בהמשך למבזקנו הקודם (מס' 909) נציג במבזק זה, את מסלול דחיית המס, שהוצע על ידי הוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי ("הוועדה").

בטרם נפרט את מסלולי דחיית המס, נציין שהוועדה המליצה שחישוב המס הליניארי (חלק רווח ההון הכפוף למס בישראל) יחול לגבי נכסים שיימכרו לאחר תום השנה הרביעית מהמועד שבו חדל הנישום להיות תושב ישראל. אחרת, במכירה מוקדמת, כל רווח ההון יהיה כפוף למס בישראל. יחד עם זאת, ככל שהנישום ימציא אישור כי הוא תושב מדינה גומלת החל ממועד הניתוק ועד למועד המכירה (שקדמה ל- 4 שנים), יחול החישוב הליניארי.

כמו כן, המליצה הוועדה לקבוע, כי סעיף 97(ב3) לפקודה לא יחול על נכסים שחל עליהם סעיף 100א לפקודה. כך למשל, לא יחול חישוב מס ליניארי במכירת מניות בחברה ישראלית לא נסחרת, בין שהנישום עזב למדינת אמנה ובין שעזב למדינה שאינה מדינת אמנה (כפי שעולה מדו"ח הוועדה, לגישת רשות המסים מדובר בתיקון מבהיר!!! נבהיר שלדעתנו מדובר בתיקון שמבהיר לכל היותר את עמדת רשות המסים ולא את הוראות הפקודה). להבנתנו, בכל זאת יחול חישוב ליניארי ככל שהוראות אמנת המס מעניקות פטור על מכירת מניות בנסיבות כאמור.

• סך שווי נכסים הכפוף למס יציאה הינו מתחת

ל- 3 מיליון ₪:

• יחולו הוראות סעיף 100א(ב) לפקודה כנוסחו כיום – דחיית מועד תשלום המס למועד מכירת הנכס בפועל, וחישוב חלק רווח ההון הכפוף למס בישראל באופן ליניארי.

• יחולו על הנישום חובות הדיווח הבאות:

  • הגשת דיווח לגבי רווח הון רעיוני הנובע ממכירת הנכסים הכפופים למס יציאה בתוך 90 יום ממועד ניתוק התושבות.

  • הגשת הצהרת הון על מצבת הנכסים וההתחייבויות הכפופים למס יציאה, במועד ניתוק התושבות שלו.

  • הגשת דיווח שנתי על מצבת הנכסים הכפופים למס יציאה עד למועד תשלום המס בגינם. במסגרת הדיווח האמור, נישום שהינו בעל מניות מהותי בחבר בני אדם תושב חוץ יידרש להצהיר על חלוקות דיבידנד ממנו (ומה יהא דינם, אם חולקו ?) ועל שינוי במצבת הנכסים שדווחו במועד ניתוק התושבות.

  • כמו כן, גם לגבי מסלול זה, מציינת הוועדה שתושב ישראל השוהה 183 ימים או יותר מחוץ לישראל, ונוקט בעמדה לפיה הוא טרם ניתק את תושבותו הישראלית, יידרש להגיש הצהרה לגבי נכסיו הכפופים למס יציאה. ללא הצהרה כאמור, הנישום לא יוכל לטעון בעתיד שיש לסווגו בדיעבד כתושב חוץ לגבי שנה זו.

• סך שווי נכסים הכפוף למס יציאה הינו 3 מיליון ₪ או יותר, המיסוי יחול בהתאם לסוג הנכס:

1. ני"ע סחירים:

• לא תינתן דחיית מס, אלא יראו את ני"ע הסחירים כנמכרים במועד הניתוק בתמורה לשווי השוק שלהם.

• הטלת חובת דיווח ותשלום המס לגבי רווח הון רעיוני הנובע ממכירת ני"ע סחירים הכפופים למס יציאה, בתוך 90 יום ממועד ניתוק התושבות.

• הענקת סמכות לפקיד השומה לבחון את דיווח הנישום ולדרוש ממנו להפקיד ערבות או לשעבד את ני"ע בידי נאמן ישראלי לצורך הבטחת תשלום מס היציאה המלא (לאור חובת התשלום בתוך 90 יום והעדר ספק לגבי שווי הנכסים בשל היותם ני"ע סחירים, קשה להבין באילו נסיבות תופעל סמכות זו).

2. מקרקעין בחו"ל:

• יחולו הכללים החלים כאשר שווי הנכסים הכפופים למס יציאה נמוך מ- 3 מיליון ₪ לרבות חובות הדיווח (ראו סעיף א' לעיל), למעט הפקדת ערבות או שיעבוד אצל נאמן ישראלי, שיחולו רק ככל שחבות המס האפקטיבית המחושבת ממכירה רעיונית של הנישום של כלל נכסי המקרקעין מחוץ לישראל (לאחר זיכוי מסי חוץ) עולה על 1.5 מיליון ₪.

לתשומת ליבכם שחבות המס האפקטיבית במס יציאה רעיוני מחושבת בהתאם לשווי השוק הידוע במועד ניתוק התושבות של המקרקעין, והיא עשויה להיות גבוהה או נמוכה בפועל, בהתאם לסכום שבו יימכרו הנכסים בעתיד ובהתאם לשיעורי המס שיחולו בחו"ל במועד המכירה, על כן עולה הקושיה האם חובת הפקדת ערבות או הטלת שיעבוד יבחנו מדי שנה או רק במועד ניתוק התושבות?

3. נכסים אחרים (כדוגמת מניות בחברות פרטיות ונכסים מוחשיים אחרים):

• יחולו הכללים החלים כאשר שווי הנכסים הכפוף למס יציאה נמוך מ- 3 מיליון ₪, לרבות חובות הדיווח (ראו סעיף א' לעיל).

• לגבי נכסים אחרים יידרש הנישום להפקיד ערבות או לשעבדם לצורך הבטחת תשלום מס היציאה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ועו"ד יניב גולדשטיין, ממשרדנו.