סעיף 14(ב) מעניק ליחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה פטור ממס – במשך 4 שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל – על הכנסות מעסק שהיה לו מחוץ לישראל במשך 5 שנים לפחות לפני שהיה לתושב.

יושם אל לב כי סעיף זה נוקב במונח "עסק" ואינו מפנה לסעיף 2(1) לפקודה העוסק במספר סוגי הכנסות בעלות אופי עסקי, והן: משלח-יד, עסקה או עסק אקראי בעל אופי מסחרי. מתניית הזמן הנקובה בסעיף זה (5 שנים לפחות) ניתן להסיק, כי המחוקק בקש להגביל הטבה זו רק למצב שבו מקור ההכנסה היה קיים לנישום פרק זמן ניכר טרם היותו לתושב. על רקע זה ניתן להבין כי הטבה זו לא נועדה לחול על הכנסות מעסקה אקראית ונקודתית שאינה קשורה בקיום מקור מבוסס ומתמשך מחוץ לישראל. אך מדוע לא נקב המחוקק במפורש במונח "משלח-יד" בהקשר להטבה זו – האם נעשה הדבר בכוונת מכוון או שמא מונח זה הושמט בהיסח הדעת, והאם עיסוק שהוא לכאורה משלח-יד ישלול קיומו של עסק.

המונח "משלח-יד" אינו מוגדר בפקודה או בדבר חקיקה אחר. בצו מ"ה (קביעת משלח יד מיוחד), התשס"ג-2003 נקבעה רשימה של עיסוקים או מקצועות שיחשבו כמשלח יד מיוחד לעניין סעיף 5(5) לפקודה – חמי"ז, ובלבד שעיקר ההכנסה מהן אינה ממכירת מלאי.

ניסיון להתחקות אחר מאפיינים משותפים לכלל הקבוצה אינו מוביל למסקנה ברורה – חלקם מצריכים הכשרה מקצועית פורמאלית והסמכה (כגון: רפואה, ראיית חשבון), חלקם מצריכים רישוי עיסוק (כגון: עריכת דין, ייעוץ השקעות), חלקם

מצריכים כישרון אישי (כגון: ספורטאי, עיתונאי) וחלקם – מתת אלוה (כגון: דוגמנות, אסטרולוגיה, תורת הנסתר). כמו כן, קשה להסיק באילו נסיבות יכולה הכנסתו של בעל משלח-יד להיחשב כהכנסה מעסק. האם הכשרה מקצועית או קיומה של הסמכה לעסוק בתחום מסוים בהכרח תכריע לעניין סיווג ההכנסה בידי בעל משלח היד?

כבר בפסיקה ישנה נקבעו מבחנים לסיווג פעילות לכדי עסק. בין היתר, נבחנת מטרת הפעילות בהפקת רווחים, קיומו של מנגנון וארגון בפעילות, תדירות הפעילות, בקיאות בתחום ואופן מימון הפעילות. מכאן מתחדדת השאלה האם בנסיבות בהן נישום (שהוא בעל הכשרה הנתפסת כפשוטו כמשלח היד) הוא חלק ממנגנון רחב, מבוסס ומאורגן, הכולל קשת של שותפים ועובדים רבים (ובהם גם עובדים תומכים), ואותו מנגנון פועל באופן מתמשך ותדיר, משך שנים, במתן שירותים בתחום הקשור להכשרתו של הנישום, יכול שהכנסתו תחשב כהכנסה מעסק? אנו סבורים, כי בנסיבות בהן קיים מנגנון מבוסס ומאורגן של פירמה בעלת שם ומוניטין הנפרדים מנותני השירות עצמם, וכאשר המנגנון מורכב מקשת רחבה של עובדים, שותפים  וכד', קיים בסיס מוצק לטענה שהכנסת שותף מהווה, הלכה למעשה, הכנסה מעסק.

ואם כך הדבר, הרי שבכפוף לקיום תנאי סעיף 14(ב) הנ"ל, זכאי נישום שהוא תושב ישראל לראשונה לקבל את הטבת המס הקבועה בסעיף זה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד לילך רובין-אשרוב או לרו"ח, עו"ד גדי אלימי ממשרדנו.