מבזק מס מספר 993 - 23.11.2023

הפיצוי העקיף המגיע לעסק (ללא קשר למיקומו בארץ) הניזוק בעקבות מלחמת חרבות ברזל (להלן: המלחמה) עפ"י המסלול הירוק מכוח חוק תוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה-חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (להלן: חוק הסיוע הכלכלי) מהווה למעשה מענק לעידוד המשכיות עסקית בכך שמעניק החזר חלקי  מהוצאות העסק לרבות החזר חלקי משכ"ע ששולם לעובדים בתקופה הקובעת, בכפוף לתקרת פיצוי (פירוט במבזקנו מס' 990).

לעומתו, המסלול האדום מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן- החוק)  מעניק לעסקים הנמצאים ב"יישוב ספר" (רשימה סגורה בהתאם לפרסום בחוק) פיצוי מלא ללא נוסחה וללא תקרה בגין אובדן או פגיעה ברווחי העסק בעקבות המלחמה, וזאת ע"י הגשת תביעה פרטנית המבססת את רמת הנזק, הקשר הסיבתי למלחמה ואופן חישובו.

כעת נוסף מסלול חדש – המסלול האזור המיוחד ("כתום"):

ביום 20.11.2023 פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל) (הוראת שעה),  התשפ"ד- 2023 (להלן: תקנות הו"ש או המסלול הכתום, לפי העניין).

תקנות הו"ש למעשה נשענות על בסיס תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן: התקנות העיקריות) אשר עליהן נוספו כמה וכמה שינויים בהגדרות והוראות שונות על מנת להתאימן למצב המלחמתי השורר בימים אלו בארץ. כן מבוצעת התאמה של אופן חישוב הנזק העקיף לעסקים השונים בהתאם לאזור הגאוגרפי עפ"י רמת החשיפה והפגיעה מהמצב הבטחוני, הן בצפון והן בדרום.

למעשה, לאור הנזקים העקיפים הרבים שנגרמים לעסקים רבים בעקבות המלחמה, בשטחים נרחבים יותר בצפון ובדרום, המחוקק מרחיב את רשימת הישובים והאזורים בהם ניזוקים יוכלו לקבל פיצויים בסכומים גבוהים יותר, המבוססים על אובדן רווחים ולא רק על החזר חלקי בגין הוצאות המזכות בכך, והכל במגבלת תקרת פיצוי.

במסגרת התוספות לתקנות הו"ש פורסמו רשימות הישובים בצפון (עד 9 ק"מ בקירוב מהגבול הצפוני – לפי רשימה פרטנית בתוספת הרביעית בהו"ש) ובדרום (עד כ – 40 ק"מ מגבול רצועת עזה – לפי רשימה פרטנית בתוספת השנייה בהו"ש) – (להלן ביחד – "האזור המיוחד") –  אשר ניזוקים שם רשאים לתבוע פיצוי בשל נזק עקיף במסלול הכתום, וזאת בהתאם ל- 3 חלופות לפי בחירתו (ובתנאי שהנזק העקיף נגרם כתוצאה מנזק המלחמה): מסלול שכר עבודה, מסלול מחזורים, ומסלול חקלאים.

נכון לעכשיו – פיצוי לנזק עקיף שאירע בתקופת הקובעת במסלול הכתום הינה בשלב זה עבור 7.10.2023 עד 31.10.2023 בלבד!!! כלומר, תקופת הזכאות הינה אוקטובר 2023, תקופה שכנראה תוארך בהתאם לנסיבות והמשך הלחימה.

יודגש כי בהו"ש לא נדרש כלל מינימום של ירידת מחזורים ביחס לתקופת הבסיס, כתנאי לזכאות לפיצוי.

מסלול שכר עבודה – לגבי ניזוק  שהוא מעסיק (שאיננו קיבוץ או "מוסד ציבורי זכאי") – פיצוי בסך 520 ₪ לכל יום היעדרות מעבודה למשרה מלאה, ששילם המעסיק לעובד בעד "יום היעדרות בשל המצב הבטחוני" (בהתאם להגדרה בסעיף)(לא נקבעה תקרה לסך המענק).  

מסלול מחזורים – ניזוק שארע לו נזק באזור המיוחד ושילם שכר לעובדיו בעד "יום היעדרות בשל המצב הבטחוני", סכום הפיצוי בגין שווי של נזק עקיף יהיה כדלקמן:

"סכום הוצאות השכר הנחסכות": סכום השכר לתקופת הזכאות "בעבור כלל העובדים שהוצאו לחל"ת, שפוטרו או שעבודתם הופסקה בדרך אחרת…", כשהוא מוכפל פי 6 או 12

למדווחים חד- חודשי – 12 * 1.25 * (שכר מדווח 10/22 פחות שכר 10/23),

למדווחים דו-חודשי  – 6 * 1.25 * (שכר מדווח 9+10/22 פחות 9+10/23).

נדגיש כי בשונה ממענקי הקורונה, לא נקבעה תקרה למשלים ההוצאה הנחסכת (בזמנו נקרא: "מקדם השתתפות בהוצאות קבועות", שהוגבל ל-30% בכל אופן), למעט שני הענפים הבאים להם נקבעה תקרה: מסחר סיטונאי/קמעונאי בדלק- עד 7.5%, קבלן כוח-אדם – עד 12%.

יצויין כי בכל מקרה וככל שתוצאת התחשיב לעייל, איננה עולה בקנה אחד עם גובה ההוצאות הנחסכות, למנהל ניתנה הסמכות לקבוע (להגדיל/להקטין) מקדם אחר.

בכל מקרה, סה"כ הפיצוי במסלול המחזורים לא יעלה על 2.5 מיליון ₪.

ענפים מיוחדים

"קבלן ביצוע" – כהגדרתו בחוק הסיוע הכלכלי ורק ביחס לעבודות של קבלן מבצע, ובתנאי שהנזק אירע באזור המיוחד.

הפיצוי הינו בהתאם לנוסחה שנקבעה בחוק הסיוע הכלכלי, כאשר תקופת הזכאות הינה חודש 10/2023 בלבד, והכל עד תקרה של 2.5 מיליון ₪.

חקלאים –נקבעו 2 מסלולי משנה, מותנים במיקום הנזק:

• במידה והנזק נגרם לגידולים חקלאיים באזור המיוחד (לפי רשימה פרטנית בתוספת השנייה ו/או הרביעית לתקנות הו"ש), והניזוק שילם שכ"ע יומי לעובדו שנעדר בשל המצב הבטחוני – סכום הפיצוי יהיה – סך של 12,844 ₪ כפול מס' העובדים המועסקים בשטחים הנ"ל.

• לגבי חקלאי שיש לו נזק לגידולים חקלאיים באזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים בתוספת השלישית לתקנות הו"ש (ישובים באזור הדרום בלבד בטווח של כ- 20 ק"מ מגבול עזה, לפי רשימה פרטנית)- הסכום כאמור לעיל (לפי שכר) או הנזק הממשי (לפי חישוב פרטני), עפ"י בחירתו.

בכל מקרה, סה"כ הפיצוי לחקלאי לא יעלה על 3 מיליון ₪ לתקופת הזכאות.

תביעה במסלול הכתום (בהתאם לתת המסלול שנבחר) כאמור לעיל ניתן להגיש באופן מקוון דרך אתר רשות המיסים (ניתן להגיש תביעה כאמור עד 16.3.2024 או מועד מאוחר יותר שיפורסם. במידה והתביעה או חלקה תידחה הניזוק יקבל הודעת החלטה מנומקת בכתב, עליה ניתן להגיש השגה מנומקת תוך 60 יום מקבלת ההחלטה. החלטה בהשגה תינתן לניזוק תוך 8 חודשים (במידה ולא התקבלה החלטה כאמור – ההשגה מתקבלת !!!), עליה ניתן להגיש ערר לוועדת ערר תוך 60 יום מקבל ההחלטה בהשגה. במהלך הליכי בירור התביעה, הניזוק יכול לקבל מקדמות על חשבון הפיצויים והכל בהתאם לכללים שנקבעו במסלול הירוק. סכום הפיצוי שישולם יהיה צמוד למדד בתוספת ריבית מס הכנסה כמקובל.

למשרדנו ניסיון רב בליווי עסקים בנושא פיצוי של נזק עקיף בכל המסלולים השונים והמגוונים, הן במהלך בחירת המסלול המתאים לניזוק והן במסגרת הגשת התביעה וניהול הסדרי השומה , השגה וערר הקשורים אליה וככל שנדרשים להם עד קבלת הפיצוי המיוחל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא ולרו"ח רונית בר, ממשרדנו.  

ביה"ד האזורי בת"א (ב"ל 46223-09-22) דחה ביום 8/11/2023, את תביעתה של מור מעודה לדמי אבטלה, עת שהתה מחוץ לישראל בתקופת הקורונה, כאשר שירות התעסוקה פטר דורשי עבודה מלהתייצב פיזית בלשכת העבודה והסתפק ברישום מקוון.

רקע חוקי

סעיף 163(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע, שרואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.

עיקרי הרקע העובדתי

• המבוטחת אזרחית ישראלית תושבת ארה"ב, כשתבעה דמי אבטלה הייתה תושבת ישראל.

• המבוטחת פוטרה מעבודתה בעת התפרצות הקורונה וב-30/6/2020 הגישה תביעה לדמי אבטלה. הביטוח הלאומי (להלן: ב"ל) אישר זכאותה לדמי אבטלה מיום 1/6/2020 עד 30/6/2021.

• ביום 9/7/2020 טסה לארה"ב ושהתה בה עד 19/9/2020 לטענתה על מנת לתמוך בבן זוגה ובמשפחתו עקב פטירת אביו החורג וגילוי מחלתו של אביו הביולוגי.

• ביום 7/7/2021 הודיע לה הב"ל כי מאחר שדמי אבטלה שולמו לה עת שהתה בחו"ל – אינה זכאית לתשלום בגין התקופה מ- 10/7/2020 – 19/9/2020, ודרש ממנה השבה בסכום של כ- 27,000 ₪.

• המבוטחת פנתה למנכ"ל הב"ל והלינה על חובה. בתשובת הב"ל נטען כי מי ששוהה תקופה ממושכת בחו"ל, אינו עונה על הגדרת מובטל לפי סעיף 163 לחוק, על אף שבתקופת הקורונה ניתן פטור מהתייצבות בשירות התעסוקה. צוין כי עבור מובטלים ששהו בחו"ל, נוצר חוב שנדרשו לשלמו.

• המבוטחת הגישה בקשה לוועדה לבחינת חובות, שהתכנסה פעמיים והחליטה שלא לבטל את החוב.

תמצית טעוני הצדדים

• המבוטחת טענה כי היא עונה להגדרת מובטל בחוק. במהלך הקורונה בוטלה חובת התייצבות בשירות התעסוקה, לפיכך, הניחה כי יציאתה לחו"ל לא תשלול זכאותה לגמלה. בדיקה מול נציגי הב"ל ובדיקה משפטית העלתה לטענתה, שלא נמצאו הוראות האוסרות על יציאה מהארץ כל עוד הזכאי לדמי אבטלה מוכן ומסוגל לעבוד.

• לטענתה, הב"ל לא טען ולו פעם אחת כי לא הייתה מסוגלת ומוכנה לבצע עבודתה, אלא באופן כללי טען כי מבוטח בחו"ל אינו מוגדר כמי שמוכן, מזומן ומסוגל לעבוד ואינו זמין לעבודה.

אופי עבודתה אינו מצריך נוכחות פיזית במשרדי החברה, שכן כעובדת הייטק  היא יכולה לבצע את עבודתה בכל מקום ללא נוכחות פיזית.

עיקר טיעוני הב"ל

המבוטחת אינה עונה על הגדרת מובטל, שכן בעת שהותה בחו"ל לא הייתה מוכנה ומסוגלת לעבוד ולא הייתה זמינה לעבודה. הב"ל הפנה לפס"ד איצקוש בבית הדין האזורי מחודש מרץ 2023, שם נפסק כי תובע ששוהה בחו"ל בתקופת הקורונה אינו זכאי לדמי אבטלה מאחר שלא היה מוכן ומסוגל לעבודה.

דיון והחלטה

המחלוקת המשפטית נסובה סביב השאלה אם המבוטחת עונה על הגדרת מובטל בחוק.

ביה"ד קובע כי החלטת ב"ל בדין יסודה.

• בעניין טיעונה כי עבודה בתחום עיסוקה כמהנדסת תוכנה בענף ההייטק אינו מחייב נוכחות פיזית בישראל, ביה"ד קובע כי לא הוכח כי מקצועה אינו דורש הימצאות פיזית במקום העבודה.

• עוד הוסיף ביה"ד כי על המבוטחת להיות מסוגלת "לעבוד" בכל עבודה אחרת המתאימה לה – שאינה דווקא במקצועה כמהנדסת תוכנה.

• טענת המבוטחת לפיה ביצעה בדיקה יסודית מול ב"ל ביחס לשלילת זכאותה במקרה של יציאה מהארץ לא גובתה בכל ראיה.

• בהלכת כרמלה דבש נפסק כי עצם הרישום של דורש העבודה בלשכת שירות התעסוקה במדור אבטלה, מעיד לכאורה על כך כי דורש העבודה הרשום בלשכת התעסוקה במדור זה, הוא מחוסר עבודה, המוכן והמסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו, וחזקה זו קיימת כל עוד לא הוכח ההיפך.

• ביה"ד מגיע למסקנה כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הב"ל הקובעת, שעל המבוטחת להשיב את דמי האבטלה שקיבלה, ולפיכך דין התביעה לביטול החוב להידחות.

יצויין כי ב- 8/11/2023,  נתקבל גם פס"ד בביה"ד האזורי בחיפה בעניין מימי סואעד, במקרה דומה.

גם שם נדרשה מבוטחת להחזר הגמלה בשל תקופת שהייה בחו"ל.

יש ליתן את הדעת בעניינם של מפוטרים או המצויים בחל"ת עקב מלחמת חרבות ברזל, המקבלים דמי אבטלה, ועקב הנסיבות בהן לשכות שרות תעסוקה שונות סגורות ו/או לא נדרשת התייצבות פיזית שלהם שם. דין זהה עלול  לחול  גם על מי מהם ששוהה בחו"ל, בזמן בו הוא מקבל דמי אבטלה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח – גלרט, מר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.