מבזק מס מספר 240 - 31.1.2008

ביטולחוקהתיאומים:

לאור שיעורי אינפלציה הנמוכים בשנים האחרונות והציפייה לכך שישארו נמוכים גם בעתיד, אישרה השבוע ועדת הכספים של הכנסת את הצעת משרד האוצר לביטול חוק התיאומים.

מטרת חוק התיאומים הייתה לנטרל את השפעות האינפלציה בחישוב ההכנסה החייבת, תוך ביצוע ההתאמות הדרושות לצורך "תיקון" ההכנסה החייבת המתקבלת, כך שתוצג במונחים ריאליים. שיעורי האינפלציה הנמוכים הביאו לכך שהשפעת התיאום לאינפלציה הינה שולית ואינה מצדיקה את הטרחה והעלויות הכרוכות ביישום החוק ועל כן הוחלט לבטלו.

ע"פ פרסומי רשות המיסים, בועדת הכספים אושרה הצעה כי תחולתו של חוק התאומים תסתיים בשנת המס 2007, תוך קביעת הוראות מעבר. לעניין זה ראו מבזק מס מספר 226 מיום 25.10.07.

השבוע אישרה ועדת הכספים של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת האוצר לביטול מס המכירה, בשיעור 2.5% ואת העלאת שיעורי מס השבח "ההיסטוריים".

ביטול מס מכירה:

ע"פ פרסום רשות המיסים באתרה מיום 28.1.2008, לאור אי צידוק כלכלי בהמשך גביית מס המכירה כדבריו של יו"ר רשות המיסים,  מוצע לבטל את  המס האמור.

תוקפו של ביטול מס המכירה יהא רטרואקטיבי מיום 1.8.07. לעניין זה, חיובן של עסקאות שבוצעו מהיום האמור ועד להשלמת הליכי החקיקה יוקפא לבקשת הנישומים עד תום הליכי החקיקה.

העלאת שיעורי מס היסטוריים:

על פי הפרסום האמור, אושרה העלאת שיעורי מס השבח  ה"היסטוריים", החלים על נכסים שנרכשו בין השנים 1948-1960.

ע"פ ההצעה שאושרה, החל משנת 2011 יועלה שיעור מס השבח ב- 1%, כך גם בשנת 2012, ומשנת 2013 ואילך, יגדל שיעור המס ב- 2% בכל שנת מס. שיעורי מס השבח המקסימאליים יהיו 20% ליחיד ו- 25% לחברה.

יש לשים לב, שעל פי פרסום זה, ובשונה מהחלטות שהתקבלו במסגרת הדיונים על התקציב לשנת 2008, לא יועלה שיעור המס בשנים 2008 ועד 2010, וגם אופן ההעלאה יהא במהופך.(לעניין זה ראו מבזק מס מספר 219 מיום )24.08.07.

אמנת המס שבין ישראל לפורטוגל נכנסה לתוקף החל ב- 1.1.2008. בהקשר זה (וגם לעניינים אחרים) נציג להלן סקירה קצרה אודות שיטת המיסוי הנהוגה בפורטוגל.

בפורטוגל נוהגת שיטת מיסוי על בסיס כלל עולמי. מסי חברות מוטלים ברמה מדינתית והרשויות המוניציפאליות רשאיות להטיל מס נוסף (surtax) על רווחי חברות התושבות בתחומן. שיעור מס החברות המדינתי הינו 25% (עשוי להיות 20% לחברות קטנות ושיעור המס המוניציפאלי הינו עד 1.5%. רווח הון בחברה הנובע ממכירת מניות כפוף למס בשיעור של 25%. קיימים פטורים ממס בגין רווחי הון ודיבידנדים מחברות מוחזקות, בהתקיים תנאי החוק (משטר "פטור השתתפות"). הדין הפורטוגזי כולל תמריצי מס רבים, ובהם תמריצים למפעלים באזורי פיתוח ותמריצי מחקר ופיתוח (R&D).

הדין המקומי קובע כללי "מימון דק": בנסיבות בהן חוב החברה לצדדים קשורים תושבי חוץ עולה על פעמיים סכום ההון הנקי המוחזק ע"י אותם צדדים קשורים, תישלל הריבית בגין החלק העודף. ריבית זו תותר, עם זאת, אם יוכח כי תנאי ההלוואה עומדים בקריטריונים של תנאי השוק. כללי המימון הדק אינם חלים לגבי ישויות תושבות האיחוד האירופי.

שיעורי ניכוי מס במקור מתשלומים לחברות תושבות חוץ (למעט תושבות האיחוד האירופי, עליהן חלות הוראות הדירקטיבות) ע"פ הדין המקומי הינם: דיבידנד וריבית – 20%, תמלוגים – 15%, עמלות ותשלום בגין שירותים – 15%, תשלומים לספורטאים ואמנים – 25%. שיעורים אלו יופחתו בהתאם להוראות אמנת המס.

ע"פ הוראות האמנה שתיכנס לתוקף ב- 1.1.2008, שיעורי ניכוי המס במקור הינם כדלקמן: 10% בגין תשלומי ריבית ותמלוגים; 5%, 10% או 15% בגין תשלומי דיבידנד. השיעור המופחת של 5% בגין תשלומי דיבידנד יחול כאשר החברה המקבלת מחזיקה לפחות 25% מהון החברה המחלקת. עם זאת, בהתאם למקובל באמנות מס אחרות עליהן חתומה

ישראל, רשאיות שתי המדינות לנכות 10% בגין תשלומי דיבידנד בנסיבות בהן הדיבידנדים מחולקים מרווחי חברה שהיו פטורים ממס חברות או כפופים למס חברות בשיעור הנמוך משיעור המס הרגיל ע"פ הדין באותה מדינה.

יצוין, כי הרפובליקה של פורטוגל כוללת את אזורי הסחר החופשי של האיים האזוריים ומדירה ולכאורה אף האמנה חלה עליהם. אזורים הם נהנים ממעמד אוטונומי וממערכת מיסוי עצמאית. במדירה קיים משטר מס של חברת סחר בינלאומית (IBCM – International Business Center of Madeira), שלפיו חברות הנכללות בקטגוריה זו החל מ- 1.1.07 ועד ל-  31.12.2013 ייהנו משיעורי מס החברות כמפורט: 3% מ- 2007 עד 2009; 4% מ- 2010 עד 2012 ו- 5% מ- 2012 עד 2020. חברות אלו פטורות ממיסוי מוניציפאלי וממסי העברה בגין רכישת נכסי נדל"ן להקמת הפעילות ב- IBCM. ע"מ ליהנות מהטבות אלו, נדרשת חברה כזו העוסקת במתן שירותים בינלאומיים להתחיל בפעילות בתוך 6 חודשים ממתן הרישיון, ובתוך שנה אם החברה עוסקת בפעילות תעשייתית או ספנות. ההטבות מותנות גם ביצירת תעסוקה מקומית, ושיעור ההכנסה הזכאית לפטור כאמור נגזרת ממספר מקומות התעסוקה שנוצרו עקב פעילות החברה ומותנית בשימורן במהלך שנת המס. יודגש, כי חברות החזקה (SGPS) המורשות לעסוק במדירה נהנות משיעורי המס המופחת כאמור ואינן כפופות לתנאי יצירת מקומות תעסוקה. משטר המס במדירה מעניק הטבות נוספות. יצוין עם זאת, כי משטר המס המיטיב של מדירה אינו חל על גופי מימון ושירותים פיננסיים, חברות ביטוח ושירותים בין-חברתיים.

משטר המס בפורטוגל מזמן אפשרויות למבני פעילות מטיבי מס. כניסת אמנת המס בין ישראל ופורטוגל לתוקף עשויה לתרום לנישומים בעלי פעילויות בינלאומיות בהקשרי מיסוי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ללילך רובין-אשרוב (עו"ד) או לגדי אלימי עו"ד (רו"ח) משרדנו.

סעיף 51 לחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק") מגדיר, בין היתר: "'חברה מוטבת' – חברה שהתאגדה בישראל, שהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, שהיא בעלת מפעל מוטב, ושמתקיימים בה כל אלה:

(1) סעיפים 64א ו- 64א1 לפקודה אינם חלים עליה והיא אינה קיבוץ כהגדרתו בסעיף 54 לפקודה;

(2) החברה מנהלת בשנת המס פנקסים קבילים ומגישה דוחות, לפי חוק זה ולפי הוראות הפקודה;

(3) החברה ובעל תפקיד בה, כהגדרתו בסעיף 119א(ד) לפקודה, לא הורשעו בעשר השנים שקדמו לשנת הבחירה ובתקופת ההטבות, בעבירה כמפורט להלן: 

(א) עבירה לפי סעיפים 216, 216א, 216ב, 216ג, 217 עד 220 ו- 224א לפקודה; (ההדגשה אינה במקור-  א.א.ח.)

(ב) עבירה לפי סעיפים 117, 117א עד 120 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

(ג) עבירה לפי סעיפים 98, 98א ו-99 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963;"

סעיף 119א(ד) לפקודה מגדיר "בעל תפקיד" כ- "מנהל פעיל, שותף או בעל שליטה". כמו כן, מגדיר הסעיף "'בעל שליטה' – מי שהוא, לבדו או יחד עם קרובו, מחזיק לפחות בעשרים וחמישה אחוזים בזכות מהזכויות המנויות בהגדרת בעל שליטה שבסעיף 32(9)(א)".

האם תשלום כופר שולל את האפשרות להיות חברה מוטבת לאור סעיף 3(א) הנ"ל.

נקדים ונאמר, כפי שפרסמנו במבזק מס מספר 223 מיום 20.09.07, למרות שבמישור המנהלי ולפי מבחני 'הראיה המנהלית' ניתן לראות בהסכמת אדם לשלם כופר הודאה, הרי שמהותית כפי שיובהר להלן כופר אינו מהווה הרשעה פלילית, ראה לעניין זה דבריהם של כבוד השופטת אמסטרדם בת"פ 2227/94, וכב' השופט דר' ד. ביין בעמ"ה 28/95., ולכן לדעתנו, לא ישללו ולא נשללות ממשלם הכופר ההטבות המנויות בסעיף האמור. כך גם לגבי תשלום קנס מנהלי, בגין עבירות לפי סעיף 216 לפקודה המצוינות בסעיף 51 לחוק.

לא זאת גם זאת, כאשר המחוקק ביקש להרחיב ולכלול גם את מי שהורשע וגם את משלם הכופר הוא מציין זאת מפורשות, כך עשה בסעיף 147(א) לפקודה.

לדעתנו, הדיבר "החברה ובעל תפקיד בה", מחייב הרשעה של שניהם גם יחד אחרת היה המחוקק כותב החברה או בעל תפקיד בה. הפיתרון ליציאה מהדרישה שגם החברה וגם בעל תפקיד בה עברו עבירה בעשר השנים שקדמו לבקשה להיות חברה מוטבת הינו לכאורה פשוט: אם מדובר במנהל שהורשע אזי יש לפטרו ולהחליפו במנהל חדש (שלא הורשע), מה שממילא היו עושים בעלי המניות. במידה ובעל השליטה הורשע – ובתנאי כי אינו (גם "מנהל") , יכול כי הלה יעביר  את מניותיו לבת זוגו וכך יחיו באושר ועושר.  הרשעתו של בן/ת זוג אחד לא מכתימה את בת/ן זוגו.

עולה השאלה האם חברה ומנהלה שנפתחה חקירה נגדם בשנת X5, בגין חשד לעבירות בשנת X0, זכאית בשנת X6 (כאשר החקירה לא הסתיימה או החקירה הסתיימה ואף הוגש כתב אישום אך עדיין אין פסק דין) להיות חברה מוטבת. לדעתנו – כל עוד אין הרשעה ולאור חזקת החפות לפיה אדם הינו זכאי עד אשר יוכח אחרת, אין מניעה להיכלל בהגדרת "חברה מוטבת", ואז עולה השאלה המתבקשת: האם במקרה זה, ובמידה ותהיה הרשעה חלוטה בשנת X8, יחולו הסנקציות רטרואקטיבית משנת X5 ואילך או מיום ההרשעה ואילך? לדעתנו במידה ואין הרשעה 10 שנים לפני הבחירה ובתקופת ההטבה – לא ניתן שלול את הזכאות רטרואקטיבית. 

לדעתנו צריך לאבחן בין שנת ההרשעה לבין שנת ביצוע העבירה, גם אם הורשע בה שנים מאוחר יותר.

שאלות פילוסופיות נוספות ניתן להעלות:

• האם דינו של מורשע בגין עבירה לפי סעיף 216 (עבירה מסוג "עוון")  ומורשע בגין עבירה לפי סעיף 220 לפקודה (עבירה מסוג "פשע") אחד הם? לדעתנו, ראוי לעשות הבחנה בין יסוד נפשי של "כוונה" לבין יסוד נפשי של "בלי סיבה מספקת" ולכן יש לתקן את הסעיף לשלול זכויות ממי שעובר עבירה מהותית/ מטריאלית או לחלופין להתאים את תקופת "ללא הרשעות" לסוג העבירה.
• האומנם סביר כי במקרה שבעל המניות "יושב בבית" ולחברה יש מנהל פעיל, אשר בלי סיבה מספקת לא רשם תקבול ועל כך הואשם והורשע בעבירה לפי סעיף 216(7), מענישים את החברה, אשר לא רק שלא עבר עבירה אלא אף יתכן כי ומנהל החברה גנב ממנה?!. לדעתנו, יש לצמצם את האפשרויות שהאחד ייענש בשל מחדליו או מעשיו של האחר, כך שאם המנהל פעל שלא כחוק וללא הרשאה או הנחיה מבעל השליטה הרי שלבעל השליטה ולחברה שבשליטתו תשמר הזכות ליהנות מההטבה.

לסיכום – ללא ספק כפי שהעלינו כבר בעבר הרי שגם מטעמן של הוראות סעיף 51 לחוק העידוד כמצוותן לאחר תיקון 60 הרי שיש יתרון מובהק נוסף לסיים הליך פלילי בכופר מאשר בהתדיינות משפטית שיתכן וסופה יהא בהרשעה – עד כמה שהדבר תלוי בנחקר.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאברהם שהבזי, רו"ח (משפטן) ממשרדנו.