במבזקינו מספר 824 ו- 825 בנושא השפעת "סגר הקורונה" על תושבות לצורכי מס והיבטים קשורים, עמדנו על עיוותים שעשויים להיגרם מפרשנות דווקנית בעת משבר הקורונה לסוגיות כמו תושבות יחיד וחברה, מקום הפקת הכנסה, מוסד קבע ועוד. במבזק זה ובמבזק הבא, נעמוד על צעדים שננקטו על ידי מדינות בעולם בקשר עם אותן סוגיות ואחרות.
אחד מהפרסומים הראשונים בנושא הינו מסמך של ארגון ה- OECD מיום 3/4/2020 בנושא השפעת הקורונה על סוגיות במיסוי הבינלאומי ("מסמך OECD") הכולל התייחסות למרבית הנושאים האמורים, ובהמשך, מדינות רבות יישמו הלכה למעשה את ההצעות שהונחו, כפי שיפורט להלן.
חששות הקשורים ליצירת מוסד קבע (PE):
לפי מסמך OECD, השינוי החריג והזמני של מיקום עובדי המיזם בצל משבר הקורונה, כמו עבודה מרחוק או עבודה מהבית, לא אמור ליצור שינויים בקביעת PE. עבודה מרחוק או מהבית לא צריכה ליצור PE עבור המיזם, גם משום שבפעילות כזו חסר מימד הקביעות או הרציפות, וגם בשל העובדה שלמיזם אין גישה או שליטה על מקום העבודה הזמני הזה.
כך גם ביחס לעובדים או סוכנים שסוגרים חוזים עבור המיזם ממקום עבודתם החדש (הבית) בתקופת הקורונה, עובדה זו לא אמורה ליצור PE בחלופת הסוכן התלוי.
מנגד, אין לראות למשל באתר בנייה כמפסיק להתקיים בגלל הפסקה זמנית בתקופת הקורונה. בד"כ באמנות המס אתר בנייה יהווה מוסד קבע רק אם הפעלתו נמשכת למעלה מתקופה מסוימת (בין 6 ל- 12 חודשים). לפיכך, הימשכות הזמן בו פועל אתר הבנייה, גם אם בשל נסיבות שלא בשליטת המיזם, עשוי להביא לקיומו של מוסד קבע.
במסמך FAQ (Frequently Asked Questions) שפורסם על ידי רשות המס האמריקאית באפריל, נקבע כי שהייה מאולצת של עד 60 ימים בארה"ב של עובדי חברות זרות לא יביאו לקביעתו של מוסד קבע בארה"ב או קביעתה של הכנסה עסקית חייבת בארה"ב.
במסמך FAQ שפורסם על ידי רשות המס האוסטרלית באפריל (מסמך FAQ האוסטרלי) נקבע כי נוכחות בלתי מתוכננת של עובדי חברות זרות עקב מגבלת הנסיעות במשבר לא תביא לכשעצמה, לקביעה כי לחברה יש מוסד קבע באוסטרליה, וחברה כזו גם לא תצטרך לפתוח תיק ניכויים לצורכי ניכוי משכר.
קיימות מדינות נוספות אשר הודיעו על אימוץ ההסדר או עיקרון דומה, כדוגמת מלטה (אשר אשרה את המלצות מסמך OECD במלואו), אינדונזיה, אוסטריה, ניו זילנד, קנדה, ועוד.
חששות ביחס לעובדים שעובדים בחו"ל:
ביחס להכנסות שכר של "עובדי גבול" (אלו החוצים את הגבול בבואם לעבוד עבור מיזם תושב מדינה אחרת) במהלך תקופת הקורונה, הנחיות מסמך OECD מציינות כי במקרה של מפעלים שישאירו עובדים על ה- payroll למרות הגבלות על ההעסקה בפועל, יראו את השכר של אותם עובדים שעבדו מהבית, כאילו הופק במקום בו היו עובדים אלמלא תקופת הקורונה, במיוחד כאשר הממשלה הרלוונטית מאמצת חבילות סבסוד לאותם מפעלים.
בהקשר לכך נציין כי מדינות כמו גרמניה, לוקסמבורג, הולנד, אוסטריה, בלגיה, שוויץ, צרפת ואיטליה חתמו על הסכמים בילטרליים ביניהן ליישום סעיף הכנסת העבודה באמנות המס שלהן, המאמצות בעיקרון את המלצות מסמך OECD. בהתאם לאותם הסכמים (ובכפוף לשינויים בין הסכם להסכם), נקבע כי עבודה שבוצעה מהבית על ידי עובד בשל המשבר, תיחשב כעבודה שבוצעה במדינת המקור בה תוכננה העבודה להיות מבוצעת. כלל זה יאפשר למעשה למדינות המקור למסות את עובדי הבית על אף שאינם תושביה ולא בצעו בה את עבודתם, או ימנע הפרה של תנאי תקרת ימים מותרת לעבודה במדינת המושב (תנאי הקיים בחלק מההסכמים בין המדינות).
הסדר דומה אומץ גם על ידי קנדה בקשר לעובדים שברגיל היו נוהגים לעבוד בארה"ב אך עבדו מקנדה בתקופת המשבר בשל מגבלות התנועה.
בחלק מההסכמים האמורים נקבע שקצבאות בגין הפחתת השכר לאור המשבר (מעין מענק קורונה) ששולמו על ידי מדינה לתושב המדינה האחרת, ימוסו רק באותה מדינה משלמת, בדומה לדין החל לגבי קצבאות ביטוח לאומי. הולנד ובלגיה למשל, החילו דין דומה גם ביחס לתשלומי דמי אבטלה.
גרמניה וצרפת לעומת זאת, החילו דין הפוך, קרי – העובד ממוסה במדינת מושבו בלבד.
הסוגיות המועלות לעיל, במיוחד בהקשר של תושבות יחיד ומוסד קבע, אינן תיאורטיות ומשרדנו כבר מלווה מספר לקוחות שנתקלו במצבים לא צפויים מעין אלו.
אנו ממליצים לכל מי שצפוי להיות מושפע מהמשבר בהקשר למצבו המיסויי, לפנות לייעוץ מקצועי.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו, ולשאר חברי המחלקה למיסוי בינלאומי ממשרדנו.
שיתוף:
