בימים אלו התקבל פס"ד בעניין אברהם פוליטי (וע' 5/2005)  הדן באופן חלוקת השבח שנוצר ממכירת נכס מקרקעין בין התקופות שעד יום התחילה כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין (7.11.2001) והתקופה שלאחריו.

דובר בנישום שרכש ב- 1.92 קרקע עם שותף (50% – 50%)  ב- 8.02 רכש הנישום כ- 22% נוספים מהשותף, ולאחר מכן הוסכם על בניית בית בן 7 דירות על המקרקעין, מתוכן 5 דירות תבננה על חלקו של הנישום. הנישום מכר שתיים מהדירות בבעלותו וטען, תוך הסתמכות על פס"ד אינטר בילדינג וקלס, כי כיוון שהשבח הריאלי התהווה ונצמח החל ממועד יוזמת ובניית הדירות, שבוצעה לאחר תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין, יש לקבוע שיעור מס של 25% על כל השבח הריאלי ולא לערוך חישוב לינארי, אשר במקרה הספציפי יוצר עיוות מס.

לעומתו, טען המנהל כי אופן חלוקת השבח בין התקופות שלפני יום התחילה ולאחריו נקבע מפורשות ע"י המחוקק בהגדרת "שבח ריאלי עד יום התחילה" שבסעיף 47 לחוק וזאת לצורך פשטות ויעילות, והכל במודעות לאפשרות לחוסר צדק אפשרי.

יודגש כי לא היתה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לקביעה כי כל השבח הריאלי נצמח, כטענתה נישום, לאחר 7.11.01.

ועדת ערר קבעה כי

:"…שיטת החישוב הלינארית היא חזקה הניתנת לסתירה ואינה חלוטה…יש, כדי להגשים את מטרת החוק לאמתה, לאפשר למוכר המקרקעין להוכיח עובדתית את מועד היווצרות השבח הריאלי."

פס"ד זה הוא, כפי הנראה סדק ראשון בחומת החישוב הלינארי. אין ספק כי בהסתמך על הפסיקה הענפה, שחלקה הוזכרה בפסק הדין, יכול וחזקות נוספות בדיני המס, הניתנות לסתירה עובדתית ע"י הנישום, לא יהוו  עוד חזקה חלוטה.