מבזק מס מספר 79 - 17.8.2004

תקנה 4 לתקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת ני"ע הנסחר בבורסה, מלווה מדינה או יחידה בקרן נאמנות), התשס"ג 2002 קובעות כי דמי ניכיון יחשבו כחלק מתמורת פדיון איגרות חוב עד לגובה ההפסד שנבע במכירת האיגרת (כזכור התייחסנו לנושא זה בהרחבה ובהקשר לבעלי שליטה במבזק מס מספר 73). הקביעה נועדה למנוע מקרים בהם יקבל המחזיק באג"ח במועד הפדיון, דמי ניכיון החייבים במס מחד ופדיון האיגרת, אשר עלות רכישתה כוללת מרכיב דמי ניכיון ליום הרכישה, תניב הפסד.

קביעה כאמור אינה מצויה במישרין בחוק התיאומים – דהיינו לנישומים אשר חלות בקביעת הכנסתם הוראות סעיף 6 לחוק התיאומים עשוי לנבוע הפסד מפדיון אג"ח והכנסות מניכיון בגין אותה אג"ח.

לגישתנו, בהתבסס על פרשנות משפטית ותכלית כלכלית הרי שיש מקום לטענה כי התקנות האמורות חלות גם לגבי נייר ערך לגביו חלות הוראות סעיף 6 לחוק התיאומים, זאת לאור סעיפי ההסמכה בחוק – דהיינו בענייננו יהא נישום שחלות לגביו הוראות חוק התיאומים רשאי לקזז מדמי הניכיון שנתקבלו הפסד שנבע בפדיון אג"ח.

בנושא זה ניתן לפנות לרו"ח ישי חיבה ממשרדנו.

סעיפים 28 ו- 29 לחוק מס ערך מוסף מקימים לכאורה את הפרשנות, לפיה בעסקת קומבינציה בין בעל קרקע שאינו עוסק מורשה ובין קבלן, אירוע המס יתרחש עם העמדת המקרקעין לשימוש הקבלן. מועד אירוע המס בידי הקבלן נבחן במספר פסקי דין אשר המנחה שבהם הנו הלכת "ניכן" ( ע"א 108/82 ) בו נקבעה ההלכה כי חיובו במס של הקבלן יחול במועד קבלת הקרקע בידי הקבלן ולפי ערך הקרקע באותו מועד.
לדעתנו, לאור פסיקת ביהמ"ש העליון בנושאי מס שבח ומס הכנסה (הלכת יוניזדה אשר אושררה בהלכת טובי והלכת די-רום – ראה מבזק מס מספר 62 מיום 24.3.2004), במקרים מסוימים שבהם ניתן יהיה לפצל באופן מובהק בין חלק הקבלן במקרקעין שנבנים ובין חלק הבעלים, יידחה מועד החיוב במע"מ עד לתום בניית חלק הבעלים.

סעיפים 28 ו- 29 לחוק מס ערך מוסף מקימים לכאורה את הפרשנות, לפיה בעסקת קומבינציה בין בעל קרקע שאינו עוסק מורשה ובין קבלן, אירוע המס יתרחש עם העמדת המקרקעין לשימוש הקבלן. מועד אירוע המס בידי הקבלן נבחן במספר פסקי דין אשר המנחה שבהם הנו הלכת "ניכן" ( ע"א 108/82 ) בו נקבעה ההלכה כי חיובו במס של הקבלן יחול במועד קבלת הקרקע בידי הקבלן ולפי ערך הקרקע באותו מועד.
לדעתנו, לאור פסיקת ביהמ"ש העליון בנושאי מס שבח ומס הכנסה (הלכת יוניזדה אשר אושררה בהלכת טובי והלכת די-רום – ראה מבזק מס מספר 62 מיום 24.3.2004), במקרים מסוימים שבהם ניתן יהיה לפצל באופן מובהק בין חלק הקבלן במקרקעין שנבנים ובין חלק הבעלים, יידחה מועד החיוב במע"מ עד לתום בניית חלק הבעלים.

בעקבות מספר מקרים להם נדרשנו לאחרונה, ובעקבות כניסת סלובקיה לאיחוד האירופי החל מ-1 במאי, 2004, נדגיש כי ככלל העברת טובין בין מדינה החברה באיחוד האירופי למדינה אחרת החברה בו לא תיחשב כיצוא או יבוא אלא כמכירה ורכישה תוך קהילתית (להלן: IC  Inter community). הכללים בהקשר לסלובקיה הינם כדלקמן:

• מכירה IC הינה פטורה ממע"מ אך נשמרת הזכות לקזז את מס התשומות.
• רכישה IC חייבת במע"מ בשיעור החל במקום מושב הרוכש. מע"מ זה יקוזז בתקופת התשלום בהנחה שהמשלם קיבל חשבונית.

המאפיינים העיקריים של עסקאות IC הינם:

• הספק הינו נישום רשום לעניין מע"מ באחת מהמדינות החברות ב-EU.
• הרוכש רשום לעניין מע"מ במדינה החברה ב-EU אך שונה מהמדינה בה רשום הספק.
• הטובין מועברים ממדינת EU אחת למדינת EU אחרת.

נדגיש כי המידע המובא לעיל הינו כללי ותמציתי, וכי קיימים שינויים והוראות ספציפיות בהקשר למדינות מסוימות. מומלץ להיוועץ בנו טרם ביצוע פעולה כלשהי בהקשר זה. בעניין זה ניתן לפנות לרו"ח רונית בלומקין ממשרדנו.

סעיף 9(ג1א)(2)(א) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי תושב ישראל הרוכש דירת מגורים יחידה ייהנה משיעור מס רכישה מוקל של 0.5% עד לסכום שנקבע בתקנות. דעה מקובלת היא כי שיעור זה חל אך ורק על תושבי ישראל לאור לשון הסעיף.

לאור הגדרת המונח תושב ישראל בחוק מיסוי מקרקעין, הגדרת מס בחלק מאמנות המס עליהן חתומה ישראל, אנו בדעה, כי תושבי מדינות אמנה במקרים מסוימים זכאים אף הם להקלת מס הרכישה האמורה, זאת בהתבסס על הוראות אי אפליה באמנות המס, אשר אינן מאפשרות אפליה על בסיס אזרחות.

בנושא זה ניתן לפנות לרו"ח רן ארצי ממשרדנו .