ביום 6 בדצמבר 2020, ניתן פס"ד בוועדת הערר אשר דחה את עררה של "ממשלת הרפובליקה הצרפתית ע"י הקונסול הצרפתי הכללי בירושלים" (ו"ע 4800-05-17) (להלן: העוררת), לביטול מלא או חלקי של שומת שבח שנקבעה לה במכר מקרקעין באבו גוש.

להלן עיקרי העובדות

בשנת 1993 מכרה העוררת מקרקעין למועצה האזורית אבו גוש, לצורך הקמת בית ספר. המכירה הייתה בתמורה, וכן הוסכם כי המועצה תעמיד לשימוש מנזר סמוך, מקרקעין הצמודים לו, לצרכיו ובעיקר למטרת חניה.

בשנת 2015 התברר לעוררת כי על הקרקע שנמכרה ישנם חובות מס רכוש, על כן פנתה למנהל, כך שיסב חלק מהחיובים משנת 1993, ואילך על שם המועצה.

בעקבות פניה זו התברר למנהל כי העוררת כלל לא דיווחה על המכירה, ולאחר דין ודברים, הוגשה לו הצהרה על המכירה, ובעקבות שומת מיטב שפיטה שהוציא – שילמה העוררת את כל מס השבח (אין מדובר במיליונים). (95% מהקנסות והריביות בוטלו "לפנים משורת הדין").

בשנת 2017 הגישה העוררת בקשה לתיקון השומה בטענה כי מדובר במדינה ריבונית ועל כן יש לפוטרה כליל ממס שבח, ולחלופין לפטור ממס חלק מהשבח בהיותה "מוסד ציבורי" לפי סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: החוק).

בסמוך, נודע לעוררת כי ישנה הוראת ביצוע  מק/23/16 מיום 20.2.1970 (להלן: הו"ב), המורה כי יש ליתן לה פטור מוחלט ממס שבח. לאחר שזה הומצא לה, הגישה בקשה לפתיחת שומה לפי סעיף 85.

מאחר והוראת הביצוע הינה לכאורה דרמטית, נביאה ב"ציטוט חופשי":

מכירת נכס ע"י נציגות דיפלומטית

ישנם מקרים בהם נציגויות דיפלומטיות (להלן: נ"ד) המוכרות מקרקעין מבקשות לפטור את המכירה מתשלום מס שבח. התעוררה בעיה… מאחר ובחוק אין סעיף הפוטר נ"ד ממס שבח.

ישנו סעיף בהצעת חוק החסינות הדיפלומטית… הקובע כי נ"ד תופטר ממס שבח כל עוד אין בעסקה סממנים שנעשתה למטרות רווחיות.

לפיכך יש לבדוק כדלעייל, ואם אין מטרת רווחיות – לפטור ממס שבח.

העוררת טוענת כי: הו"ב קובעת שיש לקונה בחוק, ויש לפטור נ"ד ממס שבח. המנהל לא יכול לתקוף הוראה שלו. כמו כן לטענתה כשם שניתן לנ"ד פטור מארנונה ומס רכישה כך יש להחיל בעניינה.

עיקרי פסק הדין

אין מחלוקת כי :

• הצעת החוק שבהו"ב לא הפכה לחוק.

• אין בחוק או בתקנותיו, פטור ממס שבח לנ"ד.

• בחוק אין סעיף מקביל לסעיף 245 לפקודת מס הכנסה על פיו "לא ינתנו פטורים, הנחות ממס או הקלות אחרות אלא אם נקבעו במפורש בחוק או מכוח סמכות מוגדרת בחוק"

         ואולם עולה מסעיף 1 ל"חוק יסוד:  משק המדינה", כך:  "מיסים, מלוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו ושיעוריהם לא ישונו אלא בחוק או על פיו…".

         הרציונל הוא כי כשם שהטלת מיסוי חייבת חיקוק מפורש, כך גם פטור ממס.

עיקר פסק דינה של הוועדה

"המסקנה היא כי פטור ממס שבח במכירת זכות במקרקעין ע"י נ"ד, חייב להיות מעוגן בחוק, או על פיו, והסמכה לפטור מתשלום מס שבח חייבת להיות בלשון צחה וברורה, בהוראה מפורשת של חוק או של תקנה"

בעניין פטור מארנונה ומס רכישה לנ"ד – נקבעו חיקוקים מפורשים, מה שאין כן בענייננו.

לטענת ההסתמכות על הו"ב כפי שטענה העוררת – מזכירה לה הועדה כי רק לאחר ששילמה את מס השבח, כ- 14 שנה לאחר מכירת הקרקע, נודע לה על קיום הו"ב, כך שוודאי שלא הסתמכה עליה בזמן אמת.

גם לו הייתה חלה הו"ב – הרי אף שניתן היה לעוררת לשכנע כי לא הייתה מטרה רווחית במכירה, לא עשתה כן, ועל פניו ומשהמכר היה בתמורה כספית, ובנוסף הוסכם כי תועמד חלקה אחרת לטובת מנזר סמוך, חזקה שהייתה מטרה רווחית.

הערר נדחה.

בשולי הדברים

אם יורשה לנו לחלק ציונים – הפסק נכון מקצועית, ומנומק היטב.

עם זאת,  חושבנו כי שני הצדדים "נרדמו בשמירה", וכי לו עורב משרד החוץ בסוגיה עוד בשלביה הראשונים, כלל  לא היינו שומעים עליה.

עתה, משנפל הפור ונקבע הפסק, יש להניח כי מדינת ישראל תדע "לרכך" את העניין ושמא אף תממן את השבת מס השבח לממשלת צרפת, בדומה להתנהלות בענייני מע"מ ב"ועדה להחזר מיסים עקיפים".

יחסים בינלאומיים…

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.