במבזק זה ננסה לסקור את המגמות הרווחות בעולם בנוגע למיסוי קריפטו ונבחן יחד את מדיניות המס של מספר מדינות נבחרות, במיקוד על הזוויות היותר מעניינות מתוכן.

גרמניה – מטבעות קריפטו נחשבים כ- “privately held assets” ולא כנכס הוני אחר. המשמעות הינה שהחזקה מעל לשנה במטבעות קריפטו יכולה לזכות בפטור ממס בגין רווחים שנוצרו במכירה/ החלפה.
הבחנה מעניינת הינה לגבי הכנסות מ-Staking – מצב בו אדם מפקיד מטבעות במעין פקדון ומקבל תקבולים שוטפים. גרמניה תמסה את ההכנסות האלה באופן שוטף, ורק אם אדם יחזיק את נכס הקריפטו מעל ל-10 שנים (בדומה לדירה למשל), הוא יהיה פטור ממס בעת המכירה.

אל סלבדור – מצב הדברים אף יותר מסקרן היות ומטבע הביטקוין נחשב להילך חוקי במדינה זו. כפועל יוצא מכך, קיימים עסקים רבים אשר מקבלים את מטבע הביטקוין כמטבע לכל דבר. ככלל רווחי קריפטו של משקיעים זרים אינם ממוסים במדינה זו.

פורטוגל – כל עוד הפעילות לא נחשבת כעסקית לא יחול מיסוי על רווחים מקריפטו. נציין כי פורטוגל מתעתדת לשנות את החוק בקרוב ולהטיל מס בדומה לגרמניה (שנת אחזקה תעניק פטור).

סינגפור – ככלל אין מס על רווח הון. מצב הדברים שונה כאשר היקף הפעילות מקבל גוון עיסקי, שכן אז ההכנסה יכולה להיות חייבת במס עד לשיעור של 22%.

הולנד – הינה חריגה בנוף שכן מדובר במדינה שמטילה מס על שווי נכסי הקריפטו (קרי, גם על רווחים לא ממומשים). שיעור המס על הנכסים נע בין 0.56%-1.71%.

צרפת  – מטבע קריפטוגרפי מוגדר כנכס, בדומה לישראל. אופן המיסוי משתנה בין פעילות כמשקיע/ סוחר "קטן", כורה או סוחר "מקצועי".

אם מדובר במשקיע/ סוחר "קטן" ישולם שיעור מס של 30% על ההכנסה ממטבעות קריפטוגרפים. יתר המקרים יהיו כפופים למס שולי בשיעור של עד 45%. הפסדים מקריפטו יינתנו לקיזוז רק בשנה בה נוצרו מול רווחים באותה השנה, ולא ניתנים להעברה לשנים הבאות.

הבשורה המשמעותית הינה כי צרפת אינה ממסה החלפת קריפטו בקריפטו, וכן כי יחול מיסוי בעת המרה מקריפטו לפיאט רק במידה שרווחי ההון יעלו מעבר ל-305 יורו.

מובן שקבלת קריפטו בתמורת לעבודה, חייבת במס.

בכריית קריפטו, שיעור המס מגיע עד ל-45%. במידה ומחזור ההכנסה נמוך מ-70 אלפי יורו, יתכן ושיעורי המס יהיו נמוכים במקצת.

לעניין ההבחנה בין משקיע/ סוחר "קטן" לבין סוחר "מקצועי", עדיין אין הנחיות ברורות ומבחנים מנחים, אך רשות המס הצרפתית תיקח בחשבון את כמות הכסף שהושקע, נפח המסחר ותדירות המכירות על מנת להבחין בין השניים.

לדעתנו צרפת מצליחה לאזן בין הצרכים של השחקנים השונים בעולם הקריפטו, תוך יצירת וודאות מסויימת לפועלים בשוק הקריפטו יחד עם שמירה על אפשרות לפעולה במקרים שדורשים טיפול מצד רשות המס בצרפת.

לדעתנו, ההבנה כי אין למסות מעבר בין קריפטו לקריפטו הינה חשובה ביותר וכולנו תקווה שרשות המסים בישראל תשכיל לאמץ גישה דומה.

בלארוס – נקטה בגישה מעניינת וקבעה כי עד לתחילת שנת 2023, כל פעילות בקריפטו (כולל פעילות כרייה ומסחר יומי) לא תמוסה.

בריטניה – רווחי קריפטו ימוסו ככלל בשיעור מס של בין 10% ל-20%. הבשורה המעניינת בהקשר לבריטניה היא כי יש פטור עד לרווחים של 16,610 דולר לשנה (בתרגום מליש"ט).

לטעמנו הקניית פטור עד גובה מסויים עוזרת להבחין בין עיקר לטפל בהיבט של התמקדות בשחקני קריפטו היותר משמעותיים מצדה של רשות המיסים ואף עוזרת לייצר וודאות מסוימת לקהל המשקיעים.

אנו מוצאים להזכיר שני דברים מהותיים, עניין חבות מיסוי בעניין זה, בישראל:

האחד, רשות המסים מקיימת חילופי מידע עם רשויות מס זרות וגופים פיננסיים זרים, גם בתחום הקריפטו.

רק לאחרונה התבשרנו על משלוח מכתבים מאת רשות המיסים לבעלי חשבונות בלתי מדווחים בחו"ל.

השני, הקשור בעבותות עבים לראשון – עולם הקריפטו במהותו עתיר בנתונים אשר חשופים לכל.

במידה ולאזרח/נישום רווחים כלשהם מקריפטו, לרבות מהחלפת מטבעות- אשר לעמדתה הנוכחית של רשות המיסים, הינה ארוע חייב, מבלי יכולת שחלוף או דחיה – ראוי וחשוב להתייעץ ולטפל בעניין בהקדם.

למשרדנו התמחות מיוחדת בתחום זה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח נדב ליבנה ורו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס, ממשרדנו.