מבזק מס מספר 988 - 19.10.2023

רקע

בשמחת תורה 7.10.2023 נכפתה על ישראל מלחמה אשר פרצה בחזית הדרומית בעוטף רצועת עזה ובסמוך הותקפה גם מהחזית הצפונית, והוכרז מיד מצב חרום במדינת ישראל. רוב שטחה של מדינת ישראל נתון למתקפת טילים המשוגרים מרצועת עזה וכן מדרום לבנון. מהלך העסקים של רבים נפגע או הושבת לחלוטין, בין היתר עקב כך שעובדיהם גויסו למילואים או שוהים בבתים יחד עם ילדיהם ע"מ להתגונן ממתקפת הטילים. מאות אלפי חיילים מילואים נקראו בצו 8 להתגייס למאמץ המלחמתי להגן על גבולות המדינה.

כיאה לאזרחי ישראל בעת צרה, יחידים גופים ועסקים רבים נרתמו מיד לסייע, בין היתר לחיילי הסדיר והמילואים בצה"ל ולכוחות הביטחון בגיוס תרומות בכסף, בציודים ובמוצרי מזון.

מתוך רצון לאפשר למגזר השלישי לממש את ייעודו, פרסמה רשמת העמותות וההקדשות ביום 10.10.2023  הנחייה כי כל עוד מוכרז מצב חרום במדינה, עמותה תוכל לקיים פעילות שנועדה לסיוע מיידי וחיוני במצב מלחמה מבלי להגיש בקשה לשינוי מטרות העמותה (כנדרש כיום בחוק), "ובלבד שפעילות זו הינה למטרה קרובה למטרות העמותה". מיד למחרת, ביום 11.10.2023, רשות המיסים פרסמה הנחייה מצידה הקובעת כי כל עוד מוכרז מצב חרום במשק יכולות עמותות וחברות לתועלת הציבור (להלן – חל"צ) שיש להן אישור בר תוקף לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה "להרחיב פעילותן ולגייס תרומות לשם סיוע במאמץ המלחמתי, גם אם פעילות זו אינה מוגדרת בתקנונן כמטרתן הציבורית".

הלכה למעשה

בין יתר התורמים והתרומות למאמץ המלחמתי נמצאים עסקים רבים (עצמאים, שותפויות וחברות) אשר תורמים בכסף, בציוד צבאי ובמוצרי מזון לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון הפועלים בשטח. בימים אלו משרדנו מקבל לא מעט שאלות בנושא היבטי המס השונים ביחס לתרומות כאמור ע"י עסקים, לפיכך מצאנו לנכון לרכז במבזק זה את עיקרי היבטי מס הכנסה, ולגבי ביחס לתרומות בכסף בלבד, מצד התורמים.

לעניין היבטי חבות במע"מ בנושא תרומות של טובין או שירותים אנו מפנים להוראת פרשנות 1/2003 של מע"מ, שפורסמה ביום 8.9.2033.

לעניין הבטי מס הכנסה בתרומה כספית – ראשית נציין כי העדפה היא כי עסקים כאמור יעבירו את התרומות לגופים מתרימים אשר מוכרים לעניין סעיף 46 לפקודה ובבעלותם אישור בר תוקף. בצורה זו, התרומה תוכר לעניין זיכוי ממס כנגד המס החל על הכנסתם החייבת – וזאת, בין אם מדובר בשכירים (בכפוף להגשת דוח החזר מס), עצמאים או חברות בע"מ.

במידה ומדובר בתרומות לגופים (העונים להגדרת "מוסד ציבור" כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה, להלן – מוסדות ציבור) ללא אישור בר תוקף לפי סעיף 46 לפקודה, הרי שלא ניתן לקבל זיכוי ממס כאמור עפ"י הוראת הפקודה. וכאן עולה השאלה – האם התורמים יוכלו לדרוש את סכום התרומה בניכוי כהוצאה מוכרת לצרכי מס?

כידוע סעיף 17 רישא לפקודה והפסיקה בנושא קובעים כי הוצאה מוכרת לצרכי מס צריכה להיות הוצאה שיצאה בייצור ההכנסה לרבות במקרים המפורטים בהמשך אותו סעיף. בנוסף, בסעיף 17(7) לפקודה נקבע כי גם "הוצאות בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האויר" יוכרו בניכוי לצרכי מס.

אין ספק כי הוצאות ישירות כגון בניית ממ"ד/ממ"ק בעסק יוכר כהוצאה שוטפת. כלומר, הוצאות התגוננות ישירות מוכרות בוודאי בניכוי, האם הוצאות להפסקת מקור האיום ע"י תמיכה של העסקים בצה"ל וחייליו במאמץ המלחמתי מהווים אמצעי כאמור להפסקת התקפות הטילים על ישראל ויוכרו בניכוי?

האם הוצאה כרוכה (אינצידנטאלית) כגון תרומה מכספי העסק למאמץ המלחמתי בצה"ל וחייליו ע"מ לעצור את איום הטילים על ערי ישראל ולהחזיר את המשק לשגרה יוכר כהוצאה כזו?

לעיתים קרובות הגופים הנתרמים אף מפרסמים לציבור הרחב (באמצעי המדיה השונים) את העסקים שתרמו להם, והדבר אף מהווה בבחינת פרסום שיווקי לעסק עצמו. דבר זה לכשעצמו מחזק את העובדה כי מדובר בהוצאה עסקית לשמירה על הקיים.

לא ניתן להתעלם מן העובדה כי בהוצאה זו גלום גם מרכיב נוסף למרכיב הביטחון העסקי והוא המרכיב של הביטחון האישי ומדובר בהוצאה מעורבת. במקרים כאמור ועפ"י הפסיקה יש לאבחן ככל שניתן את המרכיב הפרטי שבהוצאה ולא להתירו כהוצאה לצרכי מס.

על מנת למנוע חיכוכים בנושא גובה סכום ההוצאה המוכרת שבתרומה כאמור אנו קוראים למחוקק לקדם תיקון חקיקה ולקבוע כי כאשר מוכרז מצב חרום לאומי, כפי שהוכרז כיום במלחמת "חרבות ברזל", הרי שתרומות שייתרמו בתוך תקופת מצב החרום למוסדות ציבור (שאין בידם אישור סעיף 46 בתוקף) ואשר פעילותן בתמיכה ישירה במאמץ המלחמתי של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון – יוכרו כהוצאה לצרכי מס.

כידוע, בימי מלחמה החששות להפסדים גוברים ואיתם הסיכונים העסקיים ולכן תרומות מהעולם העסקי דווקא נדחקות לאחור. לפיכך, עידוד המגזר העסקי להעביר תרומות למאמץ המלחמתי באמצעות המגזר השלישי, הינו אינטרס מובהק של המדינה לסיום מצב הלחימה במהרה והחזרת המצב הכלכלי לקדמותו.

אין ספק, כי תיקון חקיקה זה, יביא לוודאות מבורכת וייתן רוח גבית לכל העסקים במדינה להשתתף, באמצעות המגזר השלישי, במאמץ המלחמתי ע"מ לקדם את מטרות המלחמה ובפרט את הפסקת איום הטילים על מדינת ישראל, ולהביא לסיום מהיר של מצב החרום ע"מ להחזיר את המשק לימי שגרה וצמיחה כלכלית.

מיותר לציין כי על כל עסק שתורם כאמור עליו להקפיד על כל יתר ההוראות בקשר לניכוי הוצאות כי הרי – "המוציא מחברו- עליו הראיה". קרי, הוכחה כי התרומה הינה למוסד ציבורי אשר פועל בעת מצב החרום הלאומי לסייע למאמץ המלחמתי, תיעוד מקורי (כגון: קבלה) וכיו"ב.

"ה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (דוד המלך, תהילים פרק כט פסוק יא)

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.

בתוך המציאות הכאוטית נולדו עשרות מיזמים של אזרחים ועסקים פרטיים, הנרתמים למען יושבי הדרום, אנשי כוחות הביטחון והמורל הלאומי בכללותו. גם ידידינו מעבר לים נרתמים ותורמים לגופים ישראלים.

בהמשך למבזק הישראלי בנושא התרומות, ברצוננו להזכיר את הוראות האמנה המיטיבה עם אמריקאים התורמים לגופים ציבוריים בישראל, הן בשל ריבוי התרומות ממקורות אמריקאים, והן בשל העובדה שהאמור תקף גם לתורמים תושבי ישראל שהם אזרחים אמריקאים.

באופן כללי, בהתאם לקוד האמריקאי, בעת חישוב המס של נישום אמריקאי (תושב או אזרח אמריקאי), הנישום רשאי לנכות תרומות לעמותות צדקה ציבוריות ולגופים ממשלתיים עד להגבלה של 50% מההכנסה המתואמת שלו לאותה שנת מס (Adjusted Gross Income-AGI), ולנכות תרומות לעמותות צדקה פרטיות עד להגבלה של 30% מה- AGI (ואף עד ל- 60% עבור תרומות במזומן); בנוסף, עודף הניכוי ניתן להעברה  שנים קדימה.

סע' 15א לאמנה עם ארה"ב, קובע כי בחישוב ההכנסה החייבת של אזרח או תושב ארה"ב, יראו כתרומת צדקה לפי אותם חוקים הקיימים בארה"ב, תרומות לכל ארגון שנוצר או ארגון לפי חוקי ישראל (והמהווה ארגון צדקה לענין חוקי מס ההכנסה של ישראל), אם רואים אותן תרומות כתרומות צדקה, ובשיעור שהיו כך, אילו נוצר או אורגן אותו ארגון לפי חוקי ארה"ב.

אולם, הסעיף קובע מגבלה לניכוי לצורכי מס אמריקאי: הניכוי בגין תרומות לעמותות ישראליות בכל שנת מס לא יעלה על 25% מההכנסה החייבת במס בארה"ב לאותה שנה שמקורה בישראל. במקרה של חברה- 25% מהכנסתה החייבת שמקורה בישראל ובמקרה של יחיד- 25% מההכנסה המתואמת (AGI) שמקורה בישראל.

כאשר מדובר בתושב ישראל שהוא אזרח אמריקאי, מגבלה זו בד"כ אינה משמעותית בשל העובדה שמרבית או כל הכנסתו מופקת בישראל.

ושוב – חשוב לזכור שגם תושב ישראל אזרח אמריקאי, התורם לעמותות בישראל, יוכל ליהנות מניכוי בשל תרומות לארגונים ישראלים, בעת חישוב המס שעליו לשלם בארה"ב בשל היותו אזרח אמריקאי.

נציין, שבהתאם לסעיף 6(3) לאמנה עם ארה"ב, על אף כל הוראות האמנה, רשאית ארה"ב להטיל מס על תושביה ועל אזרחיה, כאילו לא נכנסה אמנה זו לתוקפה. לכן, לכאורה, הוראות סע' 15א בדבר תרומות לא יחולו על תושב אמריקאי או על תושב ישראל שהוא אזרח אמריקאי. אלא, שסע' 6(4) קובע כי הוראות סעיף קטן (3) לא יפגעו בהנאות המוענקות על ידי ארה"ב וישראל לפי רשימה של סעיפים, ובפרט אלו המוענקות מכוח סעיף 15א.

נסיים בסוגיה שנתקלנו בה בעת הזו – האם הוראות סע' 15א לאמנה חלות על תרומה לעמותה ישראלית העומדת בהגדרת "מוסד ציבורי" שבסעיף 9(2) לפקודה ("חבר-בני-אדם … הקיימים ופועלים למטרה ציבורית ונכסיהם והכנסותיהם משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד והם מגישים דין וחשבון שנתי לגבי נכסיהם, הכנסותיהם והוצאותיהם להנחת דעתו של פקיד השומה על פי תקנות שהתקין שר האוצר…") אף אם לא ביקש\קיבל אישור לסעיף 46 לפקודה? לדעתנו, ניתן להגן על עמדה זו, שכן גם מוסד ציבורי שלא קיבל אישור לסעיף 46, מהווה ארגון צדקה לעניין חוקי מס ההכנסה של ישראל, כדרישת הסעיף.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.

,