במחצית חודש יוני 2022 נתפרסמה החלטת מיסוי שעניינה היבטי מיסוי בהתפתחות מסחרית בין צדדים בעסקת BOT.
להלן עקרי הדברים הרלוונטיים:
חברה א' (להלן – א') בעלת זכויות במקרקעין. חברה ב' (להלן – ב') התקשרה עם א' להקמה ניהול ותפעול של בניינים על המקרקעין, בעסקת BOT, לתקופה של 24 שנים ו-11 חודש (להלן- התקופה), במהלכן תפעיל ותשתכר מהמבנים שתקים.
סוכם כי בחלוף תקופה זו תחזיר ב' את המקרקעין לרבות כל המבונה לשימוש א', ללא כל תמורה.
במהלך התקופה נתגלע ויכוח מסחרי בין הצדדים אשר בסופו נחתם הסכם פשרה הקובע כי:
א' תוכל להחליט במהלך התקופה האם לקבל פיצוי כספי מב', או שמא להאריך את תקופת הזיכיון, כשבתקופת ההארכה, תקבל דמי שימוש הוגנים (לא מצוין בפרוש בהחלטה, אך משתמע כך).
בהחלטת המיסוי שתי נקודות חשובות שמצאנו לנכון להדגישן לקוראינו:
-
החתימה על הסכם הפשרה מעניקה בעצם אופציית PUT לא', להורות לב' להמשיך ולחכור את המקרקעין לתקופה נוספת.
נקבע כי אופציית PUT אינה אופציה עליה חלות הוראות חוק מסמ"ק והיא אינה אירוע חייב במס, ללא כל תלות באורך תקופת השכירות/חכירה הגלומות במימושה העתידי, ככל שתמומש.
(אופציה "רגילה" שהיא נשוא להחלת הוראות החוק היא אופציית CALL, המאפשרת לצד מסוים לרכוש בעתיד וכתלות ברצונו בלבד, זכות במקרקעין)
-
אם וככל שתתממש חלופה זו, וא' תבחר בעתיד לחתום על הסכם החכרת המקרקעין לב' לתקופה נוספת, הרי שרק במועד זה, תבחן יתרת תקופת החכירה המקורית בתוספת תקופת החכירה הנוספת בהסכם ההארכה החדש, ורק אם התקופה המצרפית, מיום חתימת ההסכם ואילך, תעלה על 25 שנים – תחשב חתימת הסכם זה (מימוש האופציה), כעסקה במקרקעין החייבת במס רכישה ומס שבח.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
שיתוף:
