פעילותם של גורמים זרים, וחברות רב-לאומיות בכלל זה, בישראל מעוררת היבטי מיסוי במישור הכנסות החברה ובמישור הכנסת העובדים, והיבטים אדמיניסטרטיביים במגעם של אלו עם רשויות המס (חובות דיווח, ניכוי במקור וכד').

בקובץ החלטות המיסוי שפורסם באחרונה ע"י רשות המסים נכללו מספר החלטות בנוגע לפעילות של חברות זרות בישראל. במבזק זה נסקור היבטי מס הכנסה שונים הנובעים מפעילות חברות זרות (ועובדיהן) בישראל, תוך הצגת עמדת היחידה למיסוי בינלאומי כפי שהיא משתקפת בהחלטות מיסוי. למען השלמת התמונה יצוין, כי לפעילות כאמור ישנן גם השלכות מע"מ ובט"ל, אך אלו לא ידונו במסגרת רשימה זו.

ככלל, הכנסה שמפיק תושב חוץ בישראל חייבת במס ע"פ סעיף 2 לפקודה. הכנסתה של חברה זרה הנובעת מפעילות עסקית בעלת זיקה לישראל, כפופה למס ע"פ כללי המקור בישראל, אלא אם כן החברה היא תושבת ב"מדינה גומלת" (עמה יש לישראל אמנה), שאז תנאי לחיובה במס הוא קיום של "מוסד קבע" לחברה בישראל, בו מתנהלים עסקיה, כולם או חלקם. קיומו של מוסד קבע משפיע על מיסוי הכנסות החברה הזרה ועלול להשפיע גם על מיסוי הכנסות עובדיה מעבודתם בישראל.

סוגית "הסוכן התלוי" – במרבית האמנות, מקום שיש לחברה הזרה סוכן המייצג אותה בישראל ופועל בשמה, שהינו מוסמך ומפעיל הלכה למעשה את סמכותו לחייבה מבחינה משפטית ולהתקשר בשמה בחוזים הוא יכונן לחברה הזרה מוסד קבע בישראל. ככלל, סוכן המשרת יותר מ"אחראי" אחד, יכול שלא להיחשב לתלוי ולא להקים מוסד קבע לחברה הזרה.

החלטת מיסוי 117/06 עוסקת בתאגיד רב לאומי ממדינת אמנה העוסק בהפצה ומכירת טובין, בין היתר בישראל באמצעות מפיצים מקומיים עצמאיים, הרוכשים ומוכרים את מוצרי החברה. החברה התקשרה עם יועץ ישראלי שיספק לה שירותים בנוגע לקשריה עם המפיצים הישראליים ולהבנת השוק הישראלי. פעילות היועץ תכלול איסוף מידע כללי על השוק ועל מוצרי החברה, לרבות מידע על מתחריה בשוק, ניתוח המידע והעברת דוחות לחברה, וכן ישמש כמלווה בביקורי נציגי החברה בישראל. היועץ לא יעסוק בפעילות מהותיות של שיווק, ייעוץ, ניהול או קיום קשר עם המפיצים בשם החברה ואינו מוסמך לנהל מו"מ בשמה בעניין כלשהו. היועץ ישכור משרדים בתוך משרדיו של אחד המפיצים ויעסיק מספר עובדים. שכר היועץ נקבע כסכום קבוע. בהחלטה נקבע כי פעילותו של היועץ בנסיבות כאמור לא תיצור לכשעצמה לחברה "מוסד קבע" בישראל, ועל כן הכנסותיה ממכירות הקשורות בישראל אינן כפופות למס בישראל. צוין כי אין בהחלטה לשלול קיומו של "מוסד קבע" עקב פעילות נציגי החברה בישראל. יוער, כי פעילות איסוף ידיעות עבור החברה הזרה אינה אמורה, כשלעצמה, להקים מוסד קבע ע"פ החריגים המקובלים באמנות מס. הוא הדין לגבי פעילות אחרת שטיבה הכנה או עזר לפעילות החברה הזרה.

החלטות מיסוי 118/06 עניינה בחברה זרה העוסקת בתחום ההשקעות הפרטיות תמורת "דמי ניהול". לחברה צוות גדול הפועל במשרדיה ברחבי העולם ופעילותה מחוץ לישראל. החברה התקשרה עם נציג ישראלי שיפעל ממשרד בישראל ויעסוק באיתור וגיוס לקוחות ישראליים עבור החברה וכן באיתור השקעות בישראל עבור קרן זרה. שכר היועץ נקבע כסכום קבוע, בתוספת בונוס המחושב כחלק מדמי הניהול של החברה מלקוחות ישראליים. מההחלטה עולה, כי הוסכם שסמכויות הנציג מוגבלות לתחומי שיווק והסברה, ואיסוף מידע בכלל זה. אין לנציג חלק והשפעה בהחלטות ההשקעה של החברה והוא אינו מוסמך לייצגה בכל עניין שהוא, לרבות בקשר להשקעות שביצעה בישראל. נקבע כי נוצר לחברה מ"ק בישראל. עם זאת, כל עוד לא תחרוג פעילות הנציג הישראלי מהאמור לעיל, ייחוס הרווחים למ"ק ייעשה על בסיס cost+ על בסיס ההוצאות התפעוליות להחזקת המשרד ותגמול הנציג. לא יותר קיזוז הפסדים מרווחי מוסד הקבע.

נדמה כי הרשות פסחה על שני הסעיפים בהחלטה זו. הקביעה כי נוצר לחברה מ"ק נראית תמוהה נוכח האופן בו נקבע ייחוס הרווחים, דהיינו: % מההוצאות התפעוליות, ונוכח סמכויותיו המוגבלות של הנציג ופעולתו כפעולותיו בשיווק, הסברה ואיסוף מידע, שמטיבן הינן פעולות "עזר והכנה". שלילת קיזוז הפסדים (ככל שנוצרו לחברה הזרה או ככל שנוצרו מהשקעות החברה הזרה, בישראל) עשויה לבסס את הטיעון שרווחי הוןככל שיופקו לא ייחשבו כמופקים במוסד קבע בישראל, ויהיו פטורים ממס.

נציין כי לעניין זה רלבנטיים סעיפים 97(ב2) ו-(ב3) לפקודה וכן לעניין האמנות.

פעילות באמצעות קבלן משנה – החלטת מיסוי 110/06 בעניין חברה בעלת שם עולמי בתחום ייעוץ ייחודי שזכתה במכרז למתן ייעוץ בישראל. לשם כך נשכרו שירותיה של חברה ישראלית בלתי קשורה כקבלן משנה. מתן הייעוץ (פרויקט שיארך כשנתיים) אינו מצריך שהיה במקום קבוע בישראל ואינן ניתן במשרדי החברה הישראלית. אין לחברה הזרה משרד קבוע בישראל ועובדיה יגיעו, מעת לעת, לביקורים קצרים במשרדי הלקוח ע"פ הצורך. החברה הישראלית אחראית על הטמעת נהלים והנחיות שקבעה החברה הזרה, אולם מלוא האחריות המקצועית לפרויקט הייעוץ ולאיכות הייעוץ מוטלת על החברה הזרה. בהחלטה נקבע כי החברה הזרה לא תחשב כמי שפועלת באמצעות "מוסד קבע" בישראל נוכח הסכם הייעוץ ובשל כך בלבד. סבירותה של הכנסת החברה הישראלית נבחנה אף כי החברה הזרה והישראלית אינן קשורות.

ברשימה הבאה נציג היבטים הנוגעים לפעילות חברות ממדינות שאינן מדינות אמנה, למיסוי עובדי חוץ הפועלים בישראל והיבטים אדמיניסטרטיביים שונים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ללילך רובין – אשרוב, עו"ד או לעופר רחמני, עו"ד ממשרדנו.