשלטת זרה, באמצעות חברה ישראלית המסווגת כ"חברה משפחתית" בהתאם לסעיף 64א לפקודה.

במידה וקיימים בחברה הזרה "רווחים שלא שולמו" שמקורם בהכנסה פאסיבית (כגון: ריבית או שכירות), והכל בתנאי סעיף 75ב לפקודה, תיוחס לבעל השליטה תושב ישראל הכנסת דיבידנד רעיוני והוא יחויב במס בהתאם  כאמור בסעיף 75ב'(ב)(1):

"בעל שליטה בחברה נשלטת זרה שיש לה רווחים שלא שולמו, יראו אותו כאילו קיבל כדיבידנד את חלקו היחסי באותם רווחים".

מאחר שחיוב המס בישראל מוטל על דיבידנד רעיוני, דהיינו: דיבידנד שטרם חולק בפועל לבעל המניות, התיר המחוקק זיכוי בגין מס רעיוני שהיה מנוכה במקור לו חולק הדיבידנד בפועל (סעיף 75ב(ג) לפקודה).

מקום שבעל השליטה מחזיק בחברה הזרה באמצעות חברה משפחתית, שהנה בעלת אופי מיוחד לעניין דיני המס בישראל, עולה השאלה מהו שיעור הניכוי במקור אשר בגינו יקבל היחיד זיכוי רעיוני כאמור.

להמחשת הדיון נציג את הדוגמא הבאה:

בהתאם לאמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין מדינת המושב של החברה הזרה (החנ"ז) , רשאית מדינת המושב לנכות במקור מס בשיעור של 5% כאשר מקבל הדיבידנד הוא חברה תושבת ישראל המחזיקה לפחות 25% מאמצעי השליטה בחברה הזרה. בכל המקרים האחרים, שיעור הניכוי במקור הוא 25%.

בישראל, בהתאם להוראות סעיף 64א לפקודה, הכנסתה של החברה המשפחתית מיוחסת לנישום המייצג ומחויבת במס בידיו כיחיד. כך, דיבידנד רעיוני המיוחס כאמור יחויב במס בידי היחיד בשיעור של 25%.

נשאלת, אפוא, השאלה הבאה: האם הזיכוי הרעיוני שיקבל היחיד יהא בשיעור של 5%,  שכן, מדינת התושבות של החנ"ז הייתה "רואה" לכאורה מקבל דיבידנד שהוא חברה ומנכה במקור בהתאם, או שמא זכאי היחיד לזיכוי בשיעור הגבוה (25%) בהתאם ל"זהות" המקבל בעיני הדין הישראלי אשר קבע את המיסוי הרעיוני בגין דיבידנד שטרם חולק בפועל. ההבדל בתוצאת המס היא ברורה, בעוד שעל פי החלופה הראשונה, יידרש היחיד להשלים לישראל מס בשיעור של 20%, הרי שעל פי החלופה השנייה הוא לא יידרש לשלם מס נוסף בישראל בשלב זה.

טיעוני רשות המסים להחלת החלופה הראשונה (השלמת 20%) יהיו כי באם היה המדובר בזיכוי בגובה המס הזר שהיה משולם, וכי רשויות המדינה הזרה היו "רואים" כמקבל הדיבידנד, חברה תושבת ישראל. כך למשל, באמנות המס שחתמה ישראל בשנים האחרונות, קבוע שיעור מס נמוך, באם מקבל המס הוא "חברה". בנוסף, הנישום עצמו בחר במבנה בו היחיד מחזיק בחברה הזרה באמצעות חברה תושבת ישראל.

מאידך, יוכל הנישום להעלות הטענה, כי יש להתעלם מהחברה המשפחתית, בהתאם להוראות ס' 64א1(ב):

"לצורךחישובהמס, שיעור המס וקיזוז ההפסדים וכן לעניין פטורים ממס, תיחשב הכנסתה החייבת של חברה שקופה, לרבות הכנסתה מדיבידנד והפסדיה, כהכנסתם או כהפסדיהם של בעלי מניותיה, בהתאם לחלקיהם בזכויות לרווחים בחברה" …   (ההדגשה אינה במקור א.א.ח)

לפיכך, ומאחר ובחישוב המס עסקינן הרי שיש לראות בדיבידנד שהיה מנוכה אילו היחיד היה הזכאי לדיבידנד.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ללילך רובין-אשרוב (עו"ד) או לעופר רחמני (עו"ד) משרדנו.