שנת 2006 התאפיינה בירידות שערים של חלק מהמטבעות בעולם. לעיתים, ירידת השערים ביטלה את כל הרווח השקלי שנצמח לנישום, גם אם במטבע חוץ נצמח לנישום רווח מסוים (הנישום מכר נייר ערך זר, הרוויח ב- $ אולם עקב ירידת שער החליפין שקל – $ ביום המכירה בהשוואה לשער החליפין ביום הרכישה, צומצם הרווח בשקלים או אף נוצר הפסד שקלי).

עולה השאלה, במידה וכתוצאה מירידת שער החליפין כאמור, נבע לנישום הפסד (שקלי), האם יותר הפסד זה כהפסד הון לצרכי מס הניתן לקיזוז כנגד רווח הון אחר ? (ראה גם מבזק מס מספר 186)

אמנם יש הטוענים כי הוראות סעיף 92 לפקודה מאפשרות לקזז הפסד אשר רק אילו היה רווח היה מתחייב עליו  במס. לגישתם, אילו היה רווח, היה פטור ע"פ סעיף 9(13) או לחילופין היה מהווה סכום אינפלציוני פטור (בידי יחיד) ע"פ הגדרת "מדד" בסעיף 88 לפקודה.

לגישתנו, חישוב רווח הון הינו, כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה: "הסכום בו עולה התמורה על יתרת המחיר המקורי". הפסד הון הוגדר בהתאמה: "הסכום שבו עולה יתרת המחיר המקורי על התמורה".

בעסקאות בניירות ערך הנרכשים ונמכרים במטבע זר, חישוב רווח/ הפסד ההון יהא ע"פ כלל 7 לכללי מס הכנסה (המרה לשקלים חדשים של סכומים שמקורם מחוץ לישראל), התשס"ד- 2003.

הכלל קובע כי יש לתרגם את מחירו המקורי של הנכס לש"ח לפי שערו היציג של המטבע ביום הרכישה …ואילו התמורה תתורגם לש"ח לפי שערו היציג של המטבע ליום המכירה… מכאן ואילך, יהא חישוב רווח ההון בש"ח בלבד תוך יישום הוראות סעיף 88 לפקודה.

מנגד, ניתן לטעון כי הסייג בסעיף 92 לפקודה כאמור לעייל, מתקיים,שכן אם אמנם במכירת אותו נייר ערך היה נוצר רווח (לאו דווקא מעליית שע"ח), אכן היה מתחייב במס, ולכן כשנוצר הפסד (אמנם מירידת שער) ניתן לסווגו כהפסד הון הניתן לקיזוז מרווחי הון אחרים.