כידוע, קיימת חובה חקוקה לרשום כל תקבול ותקבול בספרי העסק בסמוך למועד קבלתו. המפר חובה זו עובר עבירה פלילית.

עולה השאלה: האם ניתן לייחס אחריות פלילית גם למי שבעת קבלת התקבול לא נכח כלל במקום האירוע, כך לדוגמה – נישום אשר נמצא בנופש, השאיר את עובדו בגפו בעסק. בביקורת ניהול ספרים נמצא כי העובד לא רשם תקבול.

סעיף 216(7) לפקודה דן באדם, אשר ללא סיבה מספקת, לא רשם תקבול שהיה חייב לרושמו. ע"פ הסעיף ניתן להאשים גם את מי שלא ביצע בפועל את המחדל –

"… לא נרשם התקבול בידי עובדו של הנישום, או בידי שלוחו של הנישום שאיננו עובדו, יאשם בעבירה העובד או השלוח ויאשם בה גם הנישום אם לא הוכיח שהעברה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת העבירה."

במידה ולדעת מבקרי חוץ ניהול ספרים – בעת הביקורת, ולדעתכאן, אנו רואים שהתנאים אינם מצטברים (להבדיל מסעיף 216(7) לפקודה), ודי בהוכחת אחד משני המרכיבים הנ"ל, ע"מ שלא תחול הרשעה פלילית.

לשאלה מהם "כל האמצעים" תשובות בפסיקה לפיהן – אם נושא מישרה נקט באמצעים רבים אולם יש אמצעי נוסף אחד שלא ננקט הרי שלא הוכיח את הנדרש בחלופה השנייה ואינו פטור בזכותה.

ע"מ שנישום יוכל לעמוד בשני התנאים האמורים, גם יחד, עליו לעשות מעשה עוד בטרם נתגלה הליקוי: על הנישום לנהוג כנישום סביר אשר אינו מסתפק במתן הוראות אלא גם מבצע בקרה ע"מ לבחון שהנחיותיו אכן מתבצעות הלכה למעשה. עליו לקבוע התנהלות אשר תימנע מצב בו ניתן יהיה שלא לרשום תקבולים, כך לדוגמה –

• על הנישום לבחור את עובדיו בקפדנות כך שיהיו עובדים אשר ממלאים את ההנחיות;

על הנישום לקבוע נוהלי עבודה ורישום לפיהן יפעלו הואפקיד השומה או סגנו – בשלב השימוע, לא הייתה  סיבה מספקת לאי רישום התקבול, ניתן להאשים גם את העובד וגם את הנישום בביצוע עבירה, אלא אם הנישום יוכיח שתי עובדות

במצטבר:

1. העבירה נעברה שלא בידיעתו;
2. שנקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת העבירה;

אנו רואים, כי בשונה מהכלל לפיו נטל ההוכחה הוא על התביעה, המחוקק מעביר את נטל ההוכחה לנישום.

כאשר עסקינן בחבר בני אדם אשר מי מעובדיו לא רשם תקבול בספריו, ניתן יהיה להאשים בנוסף לעובד גם את חבר בני האדם וגם נושא משרה כמפורט בסעיף 224א:

"כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף, מנהל חשבונות או פקיד אחראי, נאמן או בא כוחו של אותו חבר, אם לא הוכיח אחת משתי אלה:

(1)     העבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2)     שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת העבירה."   ועובדיו;

• על הנישום להדריך את עובדיו בצורה ברורה ובהירה כי יש לרשום כל תקבול ותקבול בסמוך לקבלתו;
• הנישום ירענן את הנהלים בפני עובדיו מעת לעת;
• הנישום יערוך בקרה, דוגמת ביקורת פתע, לגבי ישום הנהלים הלכה למעשה;
• הנישום יכין נוהל כתוב בו יציין ויפרט את החובה לרשום כל תקבול בסמוך למועד קבלתו ואת החשיפה לפליליים במידה והתקבול לא נרשם;
• הנישום יחתים כל עובד ועובד על התחייבות לרשום כל תקבול ותקבול מייד עם קבלתו;
• העובד יחתום על הצהרה לפיה ידוע לו שאי רישום תקבול מהווה עבירה פלילית שהוא – העובד חשוף לה;

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאברהם שהבזי, רו"ח (משפטן) ממשרדנו.