ביום 23/5/2022, דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 23932-06-21) את תביעתה של הגברת הדר  (להלן: המבוטחת) לתשלום דמי לידה בשל עבודתה קודם לכן בעסק שבבעלות אחיה ואביה, תוך שהוא קובע כי לא הוכחו יחסי עובד ומעסיק.

נקבע שפעילותה בעסק המשפחתי מהווה עזרה משפחתית המקובלת בין בני משפחה.

עיקרי חוק הביטוח הלאומי, הפסיקה ונהלי העבודה

הגדרת "עובד" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי –  לרבות "בן משפחה", אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד.

לעניין זה: "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

• בהלכת מדלסי וימית אתר בביה"ד הארצי נקבע כי "שעה שמדובר בהתקשרות בין קרובי משפחה יש לבחון בקפידה רבה האם התכלית העיקרית של התקשרות או "גרעינה של ההתקשרות" עניינו – ביצוע עבודה בתמורה לשכר הנקבע על יסוד זיקה הדוקה למהותה לאופייה של העבודה המבוצעת או שמא תכלית ההתקשרות הינה – השאת הרווחה הכלכלית והמשפחתית של המשפחה כיחידה כלכלית אחת".

• בהלכת שלו וקרסנטי בביה"ד הארצי נקבע שהנטל להוכיח קיומם של יחסי עובד ומעסיק מוטל על התובע.

• כאשר עובדת מגישה תביעה לדמי לידה לאחר תקופת עבודה קצרה, הביטוח הלאומי (להלן: הב"ל) בוחן היטב את יחסי העבודה ודורש לקבל הוכחות רבות לפני שמאשר את הזכאות לגמלה. לעיתים שולח חוקר.

עיקר התמצית העובדתית וטענות הצדדים

טענות המבוטחת

• עבדה כשכירה, במקום עבודה בבעלות אביה ואחיה במשך כשבעה חודשים טרם הלידה.

• חזרה לעבודה לאחר חופשת הלידה בהיקף משרה של 8 שעות ביום, בתפקיד של סידור סחורה וקופאית.

• קיבלה משכורתה בהעברות בנקאיות, שניתן להציגן בתדפיסי העו"ש.

טענות הביטוח הלאומי

• פעילות המבוטחת בעסק היוותה "עזרה משפחתית בלבד".

• בזמן חופשת הלידה מלאו את מקומה עובדים קיימים אחרים בחברה, מכאן כי עבודתה לא הייתה נחוצה.

• לא הוגשו דוחות המעידים על התייצבותה של המבוטחת במקום העבודה, לא הוגש חוזה עבודה, לא הובאו כל עדים לתימוכין בטענותיה, ולא הוצגה אף ראייה התומכת בטענותיה לגבי עבודתה כקופאית או בהנהלת חשבונות, למרות שנתבקשה להציג.

• על פי דוח חוקר של הב"ל המבוטחת נראתה בעסק בזמן חופשת הלידה. לאור העובדה שהתגוררה בבניין מעל העסק, ניתן ללמוד כי יכלה לבוא ולעזור בעסק ככל שנקראה לעשות כן.

• גרסתה לפיה עבדה 8 שעות ביום, בעוד שילדיה הקטנים מצויים בהשגחת חמותה אינה סבירה, לאור מצבה הרפואי הקשה של חמותה, שגם לא הוזמנה להעיד לטובתה.

• לא נמצאה התאמה בין ההעברות לחשבון הבנק של המבוטחת לבין תלושי השכר שהופקו לה, והיא לא ידעה להסביר את השונות. כך שגם עניין זה לא הוכח.

דיון והחלטה

השאלה העובדתית להכרעת ביה"ד היא, האם המבוטחת הניחה תשתית עובדתית לקיום יחסי עובד ומעסיק בינה לבין מקום עבודתה.

בית הדין קבע, שיישום ההלכות שנקבעו בפסיקה על עובדות המקרה מצביע על כך שהמבוטחת לא הניחה תשתית עובדתית לקיומם של יחסי עובד ומעסיק בינה לבין מקום העבודה.

• גרסת המבוטחת לא נתמכה בכל ראיה לאימות טענותיה. התובעת לא הגישה ולו מסמך אחד לביה"ד. לא הוצג חוזה העסקה ולא הוצג דוח החוקר, אף שטענה כי היא קיבלה אותו והוא דווקא תומך בטענותיה.

• לא הובאו כל עדים לתמוך בטענותיה בדבר עצם ואופי עבודתה, לרבות אביה, אחיה, חמותה, או שכנים בחנויות הסמוכות, שלטענתה כולם מכירים אותה ויכולים להעיד על עבודתה.

• הלכה היא כי "חזקה על בעל דין שלא הביא עד רלוונטי, שהעדות הייתה פועלת נגדו…"

• בהיעדר עדים ועל פי הפסיקה, גרסתה היא עדות יחידה של בעל דין ועל כן יש משקל כבד יותר לראיות או להיעדר הראיות.

• יש אי התאמות בין תלושי השכר לבין העברות בנקאיות שנמצאו בחשבון הבנק שלה, והיא לא ידעה להסבירן, כך שלא הוכח "תשלום משכורת קבועה", ומכאן, לא הוכחה התקשרות לביצוע עבודה תמורת שכר ריאלי כפי שדורשת ההלכה הפסוקה.

• "מעבר לנדרש נציין כי לא הוכח היקף עבודה של שמונה שעות יומיות שכן התובעת הודתה כי מקום העבודה הנטען לא מחתים עובדיו על דוחות נוכחות וכי העובדה כי התובעת הוחלפה על ידי אביה ואחיה, שכבר עבדו במקום העבודה הנטען, בעת שיצאה לחופשת לידה ולא על ידי עובד נוסף, גורעת מטענתה כי עבדה במשרה מלאה, ומחזקת את גרסת הנתבע לפיה פעולותיה במקום העבודה הנטען היו בגדר עזרה בלבד".

התביעה נדחתה.

יוער כי לטעמנו מקריאת עובדות המקרה, ומשמדובר באי המצאת כל ראיות תומכות על ידי המבוטחת ועל ידי המעסיק, לעבודה שמקימה זכאות לגמלה כעובדת שכירה או כעובדת עצמאית,  היה מקום לסטות מהמקובל, ולהטיל הוצאות על התובעת.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.