בחודש ינואר 2008 פורסם צו מס הכנסה (מניעת כפל מס) (סלובניה), התשס"ח-2008, במסגרתו ניתן תוקף לאמנה למניעת מסי כפל בין ישראל לבין סלובניה שנחתמה בחודש ינואר 2007 ועודכנה בחודש אוגוסט 2007 (להלן: "האמנה"). הוראותיה של האמנה נכנסו לתוקף החל מיום ה– 1 בינואר 2008.
האמנה עם סלובניה מצטרפת לרשימה של אמנות שנחתמו בשנים האחרונות עם מדינות מזרח אירופה, כדוגמת אוקראינה, בלרוס, לאטביה, מולדובה, ליטא, סלובקיה וקרואטיה. האמנה שגובשה מבוססת על מודל ה- OECD בדומה למרבית אמנות המס של ישראל.
ע"פ הוראות האמנה החדשה, שיעורי ניכוי המס במקור במדינת המקור (מדינת המושב של המשלם) אשר נקבעו הינם כדלקמן: 5% בגין תשלומי ריבית ותמלוגים, 5%, 10% או 15% בגין תשלומי דיבידנד. שיעורים אלו הינם נמוכים ומשקפים את המגמה – בעולם בכלל ובישראל בפרט: לצמצם את זכות המיסוי הראשונית המוענקת למדינת המקור. נציין כי שיעורי הניכוי במקור לתושב חוץ ע"פ דיניה הפנימיים של סלובניה הינם גבוהים בהרבה – בשיעור של 15% (בגין תשלומי ריבית, תמלוגים ודיבידנדים).
השיעור המופחת של 5% בגין תשלומי דיבידנד יחול כאשר החברה המקבלת מחזיקה לפחות 10% מהון החברה המחלקת. (המבחן הינו יום החלוקה !!!) עם זאת, בהתאם למקובל באמנות מס אחרות עליהן חתומה ישראל, רשאיות שתי המדינות לנכות 10% בגין תשלומי דיבידנד בנסיבות בהן הדיבידנדים מחולקים מרווחי חברה שהיו פטורים ממס חברות או כפופים למס חברות בשיעור הנמוך משיעור המס הרגיל על פי הדין באותה מדינה. הפרוטוקול לאמנה מבהיר כי משמעות המונח "דין" לגבי ישראל הינו החוק לעידוד השקעות הון, ולגבי סלובניה, החוק הסלובני על אזורים כלכליים (חוק סלובני זה הינו בתוקף עד שנת 2009).
באשר לרווחי הון, הרי שככלל, למדינת המושב תהא זכות מיסוי בלעדית (קרי, פטור במדינת המקור). עם זאת, כמקובל באמנות למניעת מסי כפל, רווח הון יהא חייב במס גם במדינת המקור (מקום הימצאו של הנכס הנמכר) כאשר מקורו של רווח
ההון במימוש נכס מקרקעין או חבר בני אדם שיותר מ- 50% מערכן נובע, במישרין או בעקיפין, ממקרקעין הנמצאים במדינת המקור. המשמעות הינה כי תושב ישראל המוכר מניות בחברה תושבת סלובניה יהא פטור ממס בסלובניה, אלא אם כן מדובר ב"חברת נכס" שמרבית נכסיה – מקרקעין.
יתרון נוסף שיצוין לאור האמנה, הוא כי חברה ישראלית שתעסוק בביצוע פרויקט בניה בסלובניה תחויב במס בסלובניה רק אם הפרויקט יימשך מעל 12 חודשים. זאת, בעוד שטרם כניסתה לתוקף של האמנה הייתה רשאית סלובניה למסות את החברה הישראלית ללא כל התניות .
סעיף 23 לאמנה הקובע את מנגנון מניעת מסי הכפל, כולל מנגנון של "זיכוי עקיף", בדומה למספר קטן של אמנות עליהן חתומה ישראל. אמנם, הזיכוי העקיף ניתן ע"פ הוראות הפקודה גם בהעדר אמנה, לחברה תושבת ישראל המחזיקה ב- 25% או יותר מאמצעי השליטה בחברה מחלקת הדיבידנד. ואולם, בעוד שהוראות הפקודה דורשות החזקה של 25% מאמצעי השליטה (וע"פ פרשנות מחמירה – כל סוגי אמצעי השליטה, קרי הזכות לרווחים, הזכות למנות בעלי תפקידים, זכות הצבעה, זכות בפירוק), הרי שהוראות האמנה מקלות יותר ודורשות 25% מהון המניות בלבד. כך למשל, חברה תושבת ישראל המחזיקה ב– 25% מהון המניות של חברה תושבת סלובניה בעלת פרויקט נדל"ן, תהא זכאית לזיכוי עקיף בגין מס החברות ששילמה החברה הסלובנית (בשיעור של 23%, שיעור הצפוי לפחות בהדרגתיות עד כדי 20% בשנת 2010 ואילך) אף אם זכאותה לרווחים הינה משתנה בהתאם לרווחיות הפרויקט ועשויה להיות נמוכה מ– 25%.
בפרוטוקול לאמנה, מובהר כי היא לא תמנע מהמדינות להחיל את הדין הפנימי שלהן על מניעת התחמקות ממס או הימנעות ממס. הוראה זו אינה נחוצה לכאורה, לאור הפסיקה שהתקבלה לאחרונה בעניין ינקו (ראה דיון נרחב בעניין זה במבזק מס מס' 236 מיום 3 בינואר 2008). כמו כן מובהר כי ההטבות לפי האמנה לא יינתנו לאדם שאינו בעל הזכות שביושר של כל פריט ההכנסה.
לפרטים נוספים ניתן לפנות ללילך רובין-אשרוב (עו"ד) או לגדי אלימי רו"ח (עו"ד) משרדנו.
