סעיף 135(1) לפקודה מעניק לפ"ש הסמכות לדרוש דו"ח על מצב ההון והנכסים של נישום מסוים לתקופה מסוימת (להלן: "הצהרת הון"), הסעיף מוסיף וקובע כי יש להגיש את הצהרת ההון תוך 120 יום מתאריך שבו נדרש הנישום למלא אחר הצהרת ההון. במאמר זה נתייחס למספר השלכות פליליות בהקשר להצהרת הון.

יתכנו סוגים שונים של עבירות בהקשר להצהרת הון:

•  הגשת הצהרת ההון באיחור או אי הגשה:

בהליך האזרחי– קיימות מספר סנקציות ובהן בין היתר, קנסות

להליך המשפטי קיימת חלופת הקנס מנהלי, שהינו סכום קבוע  של 980 ₪, המתעדכן מעת לעת.

אי הגשת הצהרת הון הינה עבירה נמשכת. אולם, במידה והנישום לא הגיש הצהרת הון לא ניתן יהיה לפעול כנגדו במישור הפלילי, אם חלפו 6 שנים מתום שנת המס בה נעברה העבירה. בע"פ 1674/84 מ"י נ' אברהם עזרא, קבע ביהמ"ש: "…לגבי ס' 216(4) לפקודה (אי הגשת דוחות שנתיים – א.א.ח.) קיימת כבר הלכה מחייבת (בר"ע 122/82 מרדכי עלפי נ' מ"י – א.א.ח) כי העבירה היא מסוג העבירות הנמשכות…".

אולם: "…אין להרחיב הלכה זו ולקבוע כי ס' 216(1) הדן באי קיום דרישה על פי הפקודה אף הוא מהווה עבירה נמשכת… נוסח סעיף 225 לפקודה הקובע תקופת התיישנות מעיד כי עבירות על הפקודה אינן עבירות  נמשכות…".

לעניין התיישנות בהליך האזרחי נציין כי בהתאם להלכת סיידה ג'מאל, רע"א 8519/02, מקום שרישום ההשגה מותנה בהגשת הצהרת הון הרי שמרוץ ההתיישנות של השומה יחל רק עם הגשת ההשגה.

• הגשת הצהרה כוזבת:

הצהרת ההון הינה בבחינת כלי העומד בפני פ"ש לבחון ולבקר את נכונות הדיווחים על הכנסתיו המוצהרות של הנישום (ראה פס"ד אהורניאן נ' מ"י ע"פ 488/85). על כן, חייבת הצהרת ההון לכלול את כלל הנכסים וההתחייבויות של התא המשפחתי. החסרתו של נכס או התחייבות יגרום לכך שהצהרת ההון תהיה כוזבת. לדיווח כוזב בהצהרות הון, יכול ויש שני אלמנטים, האחד התייחס להכנסות העבר והשני התייחס גם להכנסות בהווה ובעתיד. טול מקרה לפיו, מר א', יחיד תושב ישראל, אשר

בהתאם לסעיף 188(ז) לפקודה, הסמכות להוציא שומה מבלי לאפשר לנישום להשמיע טענותיו או מבלי ליתן נימוקים בהתאם להוראות סעיף 158א(ג) וכן שלילת שיעורי ניכוי במקור מופחתים בחלק מן המקרים.

בהליך הפלילי–  סעיף 216(1) לפקודה קובע, כי אדם אשר לא קיים דרישה הכלולה בהודעה שניתנה לו ללא סיבה מספקת – יכול ביהמ"ש לגזור את דינו במאסר לתקופה שאינה עולה על  שנה ו/או לקנוס אותו בסכום שאינו עולה על 26,100 ש"ח.

רכש בית דירות ברומניה בעלות של מאות אלפי דולר, המניב הכנסה חודשית משכירות בסך של 10,000 $. מר א' לא דיווח בהצהרת ההון על בית הדירות ולכן פ"ש אינו יכול לדעת על ההון הנצבר (בית הדירות) ולא על הכנסות מההשכרה ברומניה, אשר חייבות במס בישראל.

הצהרת הון אשר כוללת מידע שקרי במזיד ומתוך כוונה להתחמק מתשלום מס, מהווה עבירה לפי סעיף 220(2) לפקודה ודינה מאסר במשך 7 שנים או קנס בסך 202,000 ₪. חלופת ענישה הינה כופר כסף מכוח סעיף 221 לפקודה. במקרים אשר עבירתו של הנישום מסתכמת רק בהגשת הצהרת הון כוזבת, חלופת הכופר שכיחה יותר.

• גידול הון בלתי מוסבר:

בשולי הדברים נציין, כי עפ"י סעיף 223 לפקודה, יתכן מצב לפיו גידול הון בלתי מוסר מהווה עבירה פלילית – עבירה לפי סעיף 217 לפקודה. בפרקטיקה מספר המקרים בהם הוגשו כתבי אישום בגין גידול הון בלתי מוסבר מועטים, ולדעתנו יש לבחון תחולתו של הסעיף.

• מייצג:

לא למותר לציין, כי במידה ויוכח (כך לדוגמה נמצא בניירות העבודה שברשותו כי ידע על בית הדירות ברומניה ולא ציין זאת בהצהרת ההון) שרואה החשבון הגיש הצהרת הון כוזבת הוא ימצא עצמו נחשד בפלילים, מכוח הרישא של סעיף 220 לפקודה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאברהם שהבזי, רו"ח (משפטן) ממשרדנו.