ביום 7.12.2022 ניתן פס"ד בעניין ספקטור (ע"מ 5366-05-20) (להלן – המערער). פסק הדין עוסק בהיבטי מיסוי שונים של עסקה למכירת מניות חברת ספקטרוניקס בע"מ (להלן – "החברה"), (חברה ציבורית) ע"י חברת אחזקות בבעלות המערער בשנת 2015, וכן בדיבידנדים שקיבלה חברת האחזקות מהחברה, הכל בהתייחס לעסקה לרכישת המניות שבוצעה בשנת 2000.

לטענת פקיד השומה עסקת הרכישה בשנת 2000 היתה עסקה מלאכותית בהתאם לסעיף 86 לפקודה, ולעמדתו יש להתעלם ממנה. ביהמ"ש אישר את עמדת  פקיד השומה (בהתיישר עם הלכת גוטשל בביהמ"ש העליון), ושלל טענת התיישנות בהתאם להסכמות בכתב בין הצדדים בסוגיה זו, שנחתמו בזמנו.

במבזק זה נעסוק בסוגיה נקודתית אחת אחרת שעלתה בפסק הדין: האם יש לראות בעסקה לרכישה עצמית של מניות החברה, משום חלוקת דיבידנד, המקטינה את סכום הרר"ל במסלול המס, בחישוב מס רווחי ההון שחל בעת מכירת מניות החברה.

בחישוב המס החל במכירת מניות החברה בשנת 2015, טען פקיד השומה כי בחישוב הרר"ל במסלול המיסויי, יש להפחית סך של כ- 3 מיליון ₪, סכום בו רכשה החברה את מניותיה ברכישה עצמית, כיוון שבמהותה, רכישה עצמית מהווה חלוקת דיבידנד.

עמדת רשות המיסים, כפי שהובעה בסעיף 6.3 לחוזר 2/2018 "רכישה עצמית של מניות בהתאם לחוק החברות", הינה כי בחלופה המיסויית יש להפחית בכל מקרה, את סכום הרכישה העצמית מסכום הרר"ל, בדומה לחלוקת דיבידנד.

(בחלופה החשבונאית, קובע החוזר, כי יש להפחית סכומי הרכישה העצמית בהתאם לסעיף 302 לחוק החברות, גם אם לא הופחתו מהעודפים אלא נרשמו כמניות באוצר, ויש להניח שבחישוב החשבונאי, ברוב המקרים, רכישה עצמית מקטינה את סכום הרר"ל).
ביהמ"ש דן בחישוב הרר"ל המיסויי וקובע שאמנם מבחינה תכליתית יש לראות ברכישה עצמית במהותה חלוקת דיבידנדים.

עם זאת, ביהמ"ש מסתמך על הלכת דלק הונגריה (ע"א 8511/18) בה קבע ביהמ"ש העליון כי לשון סעיף 94ב ברורה ואין להשלימה או להרחיבה, ולפיכך קובע כי אין להרחיב את לשון הסעיף ורק דיבידנד כפשוטו, יופחת מסכום הרר"ל, ומצטט מההלכה:

"…. פשיטא, כי בכגון דא בית המשפט אינו רשאי 'להשלים' את דבר החקיקה על מנת להביא לתוצאה אחרת הרצויה בעיניו… לעמדתי, במקרה שלפנינו ניתן לעצור בשלב בחינת הלשון, שכן לשונו של סעיף 94ב ברורה לגמרי… לשיטתי, ניתן לעצור בנקודה זו. מלשונו של הסעיף וקיבוצן של ההגדרות הרלוונטיות, ברור ונהיר כי המחוקק החריג מכירת מניות של חברה שהכנסותיה לא התקבלו בישראל מגדרו של סעיף 94ב והטבת המס הכלולה בו."

כיוון שלשון סעיף 94ב קובעת כי מסכום הרר"ל יש להפחית "דיבידנד שחולק" והוא אינו נוקט בלשון רחבה יותר של "חלוקה" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק החברות, הכוללת גם חלוקת דיבידנד וגם רכישה עצמית, הרי שלשון סעיף 94ב אינה מאפשרת לראות ברכישה עצמית כ"דיבידנד שחולק" לעניין זה ואין להפחיתה מסכום הרר"ל המיסויי.

וכך נפסק.

לאור קבלת עמדת רשות המיסים במרבית הסוגיות בפסק, יש להניח כי היא לא תגיש ערעור לביהמ"ש העליון על סוגיית הרכישה העצמית והשפעתה על הרר"ל כאמור.

ככל שכך יהיה, הרי ישנה קביעה שיפוטית שסכום רכישה עצמית אינו מקטין את הרווחים הראויים לחלוקה במסלול המס בחישוב מס רווח ההון במכר מניות חברה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, ממשרדנו.