סעיף 207א' לפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה) מעניק לחברה זרה, הנחשבת תושבת ישראל רק בשל מבחן ה- "שליטה וניהול", זיכוי בגין המס שנוכה מהדיבידנד שחילקה אותה חברה זרה לבעלי מניותיה. הזיכוי יינתן כנגד מס החברות שהיא חבה בו בישראל.

במה דברים אמורים?

לצורך המחשת הבעיה שסעיף 207א' לפקודה נועד לפתור, מתואר מבנה ההחזקות הבא: חברה תושבת ישראל ויחיד תושב ישראל מחזיקים במלוא המניות של חברה זרה שהתאגדה ברומניה ונחשבת תושבת רומניה על פי הדין במדינה זו (להלן: החברה). בעת שתחלק החברה דיבידנד לבעל מניות תושב ישראל תנכה רומניה 15% מס במקור, לפי הוראות האמנה למניעת כפל מס בין ישראל ורומניה (להלן: האמנה). [במקרה שבו החברה הזרה היא תושבת מדינה שאין עמה אמנה למניעת כפל מס – ניכוי המס במקור יעשה לפי הדין הפנימי שבאותה המדינה, ללא מגבלות באמנה.]

יחד עם זאת, בעיני רשויות המס בישראל עשויה החברה להיחשב כתושבת ישראל. זאת על פי מבחן תושבות חבר בני אדם שבסעיף 1 לפקודה הקובע, כי חבר בני אדם יחשב כתושב ישראל, בין היתר, במידה ו- "השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל".בעת חלוקת הדיבידנד מהחברה, הנחשבת כאמור כתושבת ישראל, יחויב היחיד במס לפי שיעור המס החל בישראל (20%, או 25% בעל מניות מהותי. בהתאם לאמור בסעיף 207א(ב) לפקודה, יקבל היחיד

זיכוי בשל המס שנוכה כאמור ברומניה כנגד המס שהוא חייב בו בישראל בגין הדיבידנד.

בנסיבות בהן בעל המניות הינה חברה תושבת ישראל, הדיבידנד המחולק (כאמור ע"י חברה הנחשבת תושבת ישראל) אינו נכלל בבסיס המס של החברה המקבלת ועל כן אין, לכאורה, מס ישראלי שכנגדו יינתן הזיכוי בשל המס שנוכה במקור. כיוון שכך, בחר המחוקק "להציל" את המס הזר ולאפשר זיכוי בגינו כנגד מס החברות החל על החברה מחלקת הדיבידנד.

במאמר מוסגר יצוין, כי מצב כמו זה המתואר מהווה "כפל תושבות" לחברה. על פי סעיף 4(3) לאמנה תוכרע תושבותו של חבר בני אדם במצב כזה על פי מקום הניהול הממשי והמרכזי שלו. זהו כלל ההכרעה בתושבות, כשהנפקות – קביעת זכות המיסוי כמדינת מושב (אם מדובר ברווחי עסקים, למשל, זכות מיסוי בלעדית אלא אם יש במדינה השניה מוסד קבע). לעיתים, ההכרעה לגבי מקום הניהול הממשי והמרכזי של חברה מסוימת אינו פשוט והוא כרוך, על פי רוב, בהליכים ממושכים.

רשות המיסים בישראל, כבר בתיקון 132 לפקודה בעת המעבר למיסוי על בסיס פארסונלי, הקדימה תרופה והוסיפה את סעיף 207א' לפקודה אשר נועד לפתור באופן חד צדדי את בעיית הזיכוי כפי שתוארה לעיל, גם במצבים שבהם אין הכרעה ברורה בדבר תושבות החברה לעניין האמנה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד לילך רובין-אשרוב ממשרדנו.