"חברת בית" כאמור בסעיף 64 לפקודת מס הכנסה הינה גוף היברידי. מחד היא מהווה חברה אטומה לעניין חוק החברות, ומאידך לצורכי מס היא נחשבת כחברה "שקופה", קרי הכנסתה החייבת או הפסדיה ימוסו במישור בעלי המניות.

אחד היתרונות בסיווג החברה כ"חברת בית" הינו מיסוי בעל מניות יחיד בגין רווח הון בשיעור מס של החל מ- 28% (לרבות מס יסף), לעומת מיסוי דו שלבי בחברה שנושק לשיעור מס של כ- 50% (מס חברות + מס דיבידנד).

סעיף 64 עבר מתיחת פנים דרמטית בתיקון 245 לפקודה מיום 1.1.2018, ועבר שינויים אשר ברובם הינם הקשחת עמדות של רשות המסים באשר לכניסה ויציאה מתחולת חברה בית, וסגירת תכנוני מס שהיו קיימים בעבר.

על מנת להיחשב כ"חברה בית" יש לעמוד במספר תנאי סף המנויים בסעיף 64(ב) לפקודה (ראה מבזק מס 796 בנדון).

לרוב שאלת הבית עולה על שולחנה של רשות המסים בשנת השבח, ראשית  משום שלרוב נכסי נדל"ן בישראל משיאים שבח רב, ושנית לרוב – הכנסות השכירות השוטפות נטמעות בשלל הכנסותיהם של בעלי המניות ואינן מהוות "מוקד משיכה" מיסויי (אלא אם כן למשל נעשים קיזוזי הפסדים מול הכנסות השכירות העולות ליחידים, או אז רשות המסים בוחנת את הדוחות השוטפים).

משום ששנת המכירה היא כבדת מס הרי שלמעשה מבחן הסיווג כחברת בית אם לאו,  אקוטי ביותר דווקא בשנה זו.  חברה שכל השנים סווגה כחברה בית, בין אם בשומה ובין אם עקב התיישנות, אך בשנת מכירת הנכס אינה עומדת בהגדרתה כחברת בית – למעשה "נכשלה" בבחינה.

נציג במבזקנו מספר סוגיות העולות על שולחננו לאחרונה בנושא חברת בית, אשר בליווי מיסויי נכון היו יכולות להימנע:

1. חברה אשר ברשותה נכס נדל"ן, ובבעלותה מקרקעין מהותיים אשר אינם משמשים את המבונה, עלולה רשות המסים לטעון כי אין מדובר בחברה אשר כל רכושה ועסקיה הם החזקת בניינים (ראה מבזק מס 497 ופס"ד פלפלון בנדון). ככל שרשות המיסים נזדעקה בעניין "לאחר מעשה" – אכן עלול המצב להיות תאונת מס. לכן מומלץ להיערך טרם מכירת הנדל"ן, בין אם בטענה משפטית ומיסויית כי החברה זכאית להיחשב כחברת בית, ובין אם בנקיטת פעולות של שינויי מבנה.

2. חברה רגילה, אשר הלוותה כספים לחברה אחות, שהינה חברת בית, חשופה כמובן לטענה כי הכספים נמשכו לידי בעל המניות, ראה סעיף 3(ט1)(9) לפקודה ומבזק מס 744 בנדון.

מצב זה מחייב בחינה מחדש של סיווג חברת הבית כחברה רגילה, אך יש לעשות זאת בכובד ראש שכן כפי שנאמר לעיל – היתרון המשמעותי של חברת בית הינו דווקא בשנת השבח, ו"אטימת" החברה טרם מכירת הנדל"ן חותמת את הגולל על טענת המיסוי חד שלבי, למעט אם תפורק החברה בטרם מכירת הנכס.

3. הגדרת "מזומנים" בסעיף 64 החדש – בגדר הנכסים שלא מלכלכים זהותה של חברת בית נכלל במסגרת סעיף 64(ב)(3)(ב) המונח "מזומנים" המשמשים לרכישה של בניינים או קרקע וכן מזומנים שמקורם ברווחי חברת הבית וטרם חולקו לבעלי המניות. מהם אם כן אותם "מזומנים"? – בהעדר הגדרה ברורה בפקודה יתכן וניתן יהיה להידרש להגדרת מזומנים ושווה מזומנים בחשבונאות – תקן חשבונאות 7:

מזומנים (Cash) כוללים מזומנים הניתנים לשימוש מיידי (cash on hand) ופיקדונות לפי דרישה.

שווי מזומנים ( Cash equivalents ) הם השקעות לזמן קצר ברמת נזילות גבוהה אשר ניתנות להמרה בנקל לסכומים ידועים של מזומנים ואשר חשופות לסיכון בלתי משמעותי של שינויים בשווי.

האם מזומן הוא מזומן דווקא ? בשטרות ומטבעות? מטרת ותכלית החוק בעניין זה היתה כמובן לשמר את מעמדה של החברה כחברה בית גם כאשר מחזיקה במזומנים ושווה מזומנים לתקופה ו/או בתנאים המנויים בסעיף תוך שימור ערך הכסף בצורה האופטימלית ובשל כך יש להרחיב את הגדרת ה"מזומנים" ככל הניתן במיוחד בשווקים מתקדמים בעלי מכשירי השקעה שונים ומגוונים.

בכל אופן מכיוון שתתכן פרשנות מצמצמת להגדרה זו, יש לעמוד על המשמר ולקבל יעוץ לפני מצב של שאננות בו לחברה ישנם עודפי כספים שהושקעו בכל מיני אפיקים, ואז לעמוד בפני סיטואציה אכזרית שכל המעמד המיסויי שנבנה לעיתים בעמל רב "כחברת בית" בהכנה לשנת מכירה הנכס, פשוט נגוז לו "בשקט בשקט" אי פעם, בשנים קודמות, עוד קודם לשנת במכירה… "וחבל על דאבדין"

למשרדנו ניסיון רב בליווי ובתכנון התנהלות של חברות בית בשלביה השונים של החברה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.