בהתאם להוראות סעיף 64א(ב)(1) נקבע כי:

"…חברה משפחתית זכאית רשאית להודיע לפקיד השומה, עד למועד להגשת הדו"ח על פי סעיף 131, שהיא חוזרת בה מבקשתה להיחשב כחברה משפחתית זכאית לשנת המס שאליה מתייחס הדו"ח;.."

לא פעם עולה השאלה עד מתי למעשה, רשאית חברה לחזור בה מבחירתה להיחשב כחברה משפחתית.

עמדתנו בשאלה זו כפי שכבר באה לידי ביטוי במסגרת מבזק מס מספר 51 מיום 4 בינואר 2004 לאחר ע"א 1325/02, פס"ד אריה דגן ואח' נ' פקיד שומה אילת (להלן – "פרשת דגן"), ברורה וידועה, אולם לאור העובדה כי נתקלנו לאחרונה בעמדה סותרת מצד חלק מפקידי השומה, הרינו לפרט עמדתנו זו ולהרחיב הנימוקים התומכים בה.

עובדות המקרה בפרשת דגן הן, כי החברה הגישה במהלך שנת 1993 את דוחותיה לשנים 1988 עד וכולל 1992 ובמסגרתם בקשה החברה לחזור בה מבקשתה להיחשב כמשפחתית לשנים 1988 עד וכולל 1992.

ביהמ"ש העליון קבע כי את הבקשה יש להגיש במועד החוקי להגשת הדו"ח על פי סעיף 131 ולא במועד הגשת הדוחות בפועל.

"…סעיף 64א(ב)(1) נוקט בדיבור "מועד להגשת" הדוח על פי סעיף 131, ולא בדיבור "מועד הגשת". על כן הפרשנות המבוקשת על ידי המערערים, אינה מתיישבת עם לשונו של הסעיף. המועד להגשת דוח לפי סעיף 131 נקבע בסעיף 132 (הקובע כי הדוח יימסר לא יאוחר מיום 30 באפריל של כל שנה) (במאמר מוסגר נציין כי סעיף 132 קובע כי התאריך הרלוונטי ביחס לחברות המנהלות כפולה הוא 31 במאי) .  ואין לומר כי סעיף 64א(ב)(1) מעניק הטבה למי שמפר את הוראת הפקודה לעניין עיתוי הגשתו של הדוח השנתי (הפרה, אשר סעיף 216(4) לפקודה קובע כי היא עבירה פלילית אשר עונש מאסר בצידה). בנוסף, אימוץ הפרשנות המוצעת על ידי המערערים תיצור קשיים, הואיל והיותה של חברה, חברה משפחתית, משפיע על שומתו של החבר הנישום. על כן נדרש פקיד השומה לדעת כל שנה מה מעמדה של החברה, על מנת שיוכל להוציא שומה אמיתית לחבר הנישום…".

עינינו הרואות כי ביהמ"ש מנמק החלטתו בשני טעמים עיקריים:

1. אין להעניק הטבה למי שמפר את הוראות הפקודה ואף עובר עבירה פלילית שמאסר בצידה.
2. מניעת בעיה טכנית במסגרתה דוח של הנישום המייצג המוגש "במועד" אינו "מושלם" למעשה, מאחר והחברה עדיין לא גיבשה החלטתה אם להיחשב כמשפחתית אם לאו, כל עוד לא הגישה דוחותיה ב"מועד".

הגיון רב ותבונה מצויים בטעמים אלו אשר הובילו לתוצאה זו בנסיבות ספציפיות אלו.

ואולם באחרונה נודע לנו כי יש פקידי השומה מרחיקים לכת עם פרשנות דבריו של ביהמ"ש העליון, ונטען על ידם כי חברה אשר זכאית לארכות על פי ההסדר או ארכות ספציפיות ואשר עמדה במועד הגשת הדוחות על פי הארכות איחרה את המועד לחזור בה מבקשתה להיחשב כמשפחתית מאחר והבקשה הוגשה לאחר 31 במאי.

במבזק  זה נעקר גישתם זו:

סעיף 133 קובע:

 " פקיד השומה רשאי, אם הוכח להנחת דעתו שקיימת סיבה מספקת לכך, לדחות את הגשת הדו"ח לפי סעיף 132(א) או (ב), הכל לפי הענין, למועד שיקבע, ובלבד שמי שקיבל דחיה כאמור – יגיש במועד האמור בסעיף 132(א) או (ב), הכל לפי הענין, דו"ח משוער על ההכנסה האמורה שייערך לפי מיטב אומדנו."

כידוע בהתאם לנוהל מתן ארכות אשר נקבע בתאום עם לשכת המייצגים נעשה שימוש למעשה בסמכות על פי סעיף 133 להאריך את מועדי הגשת הדוחות. כמו כן ישנם מצבים בהם עושה פקיד השומה שימוש ספציפי בסעיף ומאשר ארכה גם מעבר לאמור בנוהל האמור. בשני המקרים גם יחד, כאשר הנישום עומד בארכות אשר הוענקו לו בדין, הרי הוא כמי שהגיש הדוח במועד החוקי בהתאם להוראות סעיפים 132 ו- 133.

בכל הכבוד לעמדתם האמורה  של פקידי השומה (יש לציין כי רק חלק מפקידי השומה נוהגים כך) אנו שוללים עמדתם, מכל וכל, שכן הטעמים בשלהם הכריע העליון כי אין לקבל את מועד הגשת הדוח בפועל בהלכת דגן אינם מתקיימים כלל ועיקר במקרה דנן.

1. עבירה פלילית – אין צל של ספק כי מי שעומד בזמני הארכות אינו עובר על הוראות הפקודה, לא מוטלים עליו קנסות ולא ננקטים כנגדו כל הליכים פליליים. יתרה מזאת הוא מקדם בין היתר את הצורך של רשות המיסים לפרוס את קליטת הדוחות על פני כל שנת המס.
2. בעיה טכנית –גם בעיה זו אינה מתקיימת בענייננו, שכן כידוע בעלי השליטה בחברה, בדרך כלל, זכאים גם הם לאותה ארכה, לה זכאית החברה ולפיכך סביר כי הדוחות יוגשו יחדיו.

   יתרה מזאת גם בפרשת דגן קיבל פקיד השומה ויחד איתו גם ביהמ"ש העליון את החזרה מהבקשה להיחשב כמשפחתית, ככל שזו התייחסה לשנת 1992 הגם שדוחות שנת 1992 לא הוגשו עד 31.5.1993 אלא רק במהלך יולי 1993!!!

   לסיכום: זה המקום לקרוא לפקידי השומה, לקבל בקשות מסוג זה שהוגשו במועד הגשת הדוח החוקי !!! (לרבות בהתאם לארכות שניתנו על ידם). זכותו של הנישום להגיש הדוח במועד מאוחר יותר ניתנה לו על פי סעיף 133 אשר מסייג את הקביעה בסעיף 132 לפקודה ולפיכך אין כל מקום לפרשנות אחרת על ידי מי מפקידי השומה.

    

   לפרטים נוספים ניתן לפנות לישי חיבה, רו"ח ומשפטן או לישי כהן, רו"ח ומשפטן  ממשרדנו.