החל מבוקרה של השבת השחורה, 7.10.2023, נמצאת ישראל במצב מלחמה, כתוצאה ממנה נפגע או הושבת לחלוטין מהלך העסקים של רוב העסקים במדינת ישראל.
הפגיעה באה לידי ביטוי, הן בסגירת העסקים בהוראת פיקוד העורף, הן בגיוס עובדים לשירות מילואים או היעדרות עובדים לשם טיפול בילדיהם וכן בירידת ביקושים חדה בשל המצב הבטחוני והמוראלי.
זכאות לפיצויים מהמדינה בגין נזקי מלחמה קמה לזכאים, בהתאם לפרק שמיני: פיצויים לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א – 1961(להלן – "החוק").
בנוגע לנזקים ישירים, שנגרמו כתוצאה מהמלחמה, קיימת זכאות לפיצוי, לגבי נכסים שנפגעו בכל מקום במדינת ישראל, מותנה בתיקון הנזקים ובמגבלות מסוימות שנקבעו, למשל תקרה שנקבעה לפיצוי בגין תכולת הבית וכו'.
בנוגע לנזקים עקיפים, מכוח סעיף 36(א) לחוק הותקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג- 1973 (להלן- "תקנות 1973"), בהן נקבע כי ניזוקים בעלי עסקים בישוב המוגדר כ- "ישוב ספר", זכאים לפיצוי בגין מלוא הנזק העקיף שנגרם להם – "מסלול אדום".
רשימת יישובי הספר (לרבות "אזורי ספר") הינה רשימה סגורה ופרטנית המתעדכנת מידי פעם, בהתאם למצב הבטחוני. בין השאר, הוכרזו כיישובי ספר כלל היישובים הנמצאים במרחק של עד 7 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה וכן עד 9 ק"מ מגדר המערכת בצפון הארץ.
לעניין זה נציין, כי בימים אלו פורסם תזכיר חוק לפיו יווספו אשקלון ומבקיעים לרשימת ישובי הספר בהוראת שעה לתקופה 7.10.2023 ועד 31.12.2023. (יצויין כי בפרסום באתר של רשות המיסים מופיע במפורש כי אשקלון ומבקיעים יוגדרו כישוב הספר כאמור, לתקופה של שנה !!).
למרבה הפליאה, יישובים כגון אופקים ונתיבות שמתמודדות מתחילת המלחמה עם אבדות רבות ושיגורים בלתי-פוסקים ונפגעו קשות, לא הוספו ולפיכך, תושביהם אינם זכאים, בשלב זה לפיצוי עבור נזק עקיף.
עסקים במקומות אחרים, שאינם ביישוב ספר, אינם זכאים לפיצוי בגין נזק עקיף, אלא אם הותקנו תקנות ספציפיות הקובעות את מתווה הפיצוי ואת האוכלוסייה הזכאית לו.
נזכיר כי בעבר נקבעו תקנות לקביעת פיצוי בגין נזק עקיף בשל מלחמות וסבבי הלחימה השונים (לבנון השנייה, צוק איתן עמוד ענן וכו') – על פי נוסחאות וכללי חישוב במסלולים עיקריים של שכר או מחזורים, לבחירת העוסק, וכי במגפת הקורונה נקבע הפיצוי לתקופות הזכאות השונות בנוסחה, במגבלת ההוצאות הקבועות של העסק.
בשלב זה כידוע, טרם הוסכם על מסלול פיצוי בגין נזק עקיף לעסקים שאינם ביישובי ספר, עם זאת נפתחה האפשרות לבעלי עסקים ביישובי ספר (בדרום ובצפון) בלבד, להגיש בקשה למקדמה ע"ח הפיצוי בגין נזקי מלחמת "חרבות ברזל".
בעלי העסקים ביישובי הספר המבקשים לקבל מקדמה, לא נדרשים לבצע כל חישוב. החישוב יבוצע אוטומטית ע"י קרן הפיצויים.
בעל העסק נדרש להודיע שהוא מבקש מקדמה בלבד ובהמשך, יידרש להגיש תביעת פיצויים מבוססת.
רשות המיסים כאמור, על סמך נתונים שבידה תערוך חישוב של המקדמה ב- 2 מסלולים (מסלול שכר ומסלול מחזורים) ותשלם את המקדמה (ברוב המקרים ע"פ הגבוה). תקרת המקדמה לתשלום הינה בסך 500,000 ₪.
סכום המקדמה במסלול שכר נקבע כשיעור של 70% מדיווח 102 לחודש אוקטובר 2022 (או 35% מדיווח ספטמבר אוקטובר 2022 למדווחים דו חודשי, או 17.5% למדווחים חצי שנתי וכו').
סכום המקדמה במסלול מחזורים נקבעה כ- 70% מדיווח המחזור למע"מ בחודש אוקטובר 2022, כשהוא מוכפל במקדם מורכב מסויים (שלא נפרטו עתה) (להלן- "המקדם"), לעוסקים המדווחים דיווח חד חודשי למע"מ (בהתאמה – 35% כפול המקדם, למדווחים דו חודשי ו- 8.75% לעוסקים פטורים, ללא הכפלה במקדם).
למשרדנו ניסיון רב בתחום. הן בהגשת תביעות לפיצוי במסלול האדום, לעוסקים ביישובי ספר, הן בייצוג עוסקים בתביעות פיצוי במבצעים השונים ובקורונה.
לפני מספר ימים, פרסמה רשות המיסים בישראל הקלה ליחידים תושבי חוץ המגיעים לישראל לטובת שירות בצה"ל מכוח סעיף 8 לחוק שירות המילואים (צו 8) – להלן קישור לפרסום.
אנחנו מברכים כמובן את רשות המיסים על פרסום ההקלה.
כזכור, תקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), קובעת שיראו כתושב חוץ יחיד שהגיע לישראל לשם שירות בצה"ל, עד לסיום שירותו הצבאי, ובלבד שהתקיימו 3 תנאים – הוא אינו עולה חדש, הוא היה תושב חוץ ב- 5 השנים שקדמו לשנת המס, הוא ביקש שלא להיחשב כתושב ישראל.
הרשות מבקשת להבהיר, שהתקנה האמורה חלה גם במקרה של יחיד שהגיע לישראל לשירות מילואים על פי צו 8, כך שהוא ימשיך להיחשב לתושב חוץ עד לתום שירות המילואים. יחיד שמבקש להחיל על עצמו את התקנה, יוכל להגיש את הודעתו לרשות המסים על רצונו בכך, גם במועד מאוחר יותר.
נזכיר, כמפורט לעיל, שיחיד תושב חוץ שעלה לישראל בעבר אינו רשאי להחיל את התקנות. כמו כן, עליו לבקש באופן אקטיבי את החלת התקנה. לדעתנו, דרישת ההודעה מבעוד מועד היא בלתי הגיונית מלכתחילה, שהרי צעיר בתחילת דרכו שמגיע לישראל כדי לשרת בשירות סדיר לא אמור להיות מודע לדרישה שכזו. על אחת כמה וכמה כשמדובר במילואימניק שהגיע על פי צו 8 בעיצומה של מערכה מלחמתית, ספק אם ישכיל להגיש הודעה שכזו בשכוח הקרבות. לדעתנו, יש לבטל דרישה זו, כשם שאין דרישה כזו מיחיד שהגיע לישראל לצורך אשפוז או שחלה בעת שהותו בישראל.
עוד מבהירה הרשות, שתושב חוץ שהגיע לשירות סדיר או למילואים על פי צו 8 ואשר אינם עומדים בכל התנאים הקבועים בתקנה כאמור, הנסיבות המיוחדות של המצב המלחמתי יילקחו בחשבון בעת מניין ימי השהייה בארץ לעניין קביעת מקום התושבות.
המשמעות היא, שאף מי שעלה בעבר לישראל, או שעזב את ישראל לפני פחות מ- 5 שנים, יוכל לסמוך על פרשנות מקילה של רשות המסים. לדעתנו, נדרשת הייתה קביעה חד משמעית לפיה שירות סדיר או שירות על פי צו 8 בתקופת המלחמה לא ייחשבו לתושב חוץ כימי שהיה בישראל.
מתפללים שכל חיילינו יחזרו במהרה ובשלום לביתם, בישראל ובחו"ל.
