בוובינר שערך משרדנו ביום 14/11/2023 בנושא הפיצויים לנפגעי מלחמת "חרבות ברזל", במסלולי הפיצוי השונים, עלו שאלות רבות.
לטובת כלל הקוראים ננסה להציג את חלקן ולהשיב עליהן, במבזק זה:
נבהיר כי למעט התייחסות ספציפית למסלולים אחרים, התייחסותנו להלן הינה בנוגע לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (להלן: "הוראת השעה"), הקובעת פיצוי לניזוקים שעסקם בכל רחבי מדינת ישראל, שמחזור עסקיהם בשנת הבסיס עלה על 12,000 ₪ ועד 400 מיליון ₪ ואשר חוו ירידת מחזורים בתקופת הזכאות בשיעור העולה על 25% (למדווחים דו חודשי- 12.5%).
שאלה 1 – האם הוצאות ביטוח הינן חלק מהתשומות לחישוב הפיצוי?
תשובה – נוסח הוראת השעה קובע בהגדרת "תשומות שוטפות" – סך כל התשומות … לרבות תשומות החייבות בשיעור מע"מ אפס.
זאת בשונה מחקיקת מענקי הקורונה, שם נקבע בהגדרת תשומות שוטפות, לרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי סעיף 131 לפקודה, שאינן תשומות.
קרי – לפי לשון הוראת השעה "היבשה", הוצאות ביטוח אינן נכללות.
עם זאת לדעתנו, אין סיבה כלכלית לכלול תשומות במע"מ אפס ולא לכלול בתשומות השוטפות הוצאות שאינן "תשומות" כגון ארנונה, ריבית וכו'.
אנו מניחים שהנושא יובהר בהוראת הביצוע ומקווים כי הוצאות אלו יווספו לתשומות השוטפות.
____________________________________
שאלה 2 – עוסק פטור שהחל לפעול ב 1/2023 – איך ניתן לחשב זכאות לפיצויים?
תשובה – כל שיידרש עוסק פטור, בעת הגשת התביעה לפיצוי, הוא להצהיר כי חלה ירידה במחזור עסקאותיו ב"תקופת הזכאות" ביחס ל"תקופת הבסיס" בשיעור העולה על 25%.
לשם כך, עליו לוודא כי אכן חלה ירידה במחזור עסקאותיו כאמור. כיוון שפתח את עסקו לאחר ה- 1.9.2022, עליו לחשב את מחזור תקופת הבסיס עפ"י המחזור מתחילת הפעילות עד ספטמבר 2023 (9 חודשים), לחלק ל- 9 ולהשוות למחזור תקופת הזכאות (אוקטובר 2023 ובהמשך, נובמבר 2023). במידה וחלה ירידה של מעל 25% במחזור, יצהיר כך ויהא זכאי לפיצוי, שיחושב אוטומטית.
סכום זכאותו נקבע על פי המחזור בשנת הבסיס, קרי, המחזור בתקופה ינואר עד ספטמבר 2023 מגולם ל- 12 חודשים (יחלק ב- 9 ויכפול ב- 12) ולפי התוצאה ייקבע סכום המענק לכל תקופת זכאות.
____________________________________
שאלה 3 – איך יהלומן ייחשב את המחזור לפיצוי?
תשובה – בתקופת הקורונה שולמו מענקים לניזוקים בענף היהלומים על אף שחל עליהם פטור לפי סעיף 33 לחוק מע"מ. מענקי הקורונה חושבו בהתבסס על מחזור עסקאות ממוצע ועל מקדם השתתפות בהוצאות בשיעור קבוע. אנו מניחים שאופן חישוב שיעור הירידה במחזורים ובחינת מחזור העסקאות בשנת הבסיס יובהר בהוראת ביצוע.
הוראת השעה קובעת מפורשות כי מקדם ההוצאות הקבועות ליהלומן יהא המקדם שהיה נקבע בהתאם לשיעור הירידה במחזור, כשהוא מוכפל בשיעור של 0.19 (לדוגמה אם ירד במחזורים בשיעור 85%, יחשב את מרכיב ההוצאות הקבועות במענק לפי מקדם הוצאות קבועות בשיעור 4.18%.
____________________________________
שאלה 4 – עסק שנמצא בטווח 7 ק"מ בסמוך לגבול – לאיזה מסלול פיצויים זכאי?
תשובה – ניזוק המצוי בטווח 7 ק"מ מהגבול וכן בישובים אחרים רחוקים יותר ככל שנכללו בהגדרת "יישוב ספר" – יכול לבחור בין מסלול אדום, לבין כל אחד מהמסלולים האחרים – לפי בחירתו.
____________________________________
שאלה 5 – עסק הוציא 3 מעובדיו לחל"ת ב- 8/10/2023, האם משכורת אוקטובר, שלא שולמה על ידי העסק תיכלל בחישוב הפיצוי?
תשובה – בחישוב "חלק השכר המזכה" בפיצוי זכאי הניזוק לפיצוי חלקי המחושב ביחס ל"שכר העבודה אשר שולם לעובדים בעד התקופה המזכה ….כפי שדווח לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות מס הכנסה…", הכל במגבלות חישוב השכר הממוצע לחודש. עובדים שהוצאו לחל"ת ולא שולם להם שכר ממועד יציאתם לחל"ת- חלק השכר שהמעסיק נמנע מתשלומו לא ייכלל בחישוב.
עולה השאלה, האם ייספרו במניין העובדים בתחשיב השכר הממוצע? לדעתנו, גם אם עבדו בחלק מהחודש (בתקופת הזכאות באוקטובר עבדו בתחילת החודש) יימנו במספר העובדים.
_____________________________________
שאלה6 – המבנה של העסק נפגע מפגיעה ישירה במהלך המלחמה וניזוק, ולכן לא היה ניתן להפעיל את העסק. לאיזה פיצוי זכאי העסק?
תשובה – הפגיעה במבנה הינה פגיעה ישירה ולכן הניזוק זכאי לפיצוי ישיר ללא תלות במיקום המבנה.
אם המבנה שנפגע הינו ב"ישוב ספר", אזי הניזוק זכאי גם לפיצוי בגין הנזק העקיף שנגרם בגין הפסד הרווחים כתוצאה מאי הפעלת העסק עד לתיקון הנזקים, וגם לנזקים עתידיים, ככל שיוכחו.
במידה והעסק אינו ב"ישוב ספר", הוא זכאי לפיצוי בגין הנזק הממשי למבנה. בעניין הנזק העקיף, לשון החוק אינה ברורה באופן חד משמעי, אך תכלית החקיקה והפסיקה יכולים לסייע בגיבוש טענות לקבלת פיצוי בגין הנזק העקיף על פי אובדן הרווחים עד לשיקום הנכס והחזרתו לתפעול.
יובהר כי יתכן ויהיה זכאי לפיצוי עקיף באחד המסלולים הירוקים (בהתאם לתקנות) – במידה ועומד בקריטריונים של ירידה במחזורים.
_____________________________________
שאלה7 – בקבוצת חברות, שתי חברות המדווחות למע"מ באיחוד עוסקים. מחזור שנת הבסיס של איחוד העוסקים, בהתאם להוראת השעה הינו בסך כולל של 550 מליון ₪: לחברה אחת מחזור של 350 מליון ₪ ולאחרת מחזור של 200 מליון ₪ – האם מי מהחברות זכאית לפיצוי בהתאם להוראת השעה?
תשובה – כיוון שמחזור שנת הבסיס של איחוד העוסקים עולה על 400 מליון ₪ – אף לא אחת מהחברות באיחוד זכאית לפיצוי בהתאם להוראת השעה.
_____________________________________
שאלה8 – האם לכלול את מענק הקורונה בהיקף הירידה בהכנסות?
תשובה – מענקי הקורונה אינם חייבים במע"מ, והזכאים להם לא נדרשו לדווח עליהם כעסקה במע"מ. במידה ודיווחו על המענקים כעסקה במע"מ, יש לנטרל סכומים אלו ממחזור העסקאות.
_____________________________________
שאלה 9 – יחיד שהעביר פעילותו לחברה ב 3/2023 – איזה מחזור ניתן לקחת לשם בחינת ירידה במחזורים?
תשובה – בתקופת הקורונה, העברת פעילות בין יחיד לחברה טופלה בחישוב המענקים כ"עסק ממשיך" ונתוני הפעילות העסקית כפי שדווחו למע"מ לפני השינוי נלקחו בחשבון לצורך חישוב המענק בערר לענייני קורונה, ערר 1881-21 ונוספים) טאהא סודקי – קייטרינג רסטל ואח' נ' רשות המסים. נאמר ע"י ועדת הערר: "בכתב התשובה הודתה המשיבה כי היא אכן נוהגת במדיניות מקלה לפיה בעסק שנותר זהה לפי טיבו ומהותו, ורק שינה את צורת ההתאגדות שלו בשנה שקדמה להתפשטות נגיף הקורונה (קרי, במעבר בין חברה, שותפות ועוסק מורשה), ניתן יהיה להתחשב בנתוני העסק כפי שדווחו למע"מ לפני השינוי."
אנו מניחים שבמקרים כאלו, גישת רשות המיסים וקרן הפיצויים תהא כלכלית והנושא יטופל גם כעת באופן דומה.
_____________________________________
נושא הפיצויים הינו אקוטי ומשמש אויר לנשימה לעסקים שנפגעו בתקופת המלחמה, הן לכיסוי ההוצאות הקבועות וחלק השכר, הן בגין אבדן הרווחים במידה והעסק נמצא בישוב ספר או ב"אזור המיוחד".
המדינה רואה לטווח ארוך את טובת הכלכלה, את שימור מקומות התעסוקה, גידול התוצר המקומי והגדלת הצריכה ולכן המענק הינו טובת המדינה כשהמטרה המיידית היא ייצוב ושימור המשק במדינת ישראל גם בתקופת מלחמה.
אנו רואים חשיבות עליונה בכך שכל עסק יקבל את הפיצויים להם זכאי.
השאלות לעיל הינן רק חלק מן השאלות וקיימות סוגיות רבות הן בתחשיבים והן במהות העומדת מאחוריהם – ולכן אנו ממליצים לפנות ולהתייעץ. למשרדנו נסיון רב בפיצויי מלחמה ובמענקי קורונה.
לאחרונה נתקלנו במקרה שנוגע לעיתוי התגבשותו של הפסד בידי עולה חדש או תושב חוזר ותיק.
להלן פרטי המקרה:
בשנת 2009 ליחיד, תושב ישראל, נוצרו הפסדי הון מניירות ערך הנסחרים בבורסות זרות (ניירות ערך זרים).
בשנת 2010, עבר היחיד לחו"ל, ומאותה שנה הוא אינו תושב ישראל.
בשנת 2020, חזר היחיד לאחר 10 שנים בחו"ל, במעמד של תושב חוזר ותיק.
בשנת 2023, נוצרו ליחיד רווחי הון מניירות ערך בבורסה בישראל.
האם היחיד רשאי לקזז את הפסדי ההון מחו"ל שנוצרו בשנת 2009, כנגד רווח הון בישראל בשנת 2023 ע"פ הוראות סעיף 92 לפקודה?
היחיד חייב במס בישראל בגין רווחי ההון שנוצרו לו בשנת 2023, שכן מעמדו אינו מקנה לו פטור על רווחי הון כאמור (נכסים בישראל).
הוראות סע' 92(א)(1) לפקודה מאפשר לקזז כנגד רווח הון "סכום הפסד הון שהיה לאדם בשנת מס פלונית ואילו היה ריווח הון היה מתחייב עליו במס".
הוראות סע' 92(ב) לפקודה קובעות ש- "סכום שלא ניתן לקזזו, כולו או מקצתו, כאמור בסעיף קטן (א), בשנת מס מסויימת, יקוזז כנגד ריווח הון בלבד כאמור בסעיף קטן (א) בשנות המס הבאות בזו אחר זו לאחר השנה שבה היה ההפסד, ובלבד שהוגש לפקיד השומה דוח לשנת המס שבה היה ההפסד, כאמור בסעיפים 131 ו-132…"
האם נשללת מהיחיד זכות הקיזוז בשל העובדה שבשנת הקיזוז (2023), אילו הפסד ההון היה רווח, הוא לא היה מתחייב במס? תשובתנו לכך היא שלילית: ההפסד התגבש בשנת 2009, שנה שבה אילו היה רווח היה מתחייב במס, שנה שבה דיווח כדין על ההפסד במסגרת דיווחיו לפקיד השומה בישראל. כלומר, מועד הבחינה הרלוונטי הינו מועד התגבשות ההפסד ולא מועד ניצולו.
אף אם היחיד היה נותר תושב חוץ, ומוכר נכס שרווח ההון בגינו חייב במס בישראל (כדוגמת נדל"ן מסחרי בישראל), הוא יכול היה לקזז את הפסד ההון שהתגבש עת היותו תושב ישראל.
יתירה מכך, אף אם היחיד היה נותר תושב חוץ, ומוכר נכס שנרכש לפני עזיבתו את ישראל ורווח ההון בגינו פטור ממס בישראל בידי תושב חוץ (כדוגמת נדל"ן מחוץ לישראל), הוא יכול היה לקזז את הפסד ההון שהתגבש עת היותו תושב ישראל כנגד רווח ההון החייב במס בישראל (ליניארית) מכוח הוראות מס היציאה (סע' 100א לפקודה).
ניתן לבסס נימוק נוסף מכוח היקש, בבחינת המקרה ההפוך: תושב חוץ המוכר בהפסד ני"ע נסחר בישראל פטור ממס בישראל מכוח סע' 97(ב2). אותו תושב חוץ חוזר לישראל בחלוף 3 שנים (קרי, ללא הטבות מס), ומניב רווח הון חייב בישראל. נהיר שתושב החוץ לא יוכל לדרוש את הפסד ההון "הישן" כנגד רווח ההון החייב, משום שבעת התגבשות ההפסד, לו היה רווח הוא לא היה חייב במס בישראל. זאת, חרף העובדה שבעת ניצול ההפסד (לאחר החזרה לישראל), לו ההפסד היה רווח, הוא כן היה חייב במס בישראל בידי היחיד.
