ביה"ד האזורי לעבודה דחה ביום 21/8/2022 את תביעתו של גלעד וזאנה (להלן: המבוטח) לגבי אופן חישוב בסיס הכנסתו ששימשה לחישוב מענק נכות מעבודה. ביה"ד קבע כי הקטנת המקדמות בעקבות סגירת המשק נוכח התפרצות נגיף הקורונה, אינה מהווה עילה לסטות מתקנה 11 לתקנות מקדמות (להלן: "גמלה חוסמת").

תמצית עובדתית
המבוטח רשום כעובד עצמאי בביטוח הלאומי (להלן: הב"ל), והוא בעל מסעדה.
בשנת 2020 הוגבלה פתיחת עסקים בכלל ועסקי מזון בפרט, בשל התפרצות הקורונה.
ב- 4/2020, בשל ההגבלות בתפעול המסעדה, הקטין המבוטח את המקדמות לב"ל, והעמידן לפי הכנסה של 4,000 ₪ לחודש.
בחודש אוגוסט 2020, אירעה לו תאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה.
הב"ל אישר לו את האירוע כפגיעה בעבודה, ומשהוכר בהמשך כנכה בשיעור 10% לצמיתות, קיבל גם מענק חד"פ, שנקבע לפי הכנסותיו המדווחות למקדמות טרם התאונה.

השאלה שבמחלוקת        
האם יש לחשב את הכנסתו לעניין המענק לפי שומותיו השנתיות לפקיד השומה לשנים 2019 או 2018, או שמא לפי ההכנסה שדווחה לעניין מקדמות לב"ל, כפי שקבע הב"ל (גמלה חוסמת).

טיעוני הצדדים
המבוטח טען כי בעת חישוב הכנסת הבסיס לגמלאות אין להתחשב בהקטנת המקדמות, זאת על רקע "תכלית הגמלאות שמטרתן להשיב את מצב הנפגע בעבודה לקדמותו, ולנסיבות המיוחדות שנבעו מתקופת הקורונה בה נסגרו עסקי המזון".
אין לדעתו ליישם את כללי "גמלה חוסמת", וניתן לסטות ממנה בנסיבות כגון אלו. התכלית היא לשמור על המשכיות ההכנסה והפרשנות צריכה להיות לטובת המבוטח.

טיעוני הב"ל
יש לחשב את ההכנסה לפי תקנה 11(א) לתקנות המקדמות ("גמלה חוסמת") לפי המקדמות ששולמו ולא לפי ההכנסות בשומות בפועל. יש לראות בבסיס המקדמות כהכנסה סופית (הלכת אלוש), מדובר במצב של גמלה חוסמת ואי אפשר לשנות בסיס לחישוב השומה במקרים כאלו (הלכת נטף).

רקע חוקי
תכלית תשלום לגמלת נפגע בעבודה היא לשמור על הכנסת מי שנפגע בתאונת עבודה כאשר נפגע מקור הכנסתו עקב התאונה. לכן קיימת הקבלה על פי הפסיקה, בין הכנסת המבוטח, המשמשת בסיס לקביעת שיעור דמי הביטוח שהוא חב לביטוח הלאומי, לבין ההכנסה המשמשת בסיס לקביעת שיעור גמלתו.
תקנה 11 מהווה "גמלה חוסמת", שהרי ככל שהמבוטח בוחר לשנות את המקדמות לב"ל הוא לוקח סיכון: אם יפגע בעבודה "יחסמו" אותו המקדמות שנקבעו מלטעון כי הכנסתו בפועל היתה שונה מבסיס המקדמות.

דיון והחלטה
יש שני מצבים שהוכרו בפסיקה המאפשרים סטייה מהחלת תקנה 11 (גמלה חוסמת): או שהמבוטח נתן גילוי חיצוני מקדים למס הכנסה או לביטוח הלאומי, על גידול בהכנסות (הערה שלנו: אין הדבר חל על גידול במחזורים לעניין מע"מ), או שהמועד המדוייק לפגיעה אינו ברור כגון מיקרוטראומה.
שני המקרים אינם חלים בעניינו.

המבוטח מבקש בעצם להוסיף חריג נוסף לתקנה:  ככל שהמקדמות הוקטנו בשל נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת המבוטח, דוגמת סגירת עסק בשל הנחיות הקורונה.
שומת 2019 הוגשה לפקיד השומה לאחר התאונה, וגם שומת 2020, כך שמובן כי אינן רלוונטיות.
הקטנת המקדמות נעשתה ביום 12/4/2020 בעיצומו של הסגר הראשון. התאונה ארעה ב-31/8/2020 כ-5 חודשים לאחר הקטנת המקדמות. למרות שהמשק חזר לעבודה סדירה בתחילת מאי, לא פנה המבוטח להגדיל המקדמות.
שינוי מקדמות ביוזמת המבוטח הוא אקט שמשנה את מערך הזכויות בב"ל, לרבות כיסוי ביטוחי שזכאי המבוטח, על כן יש להקפיד על ההוראות, אף שאין מדובר ב"חברת ביטוח פרטית".
"השפעת הכרעה כגון זו המבוקשת, תהא רחבת היקף ועשויה להשליך על מעגל מבוטחים רחב, המקטינים את המקדמות בשל שינוי זמני בשכרם או בנסיבות אלו או אחרות".
"נכון כי שרר חוסר ודאות בתקופה בה התפרץ נגיף ה'קורונה', והמדינות פעלו בדרך שלא הלכו בה קודם לכן, לרבות סגירת המשק ופגיעה בחופש העיסוק וחופש התנועה באופן ישיר. אך אין נסיבות אלו מצדיקות מתן פתח לשינוי רטר' בחישוב ההכנסה הקובעת לגמלה. פתיחת פתח למבוטחים עצמאיים לשנות רט' את הדיווח על הכנסתם בפועל בנסיבות אלו, עלולה להיות מדרון חלקלק שיש לו השפעות רבות נוספות".

ביה"ד קובע כי בנסיבות העניין, אין מקום לסטות מהוראות תקנה 11, והגמלה החוסמת חלה במקרה דנן. התביעה נדחתה.

למידע נוסף ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.