סעיף 66(ה)(2) לפקודת מס הכנסה מעניק חישוב נפרד לבני זוג (בתנאי הסעיף), על הכנסתם עד לסכום של 42,000 ₪ בשנת המס 2006, אף אם הכנסתם באה ממקור הכנסה שהוא תלוי.

סעיף 66(ה)(2)(ב) לפקודה קובע תנאי למתן ההטבה האמורה והוא: "לבני הזוג אין הכנסה אחרת לפי 2(1) או (2), למעט הכנסה כאמור שקבע שר האוצר בתקנות…" (למיטב ידיעתנו, טרם הותקנו תקנות).

עיוות נוצר במקרה בו לאחד מבני הזוג הכנסה נוספת ("צדדית") – 2(1) או (2), שכן אז יאבדו בני הזוג את כל זכאותם לחישוב נפרד בגין הכנסה שעד 42,000 ₪, כך שיתכן וידרשו לשלם מס הגבוה אף מההכנסה הנוספת (לדוגמא: שני בני זוג עובדים בעסק משותף – מרוויחים כ- 100,000 ש"ח בשנה, זכאים לחישוב נפרד על הכנסה בסך 42,000 ש"ח. אם לאישה או לבעל הכנסה נוספת, נניח מהרצאות, בסך 5,000 ש"ח בשנה, יאבדו את זכאותם לחישוב הנפרד וידרשו לשלם מס נוסף הגבוה אף מ- 5,000 ש"ח).

לדעתנו, המטרה בהוספת התנאי כאמור בסעיף 66(ה)(2) הייתה למנוע מצבים בהם אחד מבני הזוג אינו עובד בעסק המשותף אלא עובד במקום אחר, אולם מדווח כעובד בעסק המשותף אך ורק על מנת לזכות בהטבה על פי סעיף 66(ה)(2). כיוון שלא נקבעו תקנות, נפגעים אותם נישומים להם הכנסות נוספות לא מהותיות. טוב יעשו ברשות המיסים אם יבהירו ו/או יאפשרו מתן החישוב הנפרד במקרים אלו.