מבזק מס מספר 178 - 2.11.2006

ביום 29.10.2006 ניתן בביהמ"ש המחוזי בתל אביב פס"ד ע"ש 001033/05 בענין צ'ק פוינט (להלן: המערערת). הנדון: האם ניתן לקזז מס תשומות בגין יעוץ ביטוחי וכן בגין יעוץ בעסקאות גידור לצמצום סיכוני מטבע.

לעניין הייעוץ הביטוחי טען מנהל המע"מ (להלן: המשיב) כי בהתאם לסעיף 41 לחוק מע"מ כיוון שהמבטח מתחייב לפצות את המערערת בקרות האירוע הביטוחי ופיצוי זה  פטור ממע"מ הרי שקיים קשר ישיר בין ההוצאה להכנסה הפטורה, ולפיכך לא ניתן לנכות את מס התשומות.

ביהמ"ש, בהסתמך על פס"ד ממן, עיט, החברה לפיתוח כפר הורדים ואחרים, קובע את העיקרון לפיו הדרישה המגולמת בסעיף 41 לחוק מע"מ הינה אמנם שהתשומות משמשות בעסקה החייבת במע"מ. אולם, גם כאשר נחזה כי ישנן בעסק עסקאות פטורות שיש לכאורה לשלול בגינן תשומות, אך מנגד ניתן לטעון כי התשומות משמשות את העסק בכללותו, קרי, השירותים ניתנים לצרכי העסק והעסקאות בו חייבות במס, אזי ניתן יהיה לקזז

ביהמ"ש מקבל את טענות המערערת כי הבטחת השער הינה בגין "שמירה על ערכה של התמורה (ממכירות החברה) המתקבלת ביין יפני מול שער הדולר". מתעלה ביהמ"ש וקובע כי העסקאות שיופקו מעסקאות גידור אלו הינן חייבות במע"מ, ובלשונו: "כל הפרשי השער אשר יתקבלו כתוצאה מהיעוץ בגין עסקת הגידור, מהווים חלק בלתי נפרד מתמורת מכירת המערערת ללקוחות ביפן" לאור האמור, התיר ביהמ"ש את קיזוז התשומות בגין

התשומות. עם זאת, כאשר ניתן לייחס תשומה מסוימת לעסקה מסוימת הפטורה ממס, אזי תשומה זו לא תותר בניכוי.

במקרה הנדון, בין השאר, בהסתמך על מכתב נותן השירות שהבהיר כי "אבן הפינה" לשרותיו הינה שרות בענייני תביעות ביטוחיות (אשר, הפועל היוצא היחיד מהן הינו פיצוי ביטוחי שאינו עסקה לצורך חוק מע"מ), קובע ביהמ"ש כי יש להחיל את תקנה 18 (ב)(3) לתקנות מע"מ ולהתיר רבע מהתשומות בלבד. עם זאת מבהיר ביהמ"ש באופן כללי, כי קבלת שירותי יעוץ באשר למערך הביטוחי הכולל של חברה עסקית פעילה יותר כתשומה מותרת.

בעניין השרותים בגין עסקאות הגידור: עיקר עלויות החברה והכנסותיה נקובים ב-$, למעט העסקאות עם יפן המתבצעות ביין יפני, לכן מבצעת המערערת עסקאות גידור מטבעיות $ מול היין היפני.

עסקאות אלו.

ואנו נחרדים דווקא מחלק הפסיקה בו נתקבל הערעור: במקרה דנן מדובר בתמורת יצוא, קרי חבות במע"מ בשיעור אפס. ומה יעלה בגורל עסקאות הפרשי שער מגידור עסקאות שאינן זוכות למע"מ בשיעור אפס?

היש לחייב עסקאות אלו כשאר תמורות העסקה במע"מ בשיעור מלא?!

ביום 29.10.2006 ניתן בביהמ"ש המחוזי בתל אביב פס"ד ע"ש 001033/05 בענין צ'ק פוינט (להלן: המערערת). הנדון: האם ניתן לקזז מס תשומות בגין יעוץ ביטוחי וכן בגין יעוץ בעסקאות גידור לצמצום סיכוני מטבע.

לעניין הייעוץ הביטוחי טען מנהל המע"מ (להלן: המשיב) כי בהתאם לסעיף 41 לחוק מע"מ כיוון שהמבטח מתחייב לפצות את המערערת בקרות האירוע הביטוחי ופיצוי זה  פטור ממע"מ הרי שקיים קשר ישיר בין ההוצאה להכנסה הפטורה, ולפיכך לא ניתן לנכות את מס התשומות.

ביהמ"ש, בהסתמך על פס"ד ממן, עיט, החברה לפיתוח כפר הורדים ואחרים, קובע את העיקרון לפיו הדרישה המגולמת בסעיף 41 לחוק מע"מ הינה אמנם שהתשומות משמשות בעסקה החייבת במע"מ. אולם, גם כאשר נחזה כי ישנן בעסק עסקאות פטורות שיש לכאורה לשלול בגינן תשומות, אך מנגד ניתן לטעון כי התשומות משמשות את העסק בכללותו, קרי, השירותים ניתנים לצרכי העסק והעסקאות בו חייבות במס, אזי ניתן יהיה לקזז

ביהמ"ש מקבל את טענות המערערת כי הבטחת השער הינה בגין "שמירה על ערכה של התמורה (ממכירות החברה) המתקבלת ביין יפני מול שער הדולר". מתעלה ביהמ"ש וקובע כי העסקאות שיופקו מעסקאות גידור אלו הינן חייבות במע"מ, ובלשונו: "כל הפרשי השער אשר יתקבלו כתוצאה מהיעוץ בגין עסקת הגידור, מהווים חלק בלתי נפרד מתמורת מכירת המערערת ללקוחות ביפן" לאור האמור, התיר ביהמ"ש את קיזוז התשומות בגין

התשומות. עם זאת, כאשר ניתן לייחס תשומה מסוימת לעסקה מסוימת הפטורה ממס, אזי תשומה זו לא תותר בניכוי.

במקרה הנדון, בין השאר, בהסתמך על מכתב נותן השירות שהבהיר כי "אבן הפינה" לשרותיו הינה שרות בענייני תביעות ביטוחיות (אשר, הפועל היוצא היחיד מהן הינו פיצוי ביטוחי שאינו עסקה לצורך חוק מע"מ), קובע ביהמ"ש כי יש להחיל את תקנה 18 (ב)(3) לתקנות מע"מ ולהתיר רבע מהתשומות בלבד. עם זאת מבהיר ביהמ"ש באופן כללי, כי קבלת שירותי יעוץ באשר למערך הביטוחי הכולל של חברה עסקית פעילה יותר כתשומה מותרת.

בעניין השרותים בגין עסקאות הגידור: עיקר עלויות החברה והכנסותיה נקובים ב-$, למעט העסקאות עם יפן המתבצעות ביין יפני, לכן מבצעת המערערת עסקאות גידור מטבעיות $ מול היין היפני.

עסקאות אלו.

ואנו נחרדים דווקא מחלק הפסיקה בו נתקבל הערעור: במקרה דנן מדובר בתמורת יצוא, קרי חבות במע"מ בשיעור אפס. ומה יעלה בגורל עסקאות הפרשי שער מגידור עסקאות שאינן זוכות למע"מ בשיעור אפס?

היש לחייב עסקאות אלו כשאר תמורות העסקה במע"מ בשיעור מלא?!

 132 לפקודת מס הכנסה התווסף סעיף 85א' הקובע כי עסקה בינלאומית שבה מתקיימים יחסים מיוחדים שבשלהם נקבע מחיר לנכס, זכות, שירות, או שנקבעו תנאים אחרים לעסקה באופן שהופקו ממנה פחות רווחים מאשר היו מופקים בנסיבות העניין, אילו נקבעו המחיר או התנאים בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים, תדווח העסקה בהתאם לתנאי השוק ותחויב במס בהתאם.

סעיף 85א(ג) קובע כי פקיד השומה יהא רשאי לדרוש, והנישום יהיה חייב להציג, מסמכים ונתונים המצויים בידיו הנוגעים לעסקה או לצד לעסקה שהוא תושב זר והדרך  לקביעת מחיר העסקה.

סעיף 85א(ה) מעניק לשר האוצר את הזכות לקבוע את הדרכים והשיטות להכרה במחיר העסקה או בתנאיה כאשר העסקה הבין לאומית נעשית בין צדדים קשורים.

בימים אלו אישרה הכנסת את תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) התשס"ו – 2005 (להלן: התקנות). לפיכך, מעתה יש ליישם את הוראות סעיף 85א' לפקודה שתחילתו הותנתה בכניסת התקנות לתוקף. בעוד בחקיקה הראשית נקבעו העקרונות לקביעת מחירי העברה, הרי שהתקנות מכתיבות את השיטות השונות לקביעת "תנאי השוק" בעסקה בנלאומית. עוד קובעות התקנות, כי על מנת לבחון האם עסקה נקבעה לפי "תנאי השוק" על החברה חלה חובה להגיש לפקיד השומה עבודת חקר לגבי תנאי השוק והשוואת העסקה הבינלאומית לעסקאות דומות בענף (Transfer Pricing Study). לצד החובות המנויות בסעיף, לנישום נתונה הזכות לפנות למנהל רשות המסים בבקשת אישור מוקדם בגין עסקה מסוימת או סדרת עסקאות דומות (advance pricing agreement-APA).

בהתאם לתקנות, עסקה בינלאומית הינה עסקה בין צדדים קשורים כאשר אחד או יותר מהצדדים לעסקה הוא תושב חוץ או שההכנסה מהעסקה היא הכנסה החייבת במס גם מחוץ לישראל. על מנת לעמוד בחובותיו או ליהנות מזכויותיו, על הנישום להגיש לרשות המסים עבודת חקר בדבר מחירי ההעברה, בתוך 60 יום ממועד הדרישה על ידי פקיד השומה, או במועד פנייה לקבלת אישור מוקדם.

עבודת החקר תכלול, בין השאר, את הפרטים הבאים:

• פרטים מלאים על הנישום ועל הצדדים הקשורים הרלוונטים לעסקה הנבחנת.
• תיעוד מלא של העסקאות הבין חברתיות.
• סקירה של תחום הסביבה הכלכלית שהנישום פועל בה.
• פירוט לגבי הסיבות לבחירת שיטת ההשוואה ומאפייני ההשוואה.

במבזק מס זה הצגנו את חובת הדיווח עפ"י פקודת מס הכנסה, במבזקי המס הבאים נתייחס בהרחבה לתקנות מכוח החוק.

לאור כל האמור לעיל, נערכת המחלקה למיסוי בינלאומי במשרדנו על מנת לעמוד לשירותכם לצורך הכנת עבודת החקר ועמידה בדרישת חובת הדיווח הנדרשת מפקיד השומה, וכן לפנייה לרשויות המס בבקשה לאישור מוקדם. וטוב להקדים תרופה למכה…

 132 לפקודת מס הכנסה התווסף סעיף 85א' הקובע כי עסקה בינלאומית שבה מתקיימים יחסים מיוחדים שבשלהם נקבע מחיר לנכס, זכות, שירות, או שנקבעו תנאים אחרים לעסקה באופן שהופקו ממנה פחות רווחים מאשר היו מופקים בנסיבות העניין, אילו נקבעו המחיר או התנאים בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים, תדווח העסקה בהתאם לתנאי השוק ותחויב במס בהתאם.

סעיף 85א(ג) קובע כי פקיד השומה יהא רשאי לדרוש, והנישום יהיה חייב להציג, מסמכים ונתונים המצויים בידיו הנוגעים לעסקה או לצד לעסקה שהוא תושב זר והדרך  לקביעת מחיר העסקה.

סעיף 85א(ה) מעניק לשר האוצר את הזכות לקבוע את הדרכים והשיטות להכרה במחיר העסקה או בתנאיה כאשר העסקה הבין לאומית נעשית בין צדדים קשורים.

בימים אלו אישרה הכנסת את תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) התשס"ו – 2005 (להלן: התקנות). לפיכך, מעתה יש ליישם את הוראות סעיף 85א' לפקודה שתחילתו הותנתה בכניסת התקנות לתוקף. בעוד בחקיקה הראשית נקבעו העקרונות לקביעת מחירי העברה, הרי שהתקנות מכתיבות את השיטות השונות לקביעת "תנאי השוק" בעסקה בנלאומית. עוד קובעות התקנות, כי על מנת לבחון האם עסקה נקבעה לפי "תנאי השוק" על החברה חלה חובה להגיש לפקיד השומה עבודת חקר לגבי תנאי השוק והשוואת העסקה הבינלאומית לעסקאות דומות בענף (Transfer Pricing Study). לצד החובות המנויות בסעיף, לנישום נתונה הזכות לפנות למנהל רשות המסים בבקשת אישור מוקדם בגין עסקה מסוימת או סדרת עסקאות דומות (advance pricing agreement-APA).

בהתאם לתקנות, עסקה בינלאומית הינה עסקה בין צדדים קשורים כאשר אחד או יותר מהצדדים לעסקה הוא תושב חוץ או שההכנסה מהעסקה היא הכנסה החייבת במס גם מחוץ לישראל. על מנת לעמוד בחובותיו או ליהנות מזכויותיו, על הנישום להגיש לרשות המסים עבודת חקר בדבר מחירי ההעברה, בתוך 60 יום ממועד הדרישה על ידי פקיד השומה, או במועד פנייה לקבלת אישור מוקדם.

עבודת החקר תכלול, בין השאר, את הפרטים הבאים:

• פרטים מלאים על הנישום ועל הצדדים הקשורים הרלוונטים לעסקה הנבחנת.
• תיעוד מלא של העסקאות הבין חברתיות.
• סקירה של תחום הסביבה הכלכלית שהנישום פועל בה.
• פירוט לגבי הסיבות לבחירת שיטת ההשוואה ומאפייני ההשוואה.

במבזק מס זה הצגנו את חובת הדיווח עפ"י פקודת מס הכנסה, במבזקי המס הבאים נתייחס בהרחבה לתקנות מכוח החוק.

לאור כל האמור לעיל, נערכת המחלקה למיסוי בינלאומי במשרדנו על מנת לעמוד לשירותכם לצורך הכנת עבודת החקר ועמידה בדרישת חובת הדיווח הנדרשת מפקיד השומה, וכן לפנייה לרשויות המס בבקשה לאישור מוקדם. וטוב להקדים תרופה למכה…