פרק הנאמנויות שהוסף לפקודת מס הכנסה במסגרת תיקון מס' 147 (סעיפים 75ג' – 75י"ח) מגדיר סוגי נאמנויות לעניין המס ומסדיר את השלכות המיסוי הנובעות מיצירתן. בין היתר, עוסק הפרק בנאמנויות שיוצרים תושבי ישראל לטובת נהנים שהנם תושבי חוץ.

כך למשל, ניתנת האפשרות לתושב ישראל שבבעלותו נכסים בישראל ומחוץ לישראל להקים בחייו נאמנות לטובת בני משפחתו שהנם תושבי חוץ. לאחר אירוע הקמת הנאמנות – שבגינו כפוף היוצר למס עפ"י הפקודה – ייחשבו הנכסים שהקנה היוצר לנאמן כנכסי תושבי החוץ וכפיפותם לדין המס הישראלי תקבע בהתאם. לגבי נכסים מחוץ לישראל, לא יחול חיוב מס בישראל ולגבי נכסים בישראל יחול חיוב המס כפי שהוא לגבי תושבי חוץ, בכפוף לאמנות המס של ישראל עם מדינות התושבות של הנהנים.

תנאי בסיסי לסיווגה של נאמנות כנאמנות לטובת תושבי חוץ הוא שכל הנהנים בה יהיו תושבי חוץ ושאין במסגרתה אפשרות להוספת נהנים שהם תושבי ישראל, כמו כן נקבעו חובות דיווח בהתאם. תנאי מהותי נוסף הוא היותה "בלתי הדירה". עמידה בתנאי אי ההדירות מחייבת את היוצר לדאוג לכך שהנאמנות, כבר בעת הקמתה, תהא בעלת מאפיינים – חיוביים ושליליים – הנובעים מהוראות הדין.

הוראות פקודת מס הכנסה מאפשרות הערכויות נוספות הקיימת לתושב ישראל לשימור נכסיו לטובת קרוביו תושבי החוץ.

 הקמת נאמנויות לטובת תושבי חוץ פותחת פתח להערכויות מס  בינלאומיות, בהתחשב בהוראות הדין הישראלי, דינים זרים ואמנות מס שונות אשר תוצאתן במידה ותיושם כראוי הנה הקלת נטל המס על התא המשפחתי הכולל. נציין כי הקמת מערך מעין זה מצריכה התחשבות במערכת מורכבת של שיקולים אישיים, משפחתיים ומיסויים ומצריכה בחינה מדוקדקת של הנתונים.

לצורך התייעצות בנושא מיסוי נאמנויות בפרט ומיסוי בינלאומי בכלל ניתן לפנות לחגי אלמקייס, רו"ח (משפטן), גדי אלימי, רו"ח (משפטן) או ללילך רובין-אשרוב, עו"ד.