בימים אלו פורסם פסק דינו של ביהמ"ש העליון בעניין ערעורה של חברת כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נגד פקיד שומה אילת (ע"א 128/06).

כזכור תבעה החברה הטבות ע"פ סעיף 12 לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטור והנחה ממיסים), התשמ"ה-1985 (להלן: ההטבה). הסעיף מקנה הטבה למעסיקים תושבי אילת אשר משלמים הכנסת עבודה בעד עבודה המתבצעת בתחום העיר אילת. ההטבה הינה 20% מהכנסת העבודה, עד לסכום המס לניכוי מאותה הכנסה. סכום ההטבה יינתן למעביד בדרך של הפחתה מסכום המס שעל המעביד לנכות במקור ע"פ סעיף 164 לפקודה.

החברה סגרה מפעליה, שילמה פיצויי פיטורין לעובדים וביקשה לקבל ההטבה בגין פיצויי פיטורין אלו. ביהמ"ש המחוזי דחה ערעורה של החברה וקבע כי מענקי פרישה אינם נכללים בגדר הכנסת עבודה לעניין ההטבה וכי בהתאם ללשון התקנה, מטרת ההטבה לעודד את התעסוקה באילת ולא פיטורי עובדים. עם זאת מאמרות אגב בפס"ד של ביהמ"ש המחוזי, לרבות מגישת פ"ש לפיה יש לראות בפיצויי הפיטורין מענק הוני כפיצוי על חיסול

"העץ", נשמעה טענה, לאחר פסק הדין לפיה בניגוד להלכת חפץ בעליון (ע"א 506/71) יש לראות בחלק מפיצויי הפיטורין שמעבר לפטור על פי סעיף 9(7א)(א) כפיצוי הוני.

ביהמ"ש העליון בדחותו את ערעור החברה קובע:

"המערערת מאריכה בדברים בכל הנוגע לסיווג הפירותי (להבדיל מהוני) של פיצויי הפיטורין. בכך מתפרצת היא לדלת פתוחה. המשיב אינו חולק על כך שמדובר בהכנסה פירותית, והדברים נשנו גם בפסיקת בית משפט זה…המחלוקת נוגעת אפוא לעניין אחר, לאמור: האם מדובר ב"הכנסת עבודה", או שמא בהכנסה שאינה "הכנסת עבודה. בשאלה זו הכריע בית המשפט העליון בעבר, וקבע מפורשות כי אין מדובר ב"הכנסת עבודה"…"

אמנם סוגיית בחינת פירותי/הוני לא היתה ה"רציו" של פסק הדין, ואולם לדעתנו ביהמ"ש "אמר את דברו" ופס"ד זה, סותם ככל הנראה את הגולל על הטענה לפיה יש לראות בסכום פיצויי הפיטורין, העולה על הסכום הפטור, כהכנסה הונית החייבת בשיעורי מס מופחתים לפי סעיף 91(ב)(1) לפקודה (20% משנת 2006).