ביה"ד האזורי – (ב"ל 5592312-21) דחה ב- 19/12/22 את תביעתה של רים זידאן (להלן: המבוטחת) לתשלום דמי אבטלה, בגין הוצאתה לחל"ת בעסק משפחתי, לטענתה עקב הקורונה, והיא לא הוכרה כעובדת שכירה בעסק של אביה.

רקע חוקי ופסיקה מנחה

בהתאם לפסיקה כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולנטרים התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי, או "סימלי" וכו'.

בעניין עבודת שכיר עבור מעבידו בחו"ל, ואף שלא זה היה נשוא הדיון יצויין כי סעיף 76(א) קובע : "העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי פרק זה (פרק – ביטוח נפגעי עבודה) אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל..".

רקע עובדתי

• המבוטחת החלה לימודי רפואה במסגרת תוכנית משולבת של מוסדות להשכלה גבוהה בת"א וסלובקיה, בשנת 2014, סיימה במחצית 2020, נגשה למבחנים בישראל בתחילת 2021 ובמחציתה החלה סטאז'.

• בשנה ממוצעת שהתה כ- 6 חודשים בחו"ל ושאר הזמן בישראל.

• דווחה לביטוח לאומי (להלן: הב"ל) כעובדת בחברה של אביה (להלן: החברה) ועסקה לגרסתה ב"סקרי נכסים", זאת משנת 2017 ועד שלהי 2020. תלושים רציפים היו לה החל מתחילת 2019 ויד הפסקת עבודתה בחברה.

• לגרסתה, בתקופות שהותה בארץ קיבלה שכר עבור משרה מלאה ובתקופות שהותה בחו"ל, קיבלה שכר עבור חצי משרה.

• פנתה וקבלה דמי אבטלה לטענתה עקב הוצאתה לחל"ת בשל הקורונה לתקופה 9-10/2020 בהמשך הודיע לה הב"ל כי אינה עונה להגדרת "עובד", ונדרשה להחזר דמי האבטלה ששולמו לה.

דיון, ניתוח עובדתי, והחלטה

• ביה"ד נדרש לבחון האם במקרה של המבוטחת מדובר בעבודה שאילולא ביצעה אותה, היה על החברה להעסיק עובד אחר או מדובר ביחסים וולנטריים משפחתיים "עזרה משפחתית".

• בתצהירי המבוטחת לא הובאו ראיות שאכן ביצעה עבודתה בפועל עבור אביה, ניתנה לה אפשרות להגיש תצהירים מתוקנים והוכחות שאכן עבדה בפועל, והיא ויתרה על כך.

• המבוטחת לא פרטה על לקוחות ספציפיים עבורם נעשתה העבודה, ואף שטענה שעבדה בחברה כל התקופה לעייל, נמצא שכשנה וחצי כלל לא הופיעה כעובדת שם.

• היא הייתה העובדת היחידה שביצעה עבודת סקירת הנכסים "בקצב שהתאים לה".

• עפ"י עדות אביה, משסיימה עבודתה, לא קיבל פרויקטים נוספים של "סקרי נכסים" ולכן לא נדרש לשכור עובד אחר.

• המבוטחת היא העובדת היחידה שהוצאה לחל"ת בזמן הקורונה. הכנסתו של אביה מהחברה בתקופה זו דווקא עלתה יפה.

• ביה"ד לא שוכנע כי השוני בין התמורה שקיבלה עת שהתה בחו"ל לבין התמורה ששולמה בארץ, מהווה הוכחה שאכן עבדה כשכירה.

• מעדותה התרשם ביה"ד שלא היה הבדל גדול בין עבודה שבוצעה על ידה כאשר הייתה תלמידת תיכון לבין היותה סטודנטית לרפואה.

• המבוטחת לא קיבלה מהחברה של אביה תשלומי סוציאליים ולא פיצויי פיטורים, דבר שמלמד כי לא מדובר בעובדת.

• לא ידעה לציין כי אחיותיה עובדות בחברה, ותפקידן בחברה העובדה שהחברה שעוסקת בעבודות הנדסיות משלמת שכר ל- 5 מילדיו. לרבות בת רופאה. מלמדת יותר מהכל כי "מדובר" בשקלול שמטרתו תיעול מושכל של ההכנסות וההוצאות של המשפחה כיחידה כלכלית משותפת, תוך התחשבות בשיקולי מיסוי ושיקולים כלכליים.

סוף דבר ונקודה למחשבה

ביה"ד קובע כי לא שוכנע שאכן עבדה כשכירה, אלא עסקינן בעזרה משפחתית והתמורה ששולמה לה הייתה במסגרת אותה עזרה משפחתית, או אף דמי כיס שנועדו לסייע לה כלכלית, במשך שהותה בלימודים בחו"ל .

התביעה נדחתה.

בנוסף:

ראשית נחזור שוב ושוב לאוזני ציבור המבוטחים, כי במקרים של עבודה בעסק משפחתי, כל עוד לא קורה אירוע ביטוח, הכל טוב ודמי הביטוח משולמים כסדרם  אבל בקרות אירוע ביטוח, הב"ל נכנס לבדיקה מעמיקה יותר, ועלול לקבוע כי כלל לא התקיימו יחסי עבודה, ולשלול זכאות לגמלאות שונות. גם החזרי דמי ביטוח במקרים כאלו הוא מסויג.

ויתר מכך: במקרה דנן מציין ביה"ד כי: "העובדה שהחברה של אביה של התובעת שעוסקת בעבודות הנדסיות משלמת שכר ל-5 מילדיו, לרבות לבת שהיא רופאה ולשתי בנות שהן סטודנטיות לרפואה, מלמדת יותר מהכל כי מדובר ב"שקלול שמטרתו תיעול מושכל של ההכנסות וההוצאות של המשפחה כיחידה כלכלית משותפת, תוך התחשבות בשיקולי מיסוי ושיקולים כלכליים או אישיים אחרים של כלל בני המשפחה".

יש לדעת כי גם פקיד השומה עלול לעיין בפסקי דין בתביעות ביטוח לאומי, וכשהוא יתרשם כי ישנם תשלומי שכר שנקבעו בבית הדין שלא כשכר עבודה אלא כתמיכה או דמי כיס לבן משפחה, הוא  ליזום טיפול שומתי ויותר מזה – למעסיק ולמועסק.

לפרטים נוספים ניתן לפנות למר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.