תקנה 4 לתקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת ני"ע הנסחר בבורסה, מלווה מדינה או יחידה בקרן נאמנות), התשס"ג 2002 קובעות כי דמי ניכיון יחשבו כחלק מתמורת פדיון איגרות חוב עד לגובה ההפסד שנבע במכירת האיגרת (כזכור התייחסנו לנושא זה בהרחבה ובהקשר לבעלי שליטה במבזק מס מספר 73). הקביעה נועדה למנוע מקרים בהם יקבל המחזיק באג"ח במועד הפדיון, דמי ניכיון החייבים במס מחד ופדיון האיגרת, אשר עלות רכישתה כוללת מרכיב דמי ניכיון ליום הרכישה, תניב הפסד.

קביעה כאמור אינה מצויה במישרין בחוק התיאומים – דהיינו לנישומים אשר חלות בקביעת הכנסתם הוראות סעיף 6 לחוק התיאומים עשוי לנבוע הפסד מפדיון אג"ח והכנסות מניכיון בגין אותה אג"ח.

לגישתנו, בהתבסס על פרשנות משפטית ותכלית כלכלית הרי שיש מקום לטענה כי התקנות האמורות חלות גם לגבי נייר ערך לגביו חלות הוראות סעיף 6 לחוק התיאומים, זאת לאור סעיפי ההסמכה בחוק – דהיינו בענייננו יהא נישום שחלות לגביו הוראות חוק התיאומים רשאי לקזז מדמי הניכיון שנתקבלו הפסד שנבע בפדיון אג"ח.

בנושא זה ניתן לפנות לרו"ח ישי חיבה ממשרדנו.