ביום 12/12/2023 נתקבלה תביעתו של אלכסנדר שטארק (ב"ל 18846-02-21) (להלן – המבוטח) לביטול דמי ביטוח בגין הכנסות מדמי שכירות בשוויץ, בהסתמך על הלכת אולך בביה"ד הארצי.

תמצית עובדתית

• למבוטח, תושב ישראל – נכסים בשוויץ (לא מצויין האם דירות מגורים, או נכסים אחרים) שאותם הוא השכיר לאורך השנים. בשנת 2016 דיווח ושילם לראשונה לרשות המיסים על הכנסות אלו בגין שנים 2004-2014. בהמשך הוגש דיווח גם בגין שנים 2015-2019.

• בדוח צוין כי ההכנסות משותפות לו ולבת זוגו. בגין ההכנסות שולם מס בהתאם לסעיף 121 לפקודה. (שיעור מס שולי)

• ב-2019 התקבלו בביטוח לאומי (להלן- ב"ל) שומותיו של המבוטח ממס הכנסה ובהתאם נדרש המבוטח בתשלום דמי ביטוח בגין שכ"ד בחו"ל מ- 1/2004.

• המבוטח הגיש בקשה לשיתוף נכסים עם בת זוגו, וב-15/08/2019 הודיע לו הב"ל כי עפ"י הוראות מנהל הביטוח, חלוקת הכנסות בנכסים הרשומים על שם שני בני זוג תאושר בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו לה, 50% לכל אחד מבני הזוג.

• לפיכך אושרה חלוקת ההכנסות משנת 2017.

• במהלך ניהול ההליך, נסוג הב"ל חלקית מעמדתו והודיע על אישור הדרישה לחלוקה 7 שנים אחורנית (כנראה בהסתמך על פס"ד בנדלי). (ראה מבזק מס מספר 972)

• התובע הגיש תביעה לביה"ד האזורי לביטול כל החיובים.

עיקר טענות הצדדים

• המבוטח טוען כי ההכנסות פטורות מדמי ביטוח בהתאם להוראות סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי (הפוטר מדמי ביטוח הכנסות שכ"ד בחו"ל שדווחו וחוייבו במס לפי סעיף 122א לפקודה קרי – שיעור 15% מהמחזור וללא כל הוצאות, פרט להוצאות פחת), ובהתאם להלכת אולך. (ראה מבזק מס מספר 907)

• הב"ל טוען כי סעיף 122א חל רק על מי שהכנסות שכירות שלו מחו"ל דווחו במסלול 15% מס מחזור, ואילו התובע דיווח לפקיד השומה על הכנסותיו אלו במסלול הרגיל קרי על הרווח הנקי מהן: הכנסות בניכוי כל ההוצאות (ומן הסתם גם תוך דרישת זיכוי מס ששולם בשוויץ על רווחים אלו).

טענות פרוצדורליות של הב"ל

• הב"ל ביקש להתלות הדיון בהליך עד למתן החלטה בתובענה ייצוגית שהוגשה נגדו בעניין גביית דמי ביטוח "שלא כדין" מהכנסות שכ"ד בחו"ל, בנסיבות דומות לפסה"ד דנן. ביה"ד לא קיבל בקשה זו משנימוק עיקרי של הב"ל לכך, נמוג, ולא נאריך בזאת.

• הב"ל טען שבעניין אולך ניתנה הכרעת ביה"ד בנסיבות דיוניות שלא אפשרו לו להציג את טיעוניו, שנדחו בשל עיתוי העלאתן. גם טענה זו נדחתה ע"י ביה"ד, שכן לדבריו ניתנה לב"ל ההזדמנות לשטוח כל טענותיו המשפטיות בהליך הנוכחי, כמו גם כי ביה"ד הארצי התייחס לגופן לכל טענות הב"ל.

הכרעת ביה"ד

ביה"ד אינו עורך ניתוח משפטי משלו ומסתמך לחלוטין על הניתוח והתוצאה בהלכת אולך (ראו הפניה לעייל) וקובע בפשטות כך:

"אשר על כן, ובהתאם להלכה שנפסקה בעניין אולך, ובשים לב לכך שכאמור בעניין אולך, הפטור מדמי ביטוח על הכנסות מדמי שכירות מחוץ לישראל חוקק בשנת 2004 (סעיף 13 לפסק הדין), בית הדין נעתר לתביעת התובע וקובע שהכנסות פאסיביות מנכס בחו"ל פטורים מתשלום דמי ביטוח וכי בטלים קנסות שהושתו על התובע עקב איחור בתשלומם.

התוצאה

בהתאם לכך, התביעה מתקבלת. דרישת תשלום דמי ביטוח שהוצגה לתובע בגין הכנסות משכר דירה מנכס בשוייץ החל משנת 2004 – מבוטלת, ומבוטל כל חיוב שבו חויב התובע בגין אי תשלום דמי הביטוח במועד….".  כך גם בוטלו כל חיובי הקנסות שהוטלו בגין חיובים אלו.

בשולי הדברים

• מסקנה וככל שלא ישתנה החוק או ינתן פס"ד נוגד להלכת אולך בביה"ד הארצי – כל ההכנסות מהשכרת נכסים בחו"ל (וככל הנראה לאו דווקא דירות מגורים), שאינן מגיעות כדי עסק, פטורות מדמי ביטוח לאומי.

• לא למותר להציג את האבסורד המתקבל מהלכת אולך ואימוצה בפס"ד זה:

בעוד שהכנסות מהשכרת נכסים שלא למגורים בישראל – חייבים בתשלום דמי ביטוח, הרי שהכנסות מהשכרת נכסים שלא למגורים המצויים בחו"ל – יהיו פטורים מדמי ביטוח ! מובן כי המחוקק לא כיוון לכך.

• נציין כי ביה"ד בפסק דנן נקלע משום מה לטעות בקריאת חלק מהלכת אולך, ומהכרות נכונה עם כרונולגיית החקיקה:

בעוד שתיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי  שקבע לראשונה פטור מדמי ביטוח על הכנסות שכירות בחו"ל, חוקק רק בשנת 2008, הרי שביה"ד דכאן, מבטל חיובים כאמור כבר משנת 2004, באומרו כי הסעיף חוקק בשנת 2004, וכך לדבריו (ראה הציטוט לעייל)  נכתב גם בסעיף 13 להלכת אולך, אלא שבסעיף 13 להלכת אולך מופיע כך:

"נקדים ונעיר, כי הפטור להכנסות הקבוע בסעיף 122 לפקודה, החל על שכירות של נכס בישראל, התווסף לסעיף 350(א) לחוק במסגרת תיקון 76 לחוק שנכנס לתוקף בשנת 2004. הנוסח הנוכחי, הכולל לראשונה גם פטור על הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל לפי סעיף 122א לפקודה התווסף לסעיף 350(א) לחוק בתיקון 103 משנת 2008".

לפרטים נוספים ניתן לפנות למר חיים חיטמן ולרו"ח  (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.