ביום 16.5.2023 פרסמה רשות המיסים הנחיות בעניין היבטי המס שיחולו בהשקעה בחברה באמצעות SAFE (Simple Agreement for Future Equity) (להלן: "ההנחיה"), בהנחיה נקבע, כי בהתאם לנסיבות והתנאים המפורטים בה יראו את עסקת ה- SAFE כמקדמה על חשבון מניות, כך שלמעשה, לא יחול אירוע מס במועד הקצאת המניות ולא תחול על החברה המקצה חובת ניכוי מס במקור (כריבית) במועד זה.
רקע – SAFE
עסקאות SAFE נעשות לרוב מטעם של גיוס הון מהיר ויעיל. מטרתה למנוע את המחלוקת בדבר שווי ההשקעה וזאת עד לגיוס הון משמעותי / הנפקה / אקזיט (להלן: "האירוע") בו ייתבהר שווי החברה, לכן השקעה מסוג ה- SAFE נעשית לרוב בחברות הזנק.
השקעה ב- SAFE משמעותה כי החברה אינה מקצה מניות למשקיע ביום השקעתו בחברה, אלא רק במועד האירוע, וזאת במחיר נמוך יותר מהמשקיע הרגיל ביום האירוע, כך שהמשקיע ב- SAFE יקבל יותר מניות בחברה ממשקיע "רגיל" שנכנס ביום האירוע לגבי אותו סכום השקעה, ובמילים חופשיות, המשקיע יקבל הנחה במניה ביחס למשקיע "הרגיל" ביום האירוע.
זאת מתוך תפיסה כי משקיע ב- SAFE נשא בסיכון בשלב מוקדם יותר ביחס למשקיעים שהשקיעו בה במועד האירוע וכי שווי החברה עלה מאז.
סוגיה:
כיצד יש לסווג את ההפרש שבין מחיר המניה במועד האירוע לבין מחיר למניה שלפיו מומרת ההשקעה בהתאם להסכם ה- SAFE ?
ככל והשקעה תסווג כמקדמה על חשבון מניות (מכשיר הוני):
בעיני המשקיע – לא יחול אירוע מס במועד הקצאת המניות. בעיני החברה – לא תחול על החברה המקצה חובת ניכוי מס במקור (כריבית) במועד הקצאת המניות.
ככל ונראה בהשקעה כמכשיר חוב, המשמעות הינה:
בעיני המשקיע – אירוע מס במועד הקצאת המניות כריבית בהתאם להפרש. בעיני החברה – חובת ניכוי במקור מריבית במועד ההקצאה, בנוסף הוצ' בחברה.
ישנם מספר פרמטרים אשר מביאים בחשבון את ההיבטים השונים לבחינת סווג ההשקעה כהון/ חוב, שעיקרם הינם: כוונת הצדדים, אופן ההצגה בדוחות הכספים, הזכויות המוענקות, מידת הסיכון הכרוך בהשקעה, סדר הנשייה בחדלות פירעון, סוג התשואה, בטוחות להשקעה ועוד.
רשות המיסים העניקה כמעין מסלול ירוק שבהתקיים התנאים בה, יראו את ההשקעה ב – SAFE כהשקעה בהון.
להלן יובאו חלק מהתנאים:
פרופיל החברה:
החברה תושבת ישראל ופועלת בתחום תעשיית עתירת הידע (היי- טק);
החברה לא ביצעה גיוס הון לפי שווי מניה ידוע בפרק זמן של שלושה חודשים מהשקעה ב- ;SAFE
ועוד
תנאי חוזה השקעה מסוג ה- SAFE:
סכום השקעה עבור משקיע בודד אינו עולה על 40 מיליוני ₪;
הסכם ה- SAFE מתנה באישור החברה את זכותו של המשקיע להעביר את זכותו הנובעת מההסכם לצד ג' עד לאירוע ההמרה, למעט העברה לנעבר מותר שנקבע בהסכם.
החוזה בין הצדדים לא נקרא הסכם הלוואה/חוב;
המרת הסכם ה- SAFE למניות החברה תהא אך ורק בהתאם למנגנון שנקבע בו מראש, בעת גיוס הון / הנפקה בבורסה / אקזיט בו מרבית בעלי המניות בחברה מכרו את מניותיהם;
למשקיע אין זכות להחזר כספי ההשקעה, למעט חריגים;
מכשיר ה – SAFE נחות בסדר הנשייה יחסית לבעלי חוב בחברה;
לא הוטלו שעבודים/עיקולים לטובת משקיע ה- SAFE;
ועוד.
3. אירועי המרת ה- SAFE למניות ומימוש המניות:
המרת הסכם ה- SAFE למניות החברה תתבצע במסגרת גיוס הון לחברה שבו לפחות 25% מסכום ההון שגויס אינו מקרב משקיעי ה- SAFE;
מימוש המניות אגב הסכם ה- SAFE תהיה בחלוף של לפחות 12 חודשים ממועד החתימה על הסכם ה- SAFE או 9 חודשים ממועד אירוע ההמרה למניות, למעט חריגים;
ועוד
הערות:
יצוין כי מקום בו לא מתקיים מלוא התנאים בהנחיה, הסיווג יבחן ע"י רשות המיסים בהתאם לכלל הנסיבות.
רשות המיסים מביעה עמדתה כי בהתאם לנסיבותיו של משקיע, ועל אל אף עמידה בכלל תנאי ההנחיה, היא לא תהיה מנועה מלטעון כי ההפרש יסווג כהכנסת עבודה / הכנסה ממשלח יד / עסקת אקראי וכו'.
"המסלול הירוק" תקף עד ליום 31.12.2024 או עד להנחיה חדשה.
כידוע, מדינת ישראל הייתה ועודנה מעוניינת למשוך הון אנושי וכספי לתחומה. בין היתר בשל כך חוקקו חוקים המיטיבים עם עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים.
מן המפורסמות הוא כי בגין עבודתו מחוץ לישראל של תושב חוזר ותיק או עולה חדש, אין חובת דיווח ואין חובה לשלם מס בישראל, בהתאם לסעיף 14 לפקודת מס הכנסה.
בשנים האחרונות עבודה מהבית / מרחוק הינה דבר של מה בכך. בתקופה זו של התייקרות המחיה המוגברת במדינתנו, יש בהטבה המתוארת לעיל חשיבות רבה עבור הזכאים לה.
נשאלת השאלה כיצד מרכזים את הנקודות האמורות לעיל לכדי מיצוי זכויות מיטבי עבור אותו עולה חדש / תושב חוזר ותיק? מה הדין כאשר חלק מהעבודה נעשית בישראל וחלקה בחו"ל? מה הדין אם המעסיק הוא ישראלי?
חוזר מס הכנסה 01/2011 – הקלות במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים בעקבות תיקון 168 לפקודה – חלק א' (להלן: "החוזר") דן במקרה שבו עולה חדש / תושב חוזר ותיק מפיק הכנסה מיגיעה אישית הן בישראל והן מחוץ לישראל.
בדוגמאות מובאים מספר מקרים שמהם עולה כי 40 ימי עסקים ומטה של עבודה מחוץ לישראל על ידי עולה חדש / תושב חוזר ותיק, מהווים חלק טפל ביחס להכנסה שהופקה בישראל- ועל כן יש לראות את כל ההכנסה כאילו הופקה בישראל.
החלטות מיסוי 4528/15ו-2316/18 אף העלו את הרף ל-60 ימי עבודה מחוץ לישראל, כך שלפי עמדת רשות המסים עולה חדש שמפיק הכנסה, כשכיר לצורך הדוגמא, ושהה 50 ימי עבודה מחוץ לישראל לצורך עבודתו, כלל ההכנסה תהיה חייבת בישראל בטענה כי ההכנסה אשר הופקה מחוץ לישראל הינה "טפלה" ביחס להכנסתו העיקרית בישראל.
כאן המקום לציין כי עמדת הרשות אינה מתיישבת עם לשון החוק – סעיף 14(א) לפקודה קובע מפורשות כי "יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק יהיו פטורים ממס במשך עשר שנים מהמועד שהיו לתושבי ישראל כאמור, על הכנסותיהם מכל המקורות המנויים בסעיפים 2, 2א ו-3, שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל…".
סעיף 4א לפקודה קובע כי המקום בו הופקה או נצמחה ההכנסה לגבי הכנסה מעבודה יהא מקום ביצוע העבודה.
לדעתנו הפרשנות של רשות המיסים לאופן בו יש להתייחס להכנסה / פעילות מעורבת שגוייה מן היסוד וחוטאת הן לתכלית החקיקה והן ללשון החוק.
שוו בנפשכם טענה בבית המשפט של נישום שהעלים הכנסות: "העלמתי רק 60 אלפי ₪ מתוך 250 אלפי ₪, זה טפל"?! הרי זה מגוחך.
התייחסותנו רלוונטית גם לטענת "אינטגרליות ההכנסה לישראל" ככל ותעלה – במקרה שבו מדובר במעסיק ישראלי של אותו עולה חדש אשר עובד חלק מהזמן בישראל וחלק מהזמן מחוץ לישראל.
טענה זאת אינה רלוונטית שכן מקור הפקת ההכנסה הוא הקובע ולא מקום מושב המעסיק.
לסיכום, בעוד שהמדינה שואפת לעודד עליה לישראל, רשות המיסים מערימה קשיים על המעוניינים בכך.
למשרדנו ניסיון רב בליווי לקוחות הזכאים להטבות בשל היותם תושבים חוזרים ותיקים ועולים חדשים.
